פרק ד
"והכל בשביל הבחירה והנסיון..."
גמ'
סנהדרין דף צז.
אמר
ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי אמר ליה מאן בר נפלי אמר ליה משיח
משיח בר נפלי קרית ליה אמר ליה אין דכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד
הנופלת אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם
כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא...
אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך[1] תניא רבי
יהודה אומר דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן יאשם ואנשי
גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני
כלב והאמת נעדרת שנאמר ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי
רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי וסר מרע משתולל אמרי דבי רבי שילא[2] כל מי
שסר מרע משתולל על הבריות
רש"י:
משתולל
על הבריות - כל העולם אומרין עליו שוטה הוא, היינו משתולל, לשון שטות, כמו מוליך יועצים
שולל (איוב יב):
מהרש"א:
שנעשית
עדרים והולכת כו'. ובילקוט אמר שנעשית עדרים עדרים במדבר ואיך שיהיה נראה דר"ל
כי אנשי אמת יהיו הולכים ונחבאים במדברות מפני הדור הרע ההוא וכן פי' הרד"ק שם
במ"ש הכתוב כי כשלה ברחוב אמת כי בסתר היו בהם אנשי אמת וכן אמר ירמיה בקשו ברחובותיה
אם יש איש מבקש אמונה גו' עכ"ל ע"ש וכן מה שאמר מאי וסר מרע משתולל דלפי
פשוטו כמו שפירש הרד"ק שהוא מלשון שלל כאלו הוא שללו ובזזו אותו מן העולם עכ"ל
לא יתכן דודאי יהיו גם צדיקים באותו דור אלא שיהיה הצדיק מוחזק כשוטה ומשתולל בעיני
הבריות[3]:
מיכה א:ח
עַל
זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם
רש"י
שם:
שולל
- משתגע כשוטה בתמהון לב כמו (תהלים עו) אשתוללו[4] אבירי
לב (ישעיה נט) וסר מרע משתולל
גמ'
עירובין נד:
באהבתה
תשגה תמיד כגון רבי אליעזר[5] בן פדת,
אמרו עליו על רבי אליעזר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל
בשוק העליון של ציפורי אמר רבי יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו שרף תנא
דבי רב ענן מאי דכתיב רוכבי אתונות[6] צחורות
יושבי על מדין רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שמהלכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד
תורה
רש"י:
באהבתה
תשגה תמיד - בשביל אהבתה תעשה עצמך שוגה ופתי, להניח עסקיך ולרוץ לדבר הלכה:
חיי
מהר"ן שצה
שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יוּדְל סִפּוּר דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה. עָנָה וְאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה לוֹ גַּם-כֵּן יִסּוּרִים גְּדוֹלִים
מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ (כְּלוֹמַר כְּמוֹ עִנְיַן הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְהַיִּסּוּרִים
שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו) כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה גַּם-כֵּן מְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים
לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כַּיָּדוּעַ.
וְדַרְכּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהָיָה רָץ בְּתוֹךְ
הָעִיר, וְהָיָה צוֹעֵק הוֹי הוֹי, גִּוַואלְד. וְהָיוּ רָצִים אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁרוֹדְפִים
אַחַר הַמְשֻׁגָּע, וְהוּא הָיָה טוֹעֵן עִמָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּטָעוּתִים
גְּדוֹלִים, כִּי הָיָה בָּקִי בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַסְּבָרוֹת שֶׁל דַּרְכֵי
הָעֲבוֹדָה-זָרָה שֶׁלָּהֶם, כִּי הָעֲבוֹדָה-זָרָה שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ לָהֶם
בָּזֶה כַּמָּה סְבָרוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת שֶׁל טָעוּת. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו
הַשָּׁלוֹם הָיָה בָּקִי מְאד בְּכָל סְבָרוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵי טָעוּתֵיהֶם. וְהָיָה
מוֹכִיחָם וּמַרְאֶה לָהֶם שֶׁהַכּל טָעוּת, וְגִלָּה לָהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה
הָאֲמִתִּית. וְנִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו קְצָת בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי זְקֵנִים לא הָיָה
מְקָרֵב, כִּי הַזְּקֵנִים כְּבָר נִשְׁרְשׁוּ בְּטָעוּתֵיהֶם הַרְבֵּה וְקָשֶׁה לַהֲשִׁיבָם
מִדַּרְכָּם עוֹד, רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים נִמְשְׁכוּ וְרָצוּ אַחֲרָיו. וְהָיָה הוֹלֵךְ
מֵעִיר לְעִיר וְהֵם רָצוּ אַחֲרָיו. וְהָיוּ אֲבִיהֶם וּנְשׁוֹתֵיהֶם חוֹלְקִים עֲלֵיהֶם,
עַל אֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כִּי אָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה
וְנִשְׁתַּמְּדוּ, עַד שֶׁהָיוּ מְרַחֲקִים אוֹתָם מְאד. עַד שֶׁקְּצָת בְּנֵי הַנְּעוּרִים
חָזְרוּ לְסוּרָם מֵחֲמַת הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מִבֵּיתָם מֵחוֹתְנָם וּמֵאֲבִיהֶם
וּמִנְּשׁוֹתֵיהֶם וְכַיּוֹצֵא, וּקְצָתָם נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ וְנִדְבְּקוּ בּוֹ.
וְהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹסֵק בָּזֶה הַרְבֵּה
לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם. וְהָיָה מְחַבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה
מְאד עַל זֶה, אֲלָפִים סְפָרִים. וְהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִסְּתָמָא מֵאַחַר
שֶׁהָיוּ בָּנָיו, הָיוּ כֻּלָּם הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי אֲפִלּוּ יִשְׁמָעֵאל
עָשָׂה תְּשׁוּבָה. אַךְ אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁרָצָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְהַשְׁאִיר סְפָרָיו
וְחָכְמָתוֹ בָּעוֹלָם, הָיָה חוֹקֵר וּמִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ לְמִי מִבָּנָיו יַנִּיחַ
סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַנִּיחַ הַכּל לְיִצְחָק אָבִינוּ,
וּמָסַר לוֹ הַכּל. וְאַחַר-כָּךְ הָיָה יִצְחָק גַּם-כֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ
זֶה... וכו' וְכֵן יַעֲקב הָיָה גַּם-כֵּן
עוֹסֵק בָּזֶה... וכו'
ספר
ליקוטי מוהר"ן – חלק שני סימן ה
אֲפִלּוּ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה, הוּא
צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת.
וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשֹוֹת דְבָרִים, שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל
עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ה): "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד",
שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לַעֲשֹוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן,
כְּדֵי לַעֲשֹוֹת מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל
בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ,
וְלָאו דַוְקָא מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם
יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. כִּי יֵשׁ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הַתַּרְיַ"ג
מִצְווֹת יֵשׁ לָהֶם עֲנָפִים רַבִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם
יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹשִֹין בּוֹ נַחַת לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת מִצְוָה,
וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט, כְּדֵי לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה
רָצוֹן וְנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
וַאֲזַי
כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל
חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ,
כְּדֵי לַעֲשֹוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה נַחַת, אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמֹּחִין, כִּי
אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִֹֹּיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמֹּחִין, מַה שֶּׁגַּם
משֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִֹֹּיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע
וְטוֹב לוֹ" (עַיֵּן בְּרָכוֹת ז), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי
זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּיג
זֹאת. הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה
בְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בְּחִינַת שֵׁנָה זֶה בְּחִינַת
הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה כַּנַּ"ל, וְקִיּוּם הַמֹּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין קַיָּמִים
וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין, זֶה בְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו, וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין
לְהַשִֹֹּיג הַשָֹֹּגָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְהַשִֹֹּיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק
וְרַע לוֹ וְכוּ', אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
שֶׁמַּשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ,
וְעוֹשֶֹה עַבְדוּת כְּעֶבֶד מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה
לְהַשִֹֹּיג גַּם מַה שֶׁבְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין
אֵין יְכוֹלִין לְהַשִֹֹּיג, דְּהַיְנוּ 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ':
חיי
מוהר"ן קלט-קמ
קדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים
גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. וּבִסְטַנְבּוּל
הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְתוֹךְ קַטְנוּת מֻפְלָג מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וְהִלְבִּישׁ
עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ קָרוּעַ וְהָלַךְ יָחֵף וּבְלא כּוֹבַע הָעֶלְיוֹן, וְהָלַךְ
בַּחוּץ וְהָלַךְ כְּאֶחָד מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
עִנְיָנִים רַבִּים כָּאֵלֶּה מֵעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּפְחִיתוּת שֶׁעָשָׂה שָׁם אֵיזֶה
זְמַן. וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ צְחוֹק, כְּדֶרֶךְ הַנְּעָרִים
שֶׁמְּצַחֲקִים זֶה עִם זֶה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי צְחוֹק וְקַטְנוּת
אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.
גַּם נִזְדַּמֵּן שֶׁהָיָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל
מִסְּבִיבוֹתֵינוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְחָזְרוּ
אָז בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל בְּדֶרֶךְ
הִלּוּכוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּפָגְעוּ עִמּוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ
וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ
בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים וְהוּא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ
כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְאַדְּרַבָּא עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת לָזֶה שֶׁהֵם יְבַזּוּ
אוֹתוֹ.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאִלּוּ
לא הָיָה עָלָיו זאת הַיְנוּ הַקַּטְנוּת שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְקַטְנוּת גָּדוֹל
הַנַּ"ל וְהַבִּזְיוֹנוֹת הַנַּ"ל לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה שָׁם
עִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ אָז בָּעוֹלָם וְאַנְשֵׁי
צָרְפַת הָיוּ אָז בִּסְבִיבוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְרב הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ
אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר.
וְאָמַר שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה עָלָיו כָּל
הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם וְעָבַר עַל כֻּלָּם וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל
לוֹ מְאד, וּבְלא זֶה לא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לְשָׁם:
וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁאָמַר כִּי קדֶם שֶׁבָּאִים לְגַדְלוּת צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת
וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִוא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת עַל-כֵּן צְרִיכִין לִפּל בִּתְחִלָּה
לְקַטְנוּת דְּקַטְנוּת וְעַל-כֵּן לא הָיָה יָכוֹל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי לא הָיָה יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ קַטְנוּת
כָּזֶה[7].
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
עַל-יְדֵי גּדֶל הַקַּטְנוּת שֶׁיָּרַד לְשָׁם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה לְקַטְנוּת
מֻפְלָג, קַטְנוּת דְּקַטְנוּת, עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גַּדְלוּת
דְּגַדְלוּת.
שבחי
הר"ן סדר נסיעתו לא"י
אות ט
...וְהִתְחִילוּ לִשְׂנא אוֹתוֹ בְּתַכְלִית
הַשִּׂנְאָה, וּבִזּוּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת, וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ בִּקְלָלוֹת
נִמְרָצוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כַּמָּה יָמִים וְרב הַבִּזְיוֹנוֹת הָיָה מֵאֶחָד
מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ
אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: "זאת תֵּדְעוּ שֶׁבְּוַדַּאי לא אֲגַלֶּה עִקַּר כַּוָּנַת
נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי מִלִּבִּי לְפוּמִי לא גִּלִּיתִי וְאַף עַל פִּי
כֵן "מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תְּהִלִּים קלג:א)
אַף-עַל-פִּי שֶׁלּא יֵדַע אֶחָד עִקַּר כַּוָּנַת חֲבֵרוֹ" וְהֵשִׁיבוּ לוֹ:
אִם אַתָּה תְּגַלֶּה לָנוּ כַּוָּנָתְךָ: בְּוַדַּאי יַגִיעַ לְךָ טוֹבָה גְדוֹלָה
עַד מְאד" וְהֵשִׁיב לָהֶם: "אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָה מִכֶּם
וְלא אֲגַלֶּה לָכֶם עִקַּר כַּוָּנָתִי בְּשׁוּם אפֶן אַדְּרַבָּא אַתֶּם תּוּכְלוּ
לְקַבֵּל טוֹבָה מֵאִתִּי אִם תִּרְצוּ" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "נִרְאֶה בִּלְשׁוֹנְךָ
שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת הַמְפֻרְסָמִים הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ ר' בָּרוּךְ,
וְרַבִּי שָׁלוֹם, וְרַבִּי נַחְמָן[8] וְכוּ'
שֶׁדַּרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת בְּלָשׁוֹן נִסְתָּר אַךְ בְּוַדַּאי אֵין אַתָּה
אֶחָד מֵהֶם כִּי נִרְאֶה שֶׁאַתָּה בְּוַדַּאי מֵהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל"
וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁקּדֶם שֶׁיָּבוֹא לְאֶרֶץ- יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שָׁם אִגֶּרֶת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
שֶׁהוּא מֵהַחוֹלְקִים וְהַמְרַגְּלִים לְבַל יוּכַל לְהַטְעוֹת אוֹתָם. גַּם הָלְכוּ
לְהַסַּרְסוּר מֵהַסְּפִינוֹת, וְהוּא מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין וְנָשָׂא אִשָּׁה מֵהַפְרֶענְקֶען
וַחֲמוֹתוֹ הִיא יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בְּבֵית הַתּוֹגָר וְהָאִישׁ הַהוּא הוּא אִישׁ
גָּדוֹל שָׁם וְהָלְכוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֶל זֶה הַסַּרְסוּר וּבִקְּשׁוּ
אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: לְמַעַן הַשֵּׁם לְבַל תַּנִּיחַ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לִנְסֹעַ
לְהָתָם כִּי הוּא מֵהַחוֹלְקִים וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת גֵּרוּשׁ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם,
וְאִם תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה רָעָה -שְׂכָרְךָ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם וְרַבֵּנוּ,
זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לא יָדְעוּ מִזֶּה:
אות י
כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים
הַנַּ"ל בִּזּוּ אוֹתוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְכוּ',
וְהוּא סָבַל הַכּל וְלא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם בְּשׁוּם אפֶן מִי הוּא, וְרִמָּה אוֹתָם
בְּכַוָּנָה וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם מְאד מְאד, עַד שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל
פַּעַם עַל שֶׁבְּכָל פַּעַם הוּא מְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו פַּעַם אֶחָד דִּבֵּר עִמָּהֶם
עַד שֶׁנִּדְמָה לָהֶם בְּבֵרוּר שֶׁהוּא מִלַּגּוֹרְנָא (עִיר בְּאִטַלְיָא) וְכוּ'
וְאַחַר-כָּךְ רָאוּ שֶׁלּא כֵּן הוּא וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאד מְאד וּפַעַם אֶחָד דִּבֵּר
עִמָּהֶם וְנִדְמָה לָהֶם שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער דְּהַיְנוּ בֶּן הַמַּגִּיד
מִקָּאמַרְנָא שֶׁהָיָה אָז מַחֲלקֶת גָּדוֹל עִמּוֹ כַּמְפֻרְסָם וְאַחַר-כָּךְ בְּתוֹךְ
הַדְּבָרִים הִתְחִיל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְקַלֵּל אֶת הַקָּאמַרְנֶער וְגָעֲרוּ
בּוֹ: הֲלא הוּא אָבִיךָ?! וְרָאוּ שֶׁעֲדַיִן לא עָמְדוּ עָלָיו וּבְכָל פַּעַם הָיָה
לוֹ שֵׁם אַחֵר, וּבְכָל שֵׁם שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ נַעֲנָה לָהֶם וּבָא אֲלֵיהֶם פִּתְאם
יָצָא מִפִּיהֶם וְקָרְאוּ יְשַׁעְיָה כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ אִם הוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער
שֶׁשְּׁמוֹ יְשַׁעְיָה, וּבָא הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֵּכֶף וּמִיָּד אֲלֵיהֶם
וְנִדְמָה לָהֶם בְּוַדַּאי שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא
בְּוַדַּאי בֶּן הַנַּ"ל וְהֵשִׁיב לָהֶם, וְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ,
בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לְדַבֵּר מֵהַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַח הַקָּאמַרְנֶער לִבְנוֹ,
וְהִתְחִיל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֵּכֶף לְבַקְּשָׁם וּלְהַפְצִיר אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ
מַרְאִין לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁלּוֹ וְרָאוּ שׁוּב שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְאַחַר-כָּךְ
דִּבְּרוּ עִמּוֹ עוֹד וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ וְנִבְהֲלוּ מְאד מְאד וּבָאוּ בְּכַעַס גָּדוֹל
וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאד מְאד וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לָמָה אַתָּה אוֹמֵר עַכְשָׁו
שֶׁשִּׁמְךָ כָּךְ וְאַחַר-כָּךְ שֵׁם אַחֵר וְכֵן בְּשֵׁם מְקוֹמְךָ? הֵשִׁיב לָהֶם
גַּם-כֵּן שֶׁכָּל שֵׁם וְשֵׁם הוּא כְּפִי הַמִּדָּה וְהַסְּפִירָה שֶׁנּאחֵז בּוֹ
וְכוּ' וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם כָּלוּל מִכֻּלָּם. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָן
זֶה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְעוֹרֵר
אוֹתָם לִפְעָמִים מֵהַשֵּׁנָה וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶם עַד שֶׁבָּאוּ בְּכַעַס
גָּדוֹל וְהִתְחִילוּ עוֹד לְקַלֵּל וּלְבַזּוֹת אוֹתוֹ מְאד וּבְעֶרֶב- שַׁבַּת-קדֶשׁ
בָּאוּ הֵם מִבֵּית הַטְּבִילָה, וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה שׁוֹכֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ
יָחֵף בְּלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וְשָׁאַל אוֹתָם: מִפְּנֵי מָה בְּכָל
הַשָּׁבוּעַ הַגּוּף שֶׁלִּי קַל וְאֵין לִי כְּבֵדוּת וְעַכְשָׁו יֵשׁ לִי כְּבֵדוּת
גָּדוֹל מְאד, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵינִי יָכוֹל לַעֲמד מִמָּקוֹם זֶה? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ:
מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל עֶרֶב-שַׁבַּת-קדֶשׁ הַנְּשָׁמָה זוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה וּנְשָׁמָה
הַיְתֵרָה בָּאָה לְמַטָּה וְאֶצְלְךָ הָלְכָה הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ וּנְשָׁמָה יְתֵרָה
אֵינְךָ זוֹכֶה לְקַבֵּל עַל-כֵּן נִשְׁאָר גּוּפְךָ כְּאֶבֶן וְהֵשִׁיב לָהֶם: אוֹי
לָכֶם, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר קַל כָּזֶה אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה לְּהָשִׁיב.
וּבִקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ
עַל שַׁבָּת אֶצְלָם וְלא רָצוּ וּבְשַׁבָּת קִבְּלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ
אֶצְלָם עַל שַׁבָּת, וְאוֹתוֹ לא רָצוּ לְקַבֵּל וְהֻכְרַח לֶאֱכל מַאַכְלֵי חָלָב
כִּי לא רָצוּ לֶאֱכל שָׁם בָּשָׂר רַק הֵם, הָיָה לָהֶם אֵיזֶה שׁוֹחֵט וְגַם בְּשַׁבָּת
הָיָה לָהֶם מַחֲלקֶת גָּדוֹל מְאד עִמּוֹ, וְרָצוּ לְדָחְפוֹ לַחוּץ כִּי הוּא נִכְנַס
אֶצְלָם אַף עַל פִּי שֶׁלּא אָכַל עִמָּהֶם, וְהֵם הִתְחִילוּ לָרִיב עִמּוֹ עַד שֶׁרָצוּ
לְדָחְפוֹ לַחוּץ וְהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל שָׁם וְכֵן בַּבּקֶר הָיָה גַּם-כֵּן כָּךְ.
כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה, עָשָׂה בְּכַוָּנָה, וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַזּוֹת בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת
וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁאֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת יִהְיוּ לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה
בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה כִּי גּדֶל עצֶם הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לָבוֹא
לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר וְלא הָיָה לוֹ
בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי קַטְנוּת זאת כַּאֲשֶׁר
נִשְׁמַע אַחַר-כָּךְ מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ וְאָמַר, שֶׁאִם לא הָיוּ לוֹ אֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת
וְהַקַּטְנוּת לא הָיָה לוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְשָׁם בְּשׁוּם אפֶן וְאָמַר שֶׁרָאָה
שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׁאֵר שָׁם בִּסְטַנְבּוּל דְּהַיְנוּ לָמוּת שָׁם, אַךְ זאת הַקַּטְנוּת
וְהַבִּזְיוֹנוֹת הִצִּילוּ אוֹתוֹ, כִּי קדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ'
כַּנַּ"ל
אַחַר-כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה, לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל שֶׁבִּזּוּ
אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, מֵהַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמִינֵי מִרְקַחַת שֶׁלָּהֶם
שֶׁהָיָה עִמָּהֶם, לִתֵּן לָהֶם מֵהַכּל וְנָסְעוּ אֵלּוּ הָאַנָשִׁים לְבֵיתָם, וְלא
רָצוּ לְקַבֵּל אִגֶּרֶת מֵרַבֵּנוּ לְבֵיתוֹ, רַק מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ קִבְּלוּ
אִגֶּרֶת וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִנִּיחַ אִגֶּרֶת שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ אִגֶּרֶת
שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָיוּ רוֹצִים לִפְתּחַ אֶת הָאִגֶּרֶת
שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל אוּלַי יוּכְלוּ לְהָבִין מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר מֵרַבֵּנוּ
זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מִי הוּא וּמֵאַיִן הוּא, אֲבָל לא הָיוּ יְכוֹלִים לִמְצא הָאִגֶּרֶת
אֶצְלָם, כִּי נֶעְלַם מֵהֶם הֵיכָן שֶׁהִנִּיחוּ אֶת הָאִגֶּרֶת וְלא בָּא לְיָדָם
הָאִגֶּרֶת עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַקַּאמֶער (תַּחֲנַת מַעֲבַר גְּבוּל) בְּוָלִיחַאי
אָז מָצְאוּ הָאִגֶּרֶת אֶצְלָם, וְרָאוּ מִן הָאִגֶּרֶת שֶׁזֶּה הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאד וְהָאִישׁ הַהוּא שֶׁבִּזָּה
אוֹתוֹ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל בָּא לְבֵיתוֹ וְנִפְטַר בְּסָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מַמָּשׁ:
אות יב
...וּבְיוֹם מָחָר בָּא וְאָמַר שֶׁבָּא
סְפִינָה מֵחוּץ-לָאָרֶץ עִם יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם גַּם-כֵּן שׁוֹחֵט מֻבְהָק וְשָׁם
בְּאוֹתָהּ סְפִינָה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב וָלְף
נֵרוֹ יָאִיר מִטְּשָׁרְנִי אוֹסְטְרְהָא וּשְׁאָר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וְשָׁאֲלוּ
עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְגִלָּה לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ,
זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָאֱמֶת.
וְתֵכֶף שָׁלַח ר' זְאֵב הַנַּ"ל אַחֲרֵי רַבֵּנוּ,
זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְיִקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה
לְהִתְאָרֵחַ עִמּוֹ יַחַד, וְלא רָצָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָלֶכֶת אֶצְלוֹ,
כִּי אָמַר: כָּאן טוֹב לְפָנַי, כִּי
הָיָה עוֹשֶׂה בִּסְטַנְבּוּל כָּל מִינֵי קַטְנוּת, וְהָיָה הוֹלֵךְ יָחֵף וּבְלִי
חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן, וְהָיָה מְלֻבָּשׁ רַק בְּהָ"אִנְטֶער- שְׁלַאק"[9] שֶׁהָיָה
לוֹ מֵאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים
הָרָצִים בַּשּׁוּק וּמְצַחֲקִים, וְהָיָה עוֹשֶׂה מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ
בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְהָיוּ מְכַנִּים אֶחָד בְּשֵׁם הַצָּרְפַת, וְאֶחָד בְּשֵׁם
אַחֵר, וְעָשׂוּ מִלְחָמָה וְהָיָה כְּעֵין תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ וְהָיָה
עוֹשֶׂה עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַרְבֵּה מְאד שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל אַחַר-כָּךְ נָפַל
הַדֶּבֶר רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּחַאן זֶה, הַיְנוּ חָצֵר וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרחַ מִשָּׁם
וְהֻכְרַח לִכָּנֵס בָּאַכְסַנְיָא שֶׁל רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל, וְעָשָׂה עֲבוּרוֹ
סְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְהָיָה הָרַב ר' זְאֵב הַנַּ"ל נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל
מְאד מְאד בְּלִי עֵרֶךְ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה כַּמָּה דְּבָרִים
אָז שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד רְצוֹן ר' זְאֵב הַנַּ"ל, אַךְ אַף-עַל- פִּי-כֵן אַהֲבָה
מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה וּמֵעצֶם הָאַהֲבָה לא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל, אַף-עַל-
פִּי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה ר' זְאֵב
מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ
לִבְרָכָה, הָיָה אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל מִקּדֶם עַד שֶׁבְּעֵת
תְּפִלָּתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אוֹכֵל סְעֻדָּתוֹ וְכֵן
הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וּבְעֵת
שֶׁיָּשַׁב ר' זְאֵב לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּבָר בֵּרַךְ רַבֵּנוּ בִּרְכַּת-
הַמָּזוֹן וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ כּוֹכָבִים,
וְהִתְפַּלֵל תֵּכֶף עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְלָקַח הַלּוּלְקֶע וְנִכְנַס לְבֵית
ר' זְאֵב וְהוּא הִתְחִיל בְּסָמוּךְ הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים
וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְשָׁם בְּלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה
וְהַלּוּלְקֶע בְּיָדוֹ, תֵּכֶף קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל ר' זְאֵב הַנַּ"ל,
וְבֵרַךְ בִּרְכַּת- הַמָּזוֹן מִיָּד, וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְדִבֵּר
עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה וְהָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה
בֵּינֵיהֶם וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה שָׁם כָּל מִינֵי קַטְנוּת כַּנַּ"ל
וְהָיָה שָׁם עַל קֶבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכָל מַה שֶּׁעָבַר
עָלָיו בִּסְטַנְבּוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת
לְסַפֵּר וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה שָׁם, בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה
וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק שָׁם
אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ נִסִּים הַרְבֵּה וְעָבַר עַל הַכּל וְהַקַּטְנוּת
הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד. גַּם כְּשֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי, נָפַל
פִּתְאם עַל הָאָרֶץ וְשָׁכַב כָּךְ כַּמָּה שָׁעוֹת וְאַחַר- כָּךְ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ
עַל הַמִטָּה וְשָׁכַב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד לְמָחֳרָת חֲצִי הַיּוֹם וְהָיָה שׁוֹכֵב
כְּמוֹ שֶׁנִּגְוַע עַד שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ וְחָזַר
לְאֵיתָנוֹ וְהָיָה לוֹ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּמְנִיעוֹת אֵין
מִסְפָּר בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע שָׁם וְאָמַר שֶׁהַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל
הוֹעִיל לוֹ מְאד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
אות יג
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,
שֶׁכָּל כָּךְ נִכְנַס בְּהַקַּטְנוּת, וְנַעֲשָׂה רָגִיל בְּעִנְיְנֵי הַקַּטְנוּת
כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְרָצָה לְהַשְׁלִיךְ
זאת הָיָה מֻכְרָח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכחוֹת לְשַׁבֵּר וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיְנֵי
קַטְנוּת הַנַּ"ל, כִּי כְּבָר הָיָה קָשֶׁה עָלָיו לְהַשְׁלִיךְ זאת מֵחֲמַת
גּדֶל הָרְגִילוּת כָּל כָּךְ הָיָה נִכְנָס בְּהַקַּטְנוּת בִּתְחִלָּה גַּם אַחַר-כָּךְ
כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ- יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא בְּעִנְיָן זֶה וְעצֶם הַפְלָגַת
גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ בְּעִנְיָן זֶה עָמק עָמק לא נִשְׁמַע וְלא נִרְאָה כָּזאת כִּי
זֶה יָדוּעַ שֶׁקּדֶם שֶׁיּוֹצְאִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה
קדֶם הָעֲלִיָּה וְכוּ', וְאָז צְרִיכִין לְעִנְיְנֵי קַטְנוּת לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט
לְגַמְרֵי וְכוּ', וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שֶׁכָּל יָמָיו לא הָיָה עוֹמֵד
בְּשׁוּם פַּעַם עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
הָיָה עוֹלֶה תָּמִיד מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, עַל-כֵּן הָיְתָה חָכְמָתוֹ בְּעִנְיָנִים
אֵלּוּ גָּבוֹהַּ וְעָמק מְאד "עָמק עָמק מִי יִמְצָאֶנּוּ":
אות יד
וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיְתָה הַמִּלְחָמָה
שֶׁל הַצָּרְפַת[10],
שֶׁהָלַךְ הַצָּרְפַת לְאֶרֶץ הַתּוֹגָר לְמִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא
כַּמְפֻרְסָם וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי סְטַנְבּוּל שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנַּ"ל
מִתְעוֹרֶרֶת, וְהַצָּרְפַת הוֹלֵךְ וּבָא עַל הַיָּם, אֲזַי לא רָצוּ קְהִלָּה קַדִּישָׁא
שֶׁל סְטַנְבּוּל לְהַנִּיחַ שׁוּם יְהוּדִי לָצֵאת מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, לִפְרשׁ
עַל הַיָּם
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לא הִשְׁגִּיחַ
עַל זֶה וְרָצָה לְהַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ... וכו'
אות כט
וְזֶה הָאִישׁ שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ מְאד בִּסְטַנְבּוּל
נִפְטַר מִיָּד בְּבִיאָתוֹ לְבֵיתוֹ וְשָׁאַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ
אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלא כְּתִיב גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב?
וְהֵשִׁיב לוֹ מָשָׁל עַל זֶה: שֶׁהָיָה מֶלֶךְ אֶחָד, וְאָהַב אֶחָד מִבְּנֵי הַשְּׂרָרוֹת
וְחִבֵּב אוֹתוֹ, וְקֵרְבוֹ בְּכָל מִינֵי אַהֲבָה וְחִבּוּב וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִגְדִּיל,
הֵעֵז נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: תֵּדַע, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
אוֹתְךָ מְאד, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲבר עַל דַּת וּמִשְׁפַּט הַמַּלְכוּת
וּמִשְׁפָּטְךָ חָרוּץ לְמִיתָה וְתֵכֶף צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְסָגְרוֹ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל
וּנְתָנוֹ בְּבֵית הַסּהַר וְהִתְחִיל זֶה הַבֶּן שְׂרָרָה לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ הַיִּסּוּרִים
שֶׁלּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִן הַמִּיתָה, וּרְאֵה שֶׁצַּעֲרוֹ לא יֻמְשַׁךְ זְמַן הַרְבֵּה
כִּי-אִם עַד שֶׁיֵּהָרֵג אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִיל לְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ צַעַר הַמֶּלֶךְ,
רָאָה שֶׁצַּעַר הַמֶּלֶךְ יִגְדַּל מְאד כִּי צַעַר הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה תָּמִיד כִּי
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד וְיִהְיֶה לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים
אַחֲרָיו, וְצַעַר גָּדוֹל מְאד לְעוֹלָם וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל צַעַר שֶׁל הַמֶּלֶךְ
יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מִצַּעֲרוֹ
וְנִתְיַשֵּׁב כָּךְ: הֲלא בּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה[11].
וְצִוָּה לְהַשַּׂר שֶׁל הַתְּפִיסָה
לְהַכְנִיסוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר אֶל הַמֶּלֶךְ: הָאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי צַעַרְךָ
גָּדוֹל מִצַּעֲרִי אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְךָ לַעֲבר עַל חָק וְדַת הַמַּלְכוּת בְּכֵן
זאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, שֶׁתְּסַבֵּב תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁיְּבַיֵּשׁ אֶחָד אוֹתִי
בָּרַבִּים, וְהַבּוּשָׁה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ מִיתָה עַל-כֵּן תִּרְאֶה לְהוֹצִיא מֵהַשְּׁבוּיִים
גַּזְלָן אֶחָד שֶׁדִּינוֹ לַהֲרֵגָה, וַאֲנִי אֶתְגָּרֶה בּוֹ עַד שֶׁיִּכְעַס עָלַי
וִיבַזֶּה אוֹתִי וְיַכֶּה אוֹתִי בָּרַבִּים, וְיַגִּיעַ לִי מִזֶּה בּוּשָׁה גְּדוֹלָה,
וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּמוֹ מִיתָה וְאַחַר-כָּךְ יִקְחוּ אֶת הַגַּזְלָן הַחַיָּב מִיתָה
בְּלא זֶה וִימִיתוּהוּ כְּדִינוֹ וְהָעוֹלָם יִהְיוּ סוֹבְרִים שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁבִּזָּה
עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב נֶהֱרַג, וְלא יִתְחַלֵּל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת וְהָעֶבֶד
שֶׁלּוֹ. כָּךְ לִפְעָמִים אֶחָד מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק וּבֶאֱמֶת הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה
גְּדוֹלָה לְהַצַּדִּיק, כִּי מְכַפֵּר לוֹ עַל זֶה מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב לְהִסְתַּלֵּק,
וְנִתְחַלֵּף עַל בּוּשָׁה זוֹ אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין זֶה כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁלּא
לִקַּח נְקָמָה מִזֶּה שֶׁבִּזָּה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הֶחָבִיב לוֹ מְאד וְלַעֲנשׁ אֶת
זֶה שֶׁבִּזָּה אֶת הַצַּדִּיק בִּשְׁבִיל זֶה גַּם-כֵּן לא נִיחָא קָמֵהּ, כִּי גַּם
עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לא טוֹב עַל-כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ, וּמַעֲמִיד
עַל הַצַּדִּיק אִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה וָענֶשׁ מִכְּבָר וּמְזַמְּנָם
שְׁנֵיהֶם לְפֻנְדָּק אֶחָד, וְזֶה מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק נִפְטָר
בָּזֶה מִן דִּינוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה הָאִישׁ נֶעֱנָשׁ אַחַר כָּךְ וְנִתְקַדֵּשׁ
שֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַצַּדִּיק נֶעֱנַשׁ וּבֶאֱמֶת 'גַּבְרָא קְטִילָא
קְטַל' כִּי כְּבָר הוּא חַיָּב עָנְשׁוֹ מִקּדֶם "וְדַרְכֵי ה' יְשָׁרִים"
(הוֹשֵׁעַ י"ד-י), "וְלא עַוְלָתָה בּוֹ" (תְּהִלִּים צ"ב-טז):
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן רכח
דַּע
שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר
בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ
כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו, כִּי 'אֵין מְקַבְּלִין
גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יְבָמוֹת כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן
מְלָכִים', כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת
יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל
סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נ"ד): "מִי גָר
אִתָּךְ, בַּעֲנִיּוּתֵךְ" וְכוּ' (שָׁם בַּגְּמָרָא):
וְעַל
כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב
וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב
אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם
וָנַחַת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ:
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית
פָּרָשָׁה ד'): "מְגוּרֵי אָבִיו" שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו,
כְּמוֹ מִגִּיּוּרֵי אָבִיו, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
(שָׁם): "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" 'בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד
קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף', הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים,
בְּחִינַת "מְגוּרֵי אָבִיו", עַל - יְדֵי - זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב
בְּשַׁלְוָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה לֹא
יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן קיד
הַמְכַסֶּה
שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ' (תְּהִלִּים קמ"ז). כִּי טוֹב
מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב
טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מְקַטְרְגִים
עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא
מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הוּא תֹּעֶלֶת לָזֶה. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה
עָלָיו, וְעַל - יְדֵי - זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהָעוֹלָם, וְלֹא יִמְחוּ
וִיקַטְרְגוּ עָלָיו. וְזֶה הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת
הַצַּדִּיק, עַל - שֵׁם אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְעַל - שֵׁם זֶה
נִקְרָא הַצַּדִּיק שָׁמַיִם. וְזֶה הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, מִלְּשׁוֹן עֲבִיּוּת
וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק בְּעָבְיוּת וְקַשְׁיוּת, שֶׁמַּקְשִׁין
וְחוֹלְקִין עָלָיו. וְעַל - יְדֵי כִּסּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּשְׁיוּת הָאֵלּוּ,
הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, כִּי עַל - יְדֵי - זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּלִי
קִטְרוּג כַּנַּ"ל:
וְזֶה
(תְּהִלִּים ל"ז): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ', שֶׁהָרָשָׁע שֶׁחוֹלֵק עַל
הַצַּדִּיק הוּא רַק צוֹפֶה, הַיְנוּ צִפּוּי וְכִסּוּי עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל
לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כַּנַּ"ל. אַךְ וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁהָרָשָׁע מְבַקֵּשׁ
לַעֲקֹר וּלְהָמִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַצַּדִּיק, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ:
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן רח
לְשׁוֹן
רַבֵּנוּ ז"ל:
מְעַט
הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ
מִכְסֶה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ,
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק", צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה כְּמוֹ
שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כ"ה): "וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב", אֲבָל אֵלּוּ
הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים
לִסְבֹּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ: "וּמְבַקֵּשׁ
לַהֲמִיתוֹ" כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי
אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים
בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל "וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ":
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן רמא
כְּשֶׁיֵּשׁ
דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו,
אֲזַי מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, כִּי הֵם רוֹצִים יוֹתֵר שֶׁיִּנְקֹם
בּוֹ הָאָדָם
ספר
דודאים בשדה[12]
– פרשת נח
וזה
שמעתי פי' בשם הבעש"ט "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי לפעמים מדברים
דברי נבלה על הצדיק ואמר הבעש"ט שזה חסד השי"ת שרואה שהס"ם מתקנא הרבה
בהצדיק ורוצה להחטיאו לזה עושה השי"ת שידברו בני אדם על הצדיק וכשרואה הס"ם
שהעולם מרננים על הצדיק אינו מתקנא בו כל כך וז"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
ר"ל שהצפנת והסתרת הצדיקים שלך שהעולם אינם יודעים שהם צדיקים גדולים ומרננים
עליהם וזהו רב טובך שבזה סרה קנאת הס"ם, ודברי פי חכם חן
נתיב
מצותיך נתיב התורה שביל א' אות יג
"לית
בכו מאן דיתער לגבה לרצאה לה לגבי בעלה, צווחין בכל יומא ולילה באורייתא דבעל פה בכמה קושיין בלא לב ולב, וצוחין בה ככלבין,
כגוונא דגיהנם" (תיקוני זוהר חדש צג
ע"ש), והם הם שדין יהודאין שתורתן משפה ולחוץ כדואג ואחיתפל, והם הם הרודפין ומצערין
הצדיקים ככל מיני ליצנות והיתול, כמו שהיה בימי מרן, ועד היום, והם
הם המעכבין הגאולה, שעושין כל מיני שחוק מדברי צדיקים, והמלעיג על דברי חכמים שבכל דור נופל וכו[13]',
ועוד רשעים העומדים בכל עת על הצדיקים, דורשי יחודו
יתברך
שמו באור אש להבת שלהבת י-ה, עד שמרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר [הבעש"ט] אמר,
שנשמתו לא רצתה לירד לזה העולם מפני הנחשים השרפים שיש ככל דור שלא יכול לקום מפניהם
חלילה, שלא יחלישו דעתו כל כך עד שיתבטל חלילה, ונתנו לו ששים גבורים נשמות צדיקים
לשמרו...
ומרן
הקדוש קודש קדשים חיות נפשנו רוח אפינו אור נשמתינו משיח השם הריב"ש טוב היה נזהר
מאד ומאד בענינים כאלו בדקדוק עצום ונפלא וכו' ומזה היה
עיקר המחלוקת העצומה שהיה עליו "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז"
כי על ידי המחלוקת ולוחשי לחש נשלך להם הרע ונסתלק מן הצדיק ונשבר לבו ויש לו שמירה
מלמעלה, כי באמת אדם מסוכן מאד בעת עסקו ביחודים כי כמה וכמה על ידי טעות מועט נדחו
משני עולמות ואלישע אחר יוכיח, וכיוצא הארור והטמא הידוע, והכל גלוי לפני בוחן כליות
ולב של כאו"א, וכשרואה לב צדיק שכל כוונתו לעשות נחת רוח למורא עולם לב אמת וטהור
כדי שלא יתגרו בו הנחשים של מעלה נחשים השרפים שולח עליו נחשים השרפין העומדין בעולם
הזה ומחרפין ומגדפין ולוחשין עליו ומשברין לבו כאין, והוא עייל בתליסר תרעין בתפלתו
וכל העולמות נרתעין ומזדעזעין מלפניו עייל ונפיק עאל בתליסר תרעי ולית דימחא כידיה
אין לו שום מחשבה זרה עייל ונפיק וכל זה בגודל הכנעה וביטול עד שהיה מרן מבקש ורודף
למי שיבזה ויחרף אותו כנודע והיה אוהב אותם, כי הרי הם קליפות השומרים לפרי שלא יתקלקל
הפרי וכשנגמר הפרי לגמרי נכלל כל הכחות וכל הטוב בפרי והרע לגמרי ניתן לשריפת אש כלה
ואבד, ורוב המחלוקות שהיו על הצדיקים מזמן מרן הריב"ש טוב ועד היום הוא מענינים
כאלו לשמור אותם שלא יינקו מאור יחודים שלא ידחו חלילה מאור פני מלך חיים.
ספר
שיחות הר"ן צו
וַחֲכָמֵינוּ,
זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָמְרוּ: 'שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַנְחִיל לְכָל
צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת' וְכוּ' וִישַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ גְּדֻלַּת עוֹלָם
אֶחָד וְכַמָּה וְכַמָּה בָּתִּים יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה וְכַמָּה חֲצֵרוֹת וּמְבוֹאוֹת,
וְכַמָּה וְכַמָּה עֲיָרוֹת וּמְדִינוֹת וְגדֶל שֶׁטַח שֶׁל כָּל עוֹלָם, וְכַמָּה
וְכַמָּה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְגַלְגַּלִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים
שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם כִּי כָּל אֵלּוּ יֵשׁ בְּעוֹלָם אֶחָד מֵהָעוֹלָמוֹת
וּמֵעַתָּה שַׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל צַדִּיק, מַה יְקָרָה גְּדֻלָּתוֹ
וְשַׁעֲשׁוּעָיו וְתַעֲנוּגָיו עַד אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר:
וְהִנֵּה
הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק הוּא בּוֹנֵה אוֹתָם מִמַּחֲלקֶת כִּי
כָּל דִּבְרֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים כִּי הָאוֹתִיּוֹת
נִקְרָאִים אֲבָנִים כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר יְצִירָה (ד-יב) "שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת"
וְכוּ', וְהֵם בְּחִינַת חַלּוּקֵי אֲבָנִים, כִּי הָאֲבָנִים הַבָּאִים עַל- יְדֵי
דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַמַּחֲלקֶת הֵם מְחֻלָּקִים וְאֵין לָהֶם חִבּוּר וְהַצַּדִּיק נוֹטֵל
אֵלּוּ הָאֲבָנִים וּמְחַבֵּר אוֹתָם וּבוֹנֶה מֵהֶם בָּתִּים כִּי הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם
בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם וּמְסַדְּרָם יַחַד זֶה עַל זֶה עַד שֶׁבּוֹנֶה מֵהֶם בַּיִת
וְזֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁעוֹשֶׂה מֵחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים הַנַּ"ל בְּחִינַת
שְׁלוֹם בַּיִת וּמֵהַבָּתִּים נַעֲשֶׂה עִיר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא,
וְכֵן שַׁ"י עוֹלָמוֹת וְזֶה בְּחִינַת "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ"
(מִשְׁלֵי ח-כא) (אוֹהֲבַי דַּיְקָא בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם
וְאַהֲבָה שֶׁעוֹשֶׂה בֵּין הַחַלּוּקֵי אֲבָנִים נַעֲשׂוּ הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת
כַּנַּ"ל) וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרָה אֲבִיגַיִל לְדָוִד, בְּעֵת שֶׁחָלַק עָלָיו
נָבָל וְדִבֵּר עָלָיו סָרָה כַּנֶּאֱמַר שָׁם אָמְרָה לוֹ (שְׁמוּאֵל-ב ז-יא):
"וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי בַּיִת יַעֲשֶׂה לְךָ ה'", הַיְנוּ עַל-יְדֵי
זֶה הַמַּחֲלקֶת "יַעֲשֶׂה לְךָ ה'" בַּיִת מֵהָאֲבָנִים הַנַּ"ל כַּנִּזְכָּר
לְעֵיל:[14]
כִּי הַצַּדִּיק מַטֶּה כְּלַפֵּי
חֶסֶד וְדָן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים עָלָיו לְכַף זְכוּת שֶׁכַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם
כִּי לא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבּל אוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁאוֹרוֹ גָּדוֹל מְאד
לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ וְגַם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דִּינִים וְקִטְרוּגִים גְּדוֹלִים
עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת עַל-כֵּן הֵם חוֹלְקִים עָלָיו, וּבָזֶה הֵם מַשְׁתִּיקִים
הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין קָשֶׁה עַל
אָדָם אֶחָד, וְאֶחָד לוֹבֵשׁ קִנְאָה וְאוֹמֵר: אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶנְקם מִמֶּנּוּ וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ דִּין, עַל יְדֵי זֶה
הוּא מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַבַּעֲלֵי דִּין שֶׁמְּקַטְרְגִים שֶׁלּא הָיָה
אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבּל דִּינֵיהֶם נִמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ לִנְקם מִמֶּנּוּ עוֹשֶׂה
לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד כִּי בְּוַדַּאי טוֹב וְנוֹחַ לוֹ לִסְבּל דִּינוֹ שֶׁל
זֶה הָאֶחָד שֶׁזֶּה אֶפְשָׁר לוֹ לְסָבְלוֹ מִלִּסְבּל דִּינֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם,
שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ:
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל פִּינְחָס
בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי כִּי לוּלֵא פִּינְחָס הָיוּ יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, חַיָּבִין
כְּלָיָה חַס וְשָׁלוֹם אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיָּצָא פִּינְחָס וְקִנֵּא קִנְאַת ה', עַל-יְדֵי-זֶה
נִשְׁתַּק הַדִּין מֵעַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי
בְּתוֹכָם וְלא כִלִּיתִי וְכוּ', כֵּן זֶה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאוֹמֵר אֲנִי
אֶעֱשֶׂה לוֹ וְאַרְאֶה לוֹ גְּבוּרָתִי וְנִקְמָתִי מִמֶּנּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא
מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַדִּינִים כַּנַּ"ל וְגַם עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה, כִּי
כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה אֲזַי מְנַסִּים אוֹתוֹ אִם
יֵשׁ לוֹ כּחַ לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דָּנִיֵּאל א-ד), וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא
בְּחִינַת פֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אֲדנָ"י
שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מַלְכוּת פֶּה, וְזֶה שֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק
עָלָיו הוּא נִסָּיוֹן לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָלָיו הַמַּחֲלקֶת, אִם יֵשׁ לוֹ כּחַ
לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בַּפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַחוֹלֵק עָלָיו וְעַל-יְדֵי-זֶה
מַעֲלִין אוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה נִמְצָא שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ
טוֹבָה:
חיי
מוהר"ן תא
אָמַר,
כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לַמַּעֲלָה וְלַמַּדְרֵגָה שֶׁהִגִּיעוּ,
אֲבָל עָמְדוּ בָּזֶה, וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע נַעֲשֶׂה אִישׁ
אַחֵר. וְנָתַן טַעַם לָזֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו, כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אִילָן,
וְיֵשׁ לוֹ שָׁרָשִׁים וַעֲנָפִים וְכוּ', וְכָל צַדִּיק קדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ
יֵשׁ עָלָיו מַחֲלקֶת. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְּרִין
ז.) הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא, נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלקֶת הוּא בְּחִינַת
מַיִם, וְהַמַּיִם הַיְנוּ הַמַּחֲלקֶת מְרִימִין אוֹתוֹ. אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה
עָלַי מַחֲלקֶת תָּמִיד, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם וּבְכָל רֶגַע מִדַּרְגָּא
לְדַרְגָּא. אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת,
לא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם:
תב
שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ גַּם-כֵּן כְּעֵין זֶה וּבְסִגְנוֹן
אַחֵר קְצָת. פַּעַם אַחַת הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבְלִים לְפָנָיו שֶׁקָּשָׁה
לָהֶם לִסְבּל עִנְיַן הַמַּחֲלקֶת וְהָרְדִיפוֹת וְכוּ', עָנָה וְאָמַר לָהֶם תַּאֲמִינוּ
לִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי כּחַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁלּא יִהְיֶה שׁוּם
חוֹלֵק עָלַי, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת וְהֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי
אֶפְשָׁר לָבא אֲלֵיהֶם רַק עַל-יְדֵי מַחֲלקֶת. וְהָרְאָיָה, כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ
עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל
אֵלָיו, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת ל"ה): "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל", כִּי הוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בְּכחוֹ
לְהַקְהִיל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כֻּלָּם אֵלָיו, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מַה כְּתִיב (שָׁם
ל"ג): "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם
לִבְרָכָה מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹד[15]. וְכָל
זֶה כִּי יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל-יְדֵי
מַחֲלוֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
(סַנְהֶדְרִין ז.): 'הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא' שֶׁנֶּאֱמַר:
"פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" וְכוּ' וּכְתִיב (דְבָרִים כ): "כִּי
הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְעֵץ הַשָּׂדֶה (שֶׁקּוֹרִין בֵּיימְל) כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפְכִין
מַיִם סְבִיבוֹ בְּיוֹתֵר, הוּא גָּדֵל בְּיוֹתֵר:
ספר
ליקוטי מוהר"ן - סימן קפא
כָּל
הַדְּבָרִים שֶׁדּוֹבְרִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת
מְאֹד בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא פָּ'
נִצָּבִים) עַל פָּסוּק: "אַתֶּם נִצָּבִים" שֶׁנִּסְמַךְ לְפָרָשַׁת קְלָלוֹת
לוֹמַר שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת הֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אֶתְכֶם:
חיי
מוהר"ן שצד
אָמַר יֵשׁ בְּנֵי
אָדָם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתִי כְּלָל וְחוֹלְקִין עָלַי. וְאָמַר שֶׁאִיתָא בַּזּהַר
הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת י"ז) עַל פָּסוּק "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", וְכִי
תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁפַּרְעה הָלַךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לוֹ הָבָה נִתְחַכְּמָה,
אֶלָּא שֶׁהִכְנִיס בְּתוֹךְ לְבָבָם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם:
ספר ליקוטי מוהר"ן סימן קע
ה'
מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים וְכוּ'. כִּי כָל אֶחָד לְפִי נִשְׁמָתוֹ וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ,
כָּךְ יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים, יֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִבָּנָיו וּמֵאָבִיו וּמִשָּׁכֵן,
וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִשְּׁכֵנִים
רְחוֹקִים וְיֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִכָּל הָעִיר, וְיֵשׁ
גָּדוֹל מְאֹד וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִכָּל הָעוֹלָם, וְכָל אֶחָד עַל - יְדֵי הַיִּסּוּרִים
נוֹשֵׂא עָלָיו הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין מֵהֶם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ
יִסּוּרִין מֵהֶם, הוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם עָלָיו. אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֹמֶר לִשָֹּא
עָלָיו כָּל - כָּךְ אֲנָשִׁים. אַךְ עַל - יְדֵי הַיִּסּוּרִין נִכְנָע גּוּפוֹ, כִּי
כָּל הַיִּסּוּרִין נִקְרָאִים צָרוֹת, עַל - שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִין וּמְעִיקִין לְהַגּוּף,
וּכְשֶׁנִּכְתָּת הַגּוּף עַל - יְדֵי הַצָּרוֹת עַל - יְדֵי - זֶה מְאִירָה וְנִתְגַּדְּלָה
הַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהִכָּנַע הַחֹמֶר תִּגְדַּל הַצּוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר
(שְׁלַח קס"ח): 'אָעָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נוּרָא מְבַטְּשִׁין לֵהּ, גּוּפָא
דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא' וְכוּ'. וְעַל - כֵּן נִקְרֵאת צָרָה לְשׁוֹן
צוּרָה, כִּי עַל - יְדֵי הַצָּרָה נִכְנָע הַגּוּף וּמְאִירָה הַצוּרָה. נִמְצָא שֶׁעַל
- יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וְצָרוֹת מְאִירָה הַצּוּרָה, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ,
וְהַנֶּפֶשׁ אֶפְשָׁר לָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְזֶה:
"ה' מָה רַבּוּ צָרָי". כָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין צָרַי, "רַבִּים
קָמִים עָלָי", כִּי עַל - יְדֵי - זֶה אֲנִי נוֹשֵׂא וּמֵקִים וּמֵרִים רַבִּים
לְשָׁרְשָׁם:
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן סא
וְיֵשׁ
צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף - עַל - פִּי - כֵן יֵשׁ
עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת. הוּא בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נ"ג): "וְהוּא חֵטְא
רַבִּים נָשָׂא[16]"
וְכוּ', (שָׁם): "וַעֲווֹנווֹתָם הוּא יִסְבֹּל", הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ
לוֹ מַחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם. וְעַל - יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו, עַל
יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עָם:
חיי
מוהר"ן שצו
בְּאוּמֶין דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַמַּחֲלקֶת שֶׁעָלָיו, שֶׁדּוֹבְרִין עָלָיו
כְּזָבִים. עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ קוּבְלָנָא, וְאָנכִי אֶפְדֵּם הַיְנוּ
הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר בְּהוֹשֵׁעַ ז' שֶׁקּוֹבֵל הַנָּבִיא עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה
לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבוֹת, וְהֵם דּוֹבְרִים עָלָיו כְּזָבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאָנכִי
אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים. אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא
הִזְכִּיר אָז כִּי-אִם שְׁתֵּי תֵּבוֹת אֵלּוּ וְאָנכִי אֶפְדֵּם. וַאֲמָרָן בִּנְעִימָה
בַּנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַפָּסוּק כַּמּוּבָן לַבָּקִי בַּמִּקְרָא וּפֵרוּשׁוֹ:
ספר
ליקוטי מוהר"ן סימן עא
דַּע,
שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם. כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם, הוּא מַזִּיק לוֹ
מְאֹד. כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב
(יְשַׁעְיָה נ"ג): "וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ". כִּי מֵאַחַר
שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שָׁם): "לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ
בָרַבִּים", עַל כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי
עָלָיו נֶאֱמַר: "וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ". רַק שֶׁיֵּשׁ
כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים, וְעוֹשִֹים אוֹתָם דַּוְקָא
מְפֻרְסָמִים. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם יִסּוּרִים עֲלֵיהֶם
בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, וּבָזֶה מַחֲלִיפִין הַשֶּׁפַע.
[1] ובתנא דבי אליהו זוטא פרק טז הלשון הוא
"אמר רבי יהודה מהו דכתיב (תהלים פט) אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות
משיחך. דור שבן דוד בא בו... וכו'", ועיין לקמן עמ' נח-נט על פסוק זה.
[2] עיין דף צח: שם "דבי רבי שילא אמרי שילה
שמו שנאמר 'עד כי יבא שילה'" ועיין לקמן עמ' כז והערה 42, היינו "שי
לו" ע"י שמשתולל על הבריות.
[3] י"ל שכיון שהוא
מוחזק כשוטה בעיני הבריות כאילו הם בזזו אותו מן העולם היינו מן אנשי העולם, והלך
ונחבא במדבר כנ"ל, וכמו אצל משה רבינו שברח למדבר ממצרים וגם אחרי יציאת
מצרים הוא הפריד את עצמו מהעם כמ"ש "ומשה יקח האהל ונטה מחוץ
למחנה" כי הם אמרו מה שאמרו כמובא לעיל בסנהדרין קי.
[4] גמטריא תשע"ג
[7] משמע שרבינו הגיע לגדלות יותר מהבעש"ט. כי
כל העניין של ירידת הדורות הוא שייך רק להמון עם, אבל הצדיק שבדור מקבל פי שנים
מהצדיק שבדור לפניו, אע"פ שכל הכוח שלו מגיע רק מהצדיק שלפניו, כמו אצל אלישע
ואליהו כמו שרבינו מסביר בתורה ס"ו ע"ש (עיין בשער הגלגולים הקדמה
ל"ח דף קנו ד"ה פעם אחת מה שהאר"י אמר על מהרח"ו. ועיין בשער
מאמרי רז"ל מסכת שבת ועוד שם דף ט"ו ע"ב ובספר הגלגולים פ'
מ"א). לכן בדורות אחרונים יש הפרש עצום במדרגות בין הצדיקים לשאר העם, כי
הדורות ירדו מאוד, והצדיקים רק עלו. "כי כל מה שהחולה נחלה ביותר, צריך רופא
גדול ביותר" (לק"מ תורה ל' ע"ש). ולכן בדור שלפני משיח "הצדיק
יהיה מוחזק כשוטה בעיני הבריות" (כנ"ל במהרש"א), כי אין להם שום
השגה בו, ורק ע"י ביטול גמור אפשר לקרב אליו (כמו שנביא בהמשך בעז"ה).
וכן לפי מה שרבינו אומר כאן שדרגת הגדלות תלויה בעוצם הקטנות, מובן קצת עד כמה
הצדיק יצטרך להשפיל את עצמו בתקופה לפני ביאת המשיח כדי להיכנס, ולהכניס את כל
נשמות ישראל התלויים בו לתקופה זו (עיין לק"ה ברכת הפירות ד' ו-ח).
[14] וכן על מלך המשיח כתוב, "יובִילוּ שַׁי לַמּוֹרָה"
(תהילים עו), שאומות העולם יביאו לו ש"י עולמות, ולכן משיח נקרא "שילה"
– ש"י לו (ילקוט ישעיה תכ', ורש"י בראשית מט:י). ולפי מה שרבינו אומר כאן
שש"י העולמות נבנית ע"י מחלוקת, יוצא מזה שעל משיח מוכרח להיות מחלוקת גדולה
עד שהוא נקרא "שי לו", היינו בעל ש"י העולמות. ובאמת מובא במגילת סתרים
(שנביא קצת לשונו לקמן) שעל משיח תהיה מחלוקת גדולה.
[15] עיין קדושין לג:, מדרש תנחומא שמות לג:ח, גמ'
סנהדרין קי., תרגום יונתן ובעל הטורים על במדבר טז:ד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה