פרק
ב
וְאָמְרוּ לִי הַפָּסוּק (יְשְׁעַיָה ד): "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן
וּלְתִפְאֶרֶת"... וּשְׁאָר הַטּוֹב אֵינִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם כִּי בְּוַדַּאי
הָיָה טוֹב
ספר
ישעיה פרק ד
(א) וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר
לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ:
(ב) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ
לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל:
(ג) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ
יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם:
תרגום
יונתן
(ב) בעדנא ההוא יהי משיחא דיי לחדוה וליקר ועבדי אוריתא לרבו ולתושבחא
לשיזבת ישראל:
רד"ק
(ב) ביום ההוא - כבר פירשנו למעלה כי ביום ההוא ביום התשועה
בבא הגואל, ופירוש צמח ה' משיח בן דוד, כמו שנאמר והקימותי לדוד צמח צדיק:
לצבי
- פירושו חפץ, או הדר ותפארת, כמו צבי היא לכל הארצות, לעטרת צבי, ופרי הארץ הוא אומר
גם כן על המשיח, מתחילה יהיה כמו הצמח היפה שישמח האדם בראייתו וכשיגיע להיות פרי יהנו
עוד ממנו וישמחו בו יותר, כן מלך המשיח מתחילה ישמחו ואחר כן כשיעשה מעשה וינצח מלחמת
גוג וישים הארץ שלוה ושקטה שכל העולם ייראו ממנו, אחר כן יהיה לגאון ולתפארת שיתגאו
ויתפארו בו על כל הגוים, ואמר לפליטת, כמו שכתוב והסירותי מקרבך עליזי גאותך
והשארתי בקרבך עם עני ודלוחסו בה' וגומר, וכן אמר הנה והיה הנשאר.
מצודות
דוד
(ב) ביום ההוא - ר"ל אחר שיתמרק עון ישראל בקושי ובמרבית
היסורים אז תהיה גאולה שלמה ויהיה צמח ה' להדר ולכבוד והוא משיח בן דוד הנקרא
צמח כמש"כ והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיה כג). ופרי הארץ - גם זה על המשיח
יאמר. לפלטת ישראל - להנשארים שחסו במקום ועמדו באמונתם:[1]
יקרא דשבתא סימן סו:
ואז כשחוזר הכבוד אל המביני מדע אזי בתחלת ממשלתם
נעשה מחלוקת וכו' וכשמתחברים השונאם אזי יונקים הרבה ויונקים במהרה כל המותרות ונופלין
וכו'. ואולי שזה סוד חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג כי אז בימות המשיח יוחזר הכבוד בשלימות
אל המביני מדע ועל כן יתעורר אז קודם ביאת המשיח מחלוקת גדול על התלמידי חכמים בחינת
דור שבן דוד בא קטגוריא בתלמידי חכמים (כתובות קי"ב:) ופירש רש"י הרבה מסטינים
ומלמדי חובה יעמדו עליהם וזה עיקר חבלי משיח (כמבואר ברש"י שבת דף קי"ח)
וכן מלחמת גוג ומגוג שיתעורר אז שיתקבצו כל הגויים להלחם על ישראל ובאמת יהיה זאת לטובת
ישראל כי יפלו אז הגויים מפלה גמורה באין סומך.
רש"י
שבת קיח.
חבלו של משיח - כדאמרינן בכתובות (קיב:) דור שבן דוד בא
בו קטיגוריא בתלמידי חכמים, שנאמר ועוד בה עשיריה וגו',
כתובות
קי"ב:
אמר
רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה
דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער תני רב יוסף בזוזי
ובזוזי דבזוזי
רש"י:
קטיגוריא - הרבה מסטינים ומלמדים חובה יעמדו עליהם: צירוף אחר
צירוף - גזירות על גזירות: ועוד בה עשיריה - כשתשעה החלקים יהיו אבודין
ולא נותר כי אם העשירית אף היא תשוב והיתה לבער[2]:
מהרש"א:
קטגוריא בת"ח כו'. כפרש"י והכי אמרינן בפרק חלק
ליוצא ולבא אין שלום וגו' אמר רב אף לת"ח שנאמר בהם שלום רב לאוהבי וגו' אין
שלום מן הצר וק"ל: צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה וגו'. לפי
שישראל אם יזכו נמשלו ככסף נקי ואם לאו הרי הם כסיגים כמ"ש וצרפתי' כצרוף
הכסף וז"ש אחר שיהיו ישראל בחטאם נמשלו לסיגים דצריך צירוף ועוד בה עשיריה
דהיינו שע"י הצירוף בגלות לא ישארו רק המעשר מהם שהוא קודש בכ"מ וכמ"ש
כל הנותר בירושלים קדוש יאמר לו שב לצרפם שנית כמ"ש ושבה והיתה לבער עד שיהיו
ככסף נקי שנצרף שנית, ורב יוסף בא לפרש דהצירוף ע"י בזוזי דבזוזי...
[1] אנו רואים שפסוקים אלו מדברים על סוף חבלי משיח והישועה
שתצמח מזה. אפשר שזה ה"טוב" שרבינו ראה בחלום, אבל מה הקשר להתחלת החלום
והצער שרבינו עבר? נראה בהמשך שזה עיקר חבלי משיח - קטגוריא בתלמידי חכמים.
[2] משמע מרש"י
הנ"ל בשבת שגם המשך הגמרא הולך על אותו ענין של "קטגוריא בתלמידי חכמים",
היינו הפסוק "עוד בה עשיריה" והצירוף אחר צירוף. זאת אומרת שהקטגוריא בתלמידי
חכמים תהיה כ"כ קשה עד שרק מעט יחזיקו באמונה, וזה מכוון לפירוש המצודת דוד שהבאנו
לעיל, "הנשארים שחסו במקום ועמדו באמונתם", וכן נביא לקמן בע"ה הרבה
מאמרים בענין זה בדברי רבינו ועוד מקומות שהצירוף והמלחמות שיהיו בעתיד לבוא הם לאו
דווקא גשמי אלא תהיה מלחמה רוחנית של אפיקורסות ורק מעט יחזיקו באמונה, וזה עיקר המלחמה
כנ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה