ספר הכתב מבין האילנות חלק שני - עמוד נט

חלק שני

"בתחילה תהיה על משיח מחלקת גדולה, ויאמרו: 'זהו משיח?!'... כי יהיו נסיונות גדולים!..."

רמב"ן - באור על פרשת הנה ישכיל עבדי (ישעיה נב-נג)[1]

ואמר ישכיל, לפי שנאמר בספר דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ ויתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים - והמשכילים יבינו. אמר דניאל כי יהיו מן הרשעים שירשיעו לחרף עקבות המשיח. בעבור איחורו הגדול[2], ולא יאמינו בו כלל ולא יבינו כל רשעים הקץ, כי יהיו מהם שיטעו אחרי מי שיטעון שהוא משיח, והמשכילים יבינו הקץ האמיתי ויחכו אליו. וכנגד זה אמר ישעיה, כי המשיח עבד ה' ישכיל ויבין הקץ, ומיד יקים וירום וישא ויגבה לבו בדרכי ה', לבא ולקבץ נדחי ישראל, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו, אשר יבטח בה', כענין שהיה הגואל הראשון, שבא במקלו ובתרמילו לפרעה והכה ארצו בשבט פיו. ולפי זה אמרו במדרש, ירום מאברהם, ונשא ממשה, וגבה ממלאכי השרת...

ויתכן החכמה למעלתו של משיח וקרבתו אל האלהים, כי אברהם שקראו ה' הנכבד והנורא, אוהבו, וכרת עמו ברית חדשה ומשה שהיה קרוב להש"י מכל האדם, ומלאכי השרת העומדים עליו מימינו ומשמאלו, כולם אינם קרובים בידיעת הש"י כמשיח, כי כן כתיב, ועד עתיק יומי מטה וקדמוהי הקרבוהי, ובמלאכי השרת כתיב, אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון:

ולכך אמר ישעי' שהוא ירום, בשכלו אשר ישכיל מאד את הש"י, ונשא וגבה מאד, בידיעת שמו ית', יותר מכל הנבראים לפניו. וכבר אמרו אפילו בשאר צדיקים שהם גדולים יותר ממלאכי השרת:

ואמר הכתוב במשיח, כאשר שממו עליך רבים וכו', ר"ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך, ואמרו האיש הנבזה העני ורוכב על חמור[3], איך ינצח כל מלכי העולם, אשר כולם החזיקו בישראל ואיך יצילם מידם, וכן היה פרעה עושה במשה, שהיה מלעיג עליו כמו שאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. כן יזה גוים רבים יאמר כאשר יאמרו האיש הזה משחת מאיש מראהו, כן יאמרו עתה, שתטיף מלתו עליהם ופיהם יפערו למלקוש דברו עליו יקפצו מלכים פיהם, שיסגרו פיהם, ואפילו בחדר משכיתם יהיו יראים מלדבר עליו, ויאמרו איש אל רעהו, גם במדעך מלך אל תקלל:

מי האמין לשמועתנו, ואמר, כאשר באה שמועת המשיח בעמים, מי בהם שיאמין זה, וזרוע ה', אשר הוא מוליך לימין הגואל, כמו שהוליך לימין משה זרוע תפארתו, על מי נגלתה, שיאמין בזה, כי היה מתחלה כאילו הוא אילן קטן עולה מארץ ציה, שלא יגדל לעשות ענף ולשאת פרי, והוא נבזה, שאין לו חיל ועם, אבל עני ורוכב על חמור, כאשר היה הגואל הראשון מרע"ה בבואו למצרים הוא ואשתו ובניו על החמור:

איש מכאובות, מצטער על עונות ישראל שגורמין איחורו, ומונעים אותו מהיות מלך על עמו:

אכן חליינו הוא נשא, כי הוא חולה ומצטער על פשעינו שהיינו אנחנו ראויין להיות חולים ומצטערים בהם. והמכאובות שהיינו אנחנו ראוים להיות כואבים עליהן הוא סובל חזקם, כי הוא המצטער עליהם:

ואנחנו חשבנוהו, בראותנו אותו דל וחלוש, כי הוא נגוע מוכה אלהים ומעונה והוא מחולל, לשון יחולל אילות. מוסר שלומנו עליו, כי מוכיח בו. ובחבורתו נרפא לנו, כי החבורה שהוא מצטער ומתגורר עליה תרפא אותנו, כי השם יסלח לנו בזכותו, ונתרפא מפשעינו ועוונת אבותינו, מלשון ושב ורפא לו, שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, וכל הלשונות האלו רבים בענין הגאולה, אנוש לשברך נחלה מכתך, אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך:

נגש והוא נענה, כי בבואו בתחילה עני ורוכב על חמור, יבואו עליו נוגשי כל עיר ושוטריו ויענו אותו בחירופין וגדופין, כי יחרפו אותו ואת האלהים אשר הוא בא בשמו, כענין משה רבינו שאמר לו פרעה, לא ידעתי את ה', והוא לא ענה אותו ולא אמר לו אלהי השמים והארץ אשר ישמידך מהר, אבל שתק, וכן משיח לא יענה וישתוק, ולא יחדל מלדרוש לישראל, ומלומר לכל מלך שבאומות, כה אמר ה' שלח עמי ויעבדוני:

והוא כשה לטבח יובל, יחשוב בלבו אפילו יהרגוני אעשה שליחות בוראי, כי כן חובה עלי, כמו שאמרו חנניה מישאל ועזריה, והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו', וכן אמרו רז"ל, כל המוסר עצמו על מנת להעשות לו נס אין עושין לו נס. ובלשון הזה בעצמו אמר ירמיהו, ואני ככבש אלוף יובל לטבח, וכן אמר אסף המשורר, ואהי נגוע כל היום, ואומר, כמו חללים שוכני קבר:

מעוצר וממשפט לוקח, יחשוב בלבו שלוקח מלעצור בעמו ומהיות שר ושופט עליהם. ויחשוב, ואת דורו ישוחח, שיספר להם ויודיעם דרכי הש"י, ויאמר כי אני נגזר מארץ החיים, בעבור פשע עמו שהוא הנגע שלהם. וסיפר הכתוב בשבחו, שלא ידאג על חייו רק בעבור ישראל:

וה' חפץ דכאו החלי, כי רצה הש"י לזכותו בצער שהוא מצטער בו, שתשים נפשו אשם. שיחשוב כי בו אשם וחטא ובעבור מיעוט זכותו אירע כל זה, כי יהי' לו זכות שלימה בזה, וטעם אם תשים, הם דברי השם הנכבד והבורא וחפצו, שאמר שאם יסבול כל זה ותהיה נפשו שפלה, שלא יקרא תגר והרהור אחרי מדותי, הנה אתן לו שכר מדה כנגד מדה, שיראה זרע. ואמרו, אם, כמו אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד. יראה זרע, ויתקיים בו קרא דכתיב תחת אבותיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ, ויאריך ימים לעדי עולם, כמו שנאמר, חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד. וכן אמר בפרקי דר"א הגדול, דכתיב שנותיו כמו דור ודור. וחפץ ה' בידו יצלח, כי הוא ישלים הגאולה אשר הש"י חפץ בה, וילמד לכל העמים להשכיל ולדעת את ה', וזהו - וחפץ ה', כמו שנאמר כי באלה חפצתי נאום ה':

מעמל נפשו יראה ישבע, יאמר כי בעבור העמל שראה בעצמו ושבע קלון מכבוד, בזכות זה, בדעתו יצדיק צדיק, כי הוא ידע ויכיר מי ומי הם הצדיקים הראוים להגאל, וכן כל משפטיו יבין צדיקים, כמו שנאמר, והריחו ביראת ה' וכו' ושפט בצדק דלים וכו'. ועוונותיו של רבים הנזכרים, הוא סבלם, כי יתקן בהם תשובה, כמו לכל סבל בית יוסף, שר"ל תיקון ענינם, וכן לכו לסבלותיכם:

תחת אשר הערה למות נפשו, שריקן נפשו. מכל דבר למיתה, כלומר שגמר בדעת למות, שמסר עצמו על מנת למות, מלשון אל תער נפשי, שר"ל אל תרוקן אותה מחשקה, ומאשר היא מתאוה לראות, כי תשלום הרצון יקרא מילוי הנפש, כלשון תמלאמו נפשי, וביטול החשק נקרא עירוי הנפש:

ואת פושעים נמנה, ותחת שנמנה בלבו להיות מכלל הפושעים, כאשר הזכרתי. והוא חטא רבים נשא, בעת ההיא, כי לא על פשעיו היה לו רק על חטאם. ולפושעים יפגיע, שיפגיע הוא בנפשו עון החוטאים והפושעים, כמו וה' הפגיע בו את עון כולנו:
והנה לא נזכר בפרשה שינתן בידי שונאיו, ולא שיהרג ולא שיתלה על עץ, אלא שיראה זרע ויאריך ימים, וירום וינשא מלכותו בין הגוים, ומלכים עצומים יהיו לו לשלל, [אמן ואמן סלה בבי"א]:

---

[1] עיין כל הפרשה לעיל עמ' לט

[2] עיין לקמן בפירוש על המעשה מבערגיר ועני שבגלל האיחור הגדול של משיח ובגלל כל משיחי השקר שהיו, עם ישראל נפלו ביאוש והם לא יאמינו במשיח האמת.

[3] ע"ל עמ' מב בזוהר אחרי מות ענין "עני ורוכב על חמור" והערות שם.