השבוע במרוקו

השבוע במרוקו הרב יצא כמה פעמים והתפלל עם אנ"ש, והיה גם שיעורים. הרב אמר שמעכשיו הוא יתחיל לצאת כל יום בעז"ה. יום ראשון בלילה היה 6 שעות מנחה ומעריב, ואחר כך 4 שעות שיעור. הרב שר "כי תעבור במים אתך אני" בניגון חדש, כבר הניגון השני במרוקו שהרב המציא לפסוק הזה. גם שרו הרבה "ואמרתם כה לחי." והרב אמר כשאדם מזכיר שם של צדיק, בזכות רשב"י, בזכות רב אלעזר, וכו', הוא יכול לפטור את כל העולם מן הדין. הרב דיבר הרבה על שלום בית, קדושה, שמירת עיניים, אמונה

בצדיקים. ואמר שאליעזר עבד אברהם היה צריך כל הזמן להתגבר על הקושיות שהיה לו על אברהם אבינו, הצדיק האמת. כל שניה הוא היה צריך להתגבר על הקושיות מחדש, כי הקושיות על הצדיק מתגברים כל שניה מחדש, כי יש המון המון קושיות על הצדיק האמת. אליעזר היה צדיק, היה לו רוח הקודש, הוא ראה את הכל, הוא גם ראה שאנחנו נהיה עכשיו במרוקו. אז כשאברהם שלח אותו לקחת את רבקה ליצחק הוא ראה מה שיצא מהשידוך הזה, הוא ראה את עשו, היה לו קושיא עצומה על אברהם אבינו, איך הוא אמר לי לקחת את האישה הזאת ליצחק, האם אברהם לא ידע שיצא מזה עשו, הכי רע בעולם? אלא העניין הוא כי כמו שהזכרנו לעיל, עשו הוא הקליפה של יעקב, וכמו שמישהו לוקח פרי הוא לא רואה פרי הוא רואה רק קליפה, כן אצל הצדיק אי אפשר לראות אותו עד שאתה מוריד את הקליפה, כי אם אתה עדיין מלא עוונות וראיות אסורות אתה תראה רק קליפה, רק עשו. רק אחרי שאליעזר התגבר על הקושיות שהיה לו על אברהם אבינו הוא ראה את יעקב, כי אם אדם מתגבר על הקושיות שיש לו על הצדיק, ומקיים כל מה שהצדיק אומר בלי שאלות אפילו אם זה הפוך על הפוך, והוא הולך אחריו במסירות נפש, רק אז הוא יראה את האור של הצדיק ולא קודם לכן. וכמה שהפרי יותר טעים ויותר טוב, כך הקליפה יותר גדולה, וכמה שהצדיק יותר גדול חייב להיות קושיות יותר גדולות עליו, ואליעזר עבד אברהם עבר על כל הקושיות.

הרב גם סיפר את הסיפור של הברדיצב'ר, שכל פעם בתפילה התגלה אליו כל המלאכים. וכשהגיע השפאלער זיידע והוא לא מחה בו בזה שהוא דיבר נגד רבינו, אז באותו שניה הוא איבד את כל המלאכים, והמלאכים לא הגיע אליו עוד.

והרב אמר לכולם ללמוד ספר שופטים פרק ד-ה, ובפרט הנשים שיקראו את זה כל יום, כדי לזכות להיות כמו דבורה הנביאה ויעל, שהיו הצדיקים שבדור. וכתוב שם אצל שבט אשר שהם לא הלכו אחרי דבורה הנביאה במסירות נפש כמו נפתלי וזבולון שהלכו "בלא לב ולב" (דה"י א יב) בלי שום בלבולים, ושבט אשר ישבו בצד לראות מה יקרה, וע"י זה הם איבדו את הכל, כל מה שהיה להם עד עכשיו. כי אדם שנשאר לו רק קושיא אחת על הצדיק והוא לא קופץ בתוך האש אחרי הצדיק הוא יכול לאבד את הכל.

והרב שיבח את אמירת תיקון כללי, ואמר שתיקון הכללי הוא כנגד אטום, וכנגד כל הגזירות בעולם. וגם אמר שכל מי שנשאר בשובו בנים יכולים להציל את כל העולם כולו. והוא הביא את בעל הטורים תחילת ספר דברים, שמשה רבינו הוכיח את עם ישראל שכל אחד ואחד יכול להציל 40,000 איש, והרב אמר שכל דור זה נכפל לפי שנים ועשה חשבון כמה כל אחד יכול להציל היום (אנחנו לא זוכרים את המספר), וזה יותר מכל העולם כולו. אבל כל הכוח הזה זה רק מכוח משה רבינו הצדיק של הדור, וכל אחד יכול לזכות לפי שנים ממנו (עיין כנישתא חדא גליון 16). גם משה רבינו לקח את עצמות יוסף עמו, כי בלי הצדיק האמת אין לך כלום, כל הכוח של האדם זה רק מהצדיק האמת. הצדיק האמת יודע בדיוק כמה ילדים יהיה לכל אחד (והרב הצביע על כמה אנשים שעמדו שם), לך יהיה 10, לך 5, מה יש לך כוח לגדל 10 ילדים? הכל בזכות הצדיק האמת. ולא צריך לעשות שום פעולה כדי להביא ילדים לעולם רק לשמור על קדושת הבית ולסמוך על ה'.

מצאנו רמז יפה לזה שהרב אמר שתיקון הכללי הוא כנגד אטום, כי גם בשיעור בתמוז תשע"א הרב דיבר על אטום, כי אז ישראל התחילו להתקין כיפות ברזל בכל מיני מקומות, כדי להגן נגד רקטות וטילים, והרב צחק על זה ואמר שלא צריך כיפת ברזל, רק הדברי תורה שאנשים לומדים והתיקון הכללי שהם אומרים זה מה שיגן עלינו. ואפילו כשאירן יזרקו אטום, כל הדברי תורה שאנשים לומדים עפים באוויר ומבלבל את הרוחות עד שהאטום יהפוך כיוון ויחזור ליפול עליהם ע"כ דברי הרב. כי באמת איזה כיפת ברזל גשמי יכול להגן נגד אטום? אין שום דבר גשמי שמגן נגד אטום, ולכן אנו צריכים כיפת ברזל רוחני, וזה התיקון הכללי. כי העשרה מזמורים שרבינו גילה הם: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קן, שמספרם ביחד עולים 749 בדיוק כמספר "כיפת ברזל".