ספר הכתב מבין האילנות עמוד טו

נוצר חסד פ"ו ד"ה אחדות השונאים - קאמארנא[1]

השונאים הם רוחו של הצדיק כמו שהיו ערב רב משורש משה, אלא מפסולת הבירור היו, ודברו עליו כל הרעות שבעולם, ויש לנו קבלה ממרן אלקי הבעל שם טוב, שממש חשדוהו באשת איש^[2], כי כל מה שעשה בלעם הרשע שהיה מניצוצי משה רבינו, הכל דברו עליו וחשדוהו, ולכן אל יתמה על צדיק גמור על מה שמדברין עליו ערב רב רשעים גמורים במה שלא היה במחשבתו כלל, כי אין שום דבר במקרה, כי הרבה פעמים מדברין במה שעשו הם בעצמם, והם משרשו ואינן רואין חוב לעצמן, אלא הכל על צדיק אמיתי ולפעמים מגלגול העבר שפגם בכיוצא בזה בדקות גדול, ועל הכל יתן את לבו לתקן ויקבל באהבה ויבקש רחמים על עצמו ועליהם וימשיך כל טוב: ^[3]

 

ספר נתיב מצותיך - נתיב היחוד שביל ו' אות ה'

כגון דא צריך להודיע לחברים העוסקים ביחודו של עולם אע"פ שאמרו בגמרא (מועד קטן יח:) אין אדם נחשד וכו'^[4] זהו כשהוא שלא מחמת אויבים ושונאים אבל אויבים דאפקו לקלא לית ביה מששא אף בדבר שלא הרהר בשום גלגול הרשעים יקטרגו על צדיק ויאמרו עליו לשה"ר כמו שעשו לרבינו אלהי קדוש מורינו ורבינו אור שבעת הימים הבעש"ט ותלמידו רבינו דוב בער וכיוצא, אל יקשה לך כי אין שום מציאות בלתי השי"ת דע לך אחי כי ערב רב היו ניצוצות של משה רבינו וכן בלעם הרשע היה בו כמה נשמות קדושות של ניצוצי משה רבינו כמו שאמר מרן אלקי האר"י שלעתיד יתמהו היאך מטומאה רצוצה של בלעם יצאו כמה נשמות קדושות צדיקים וחסידים נביאים ובעלי רוח הקודש ובזמן שהיה משה רבינו בעולם על ידי שלא זכה להיות מלאך ומשיח לא זכה לתקנם עדיין עד לעתיד ומה שלא זכה היה גם כן על ידי ערב רב כנודע ואמר מרן אלקי רבינו אור עינינו המאיר מראש אצילות עד סוף עקבות משיחא הר"ב ישרא"ל ב"ן אליעז"ר שכל מה שעשה בלעם וערב רב אמרו על משה שחשדוהו באשת איש ממש על ידי רע שלהם ולא אמרו כל כך בשקר שהרי בלעם וערב רב שהם ניצוצי נשמתו כל מה שעשו אמרו עליו ואין שום מציאות בלתי השם יתברך ויתעלה "וחרפות חורפיך נפלו עלי" ומשה וצדיקים עוסקים בתקונו של עולם לתקן הכל "והכל מתוקן לסעודה" אבל השומע חרפת הצדיק ואינו מוחה במסירות נפש[5] ומכל שכן כשהוא שמח לא יהיה לו חלק באלקי ישראל ואין לו תיקון ונדחה משני עולמות יותר מן הרשעים המחרפין

 

---

[1]  מובא בבעל שם טוב על התורה פרשת קרח.

[2]  איזו קבלה קבלו מהבעל שם טוב הרי זו גמרא מפורשת? י"ל הקבלה מהבעש"ט היא לאפוקי אלה שרצו לפרש את הגמרא לא כפשוטו, אז הבעש"ט אמר שממש חשדוהו כפשוטו, כמו שחושדים לרשע גמור.

[3]  וכן הוא בנתיב מצותיך נתיב אמונה שביל ג' אות כ"ט

[4]  וז"ל הגמרא "תנא אמר רבי ראובן בן אצטרובילי אין אדם נחשד בדבר אלא אם כן עשאו ואם לא עשה כולו עשה מקצתו ואם לא עשה מקצתו הרהר בלבו לעשותו ואם לא הרהר בלבו לעשותו ראה אחרים שעשו ושמח מתיב רבי יעקב ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' א-להיהם התם להכעיס הוא דעבוד תא שמע ויקנאו למשה במחנה רב שמואל בר יצחק אמר מלמד שכל אחד ואחד קינא לאשתו ממשה התם משום שנאה הוא דעבוד תא שמע אמר רבי יוסי יהא חלקי עם מי שחושדין אותו בדבר ואין בו ואמר רב פפא לדידי חשדון ולא הוה בי" וכו' ע"ש

[5]  עיין לעיל הערה 17