כנישתא חדא - מהנעשה בעולמו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א - גליון 19

עיקר שלימות הצדיק

כ"ג חשון היה היארצייט של הרב צבי אריה (הירש לייב) ליפל (שנפטר בשנת תש"מ), כידוע הרב שימש אותו הרבה שנים, ואמר הרב, שהאש בעבודת ה' הוא קיבל מר' הירש לייב, שהיה עושה עבודות נוראות בעבודת ה', והיה נקרא מהעובדי ה' הנפלאים של העיר אומן. כל האש הזה השריש לדורות הבאים אחריו. כשר' מרדכי אלעזר רובינשטיין זצ"ל היה מוסר את שיעורו השבועי בביתו, כל פעם שהיה מזכיר את ר' הירש לייב היה אומר "הרב של הרב שלכם". ר' הירש לייב ראה ברב את המסירות נפש שלו לכל דבר הקשור לרבינו, והבין שהרב הוא היחיד שיכול לפתוח את הדרך לאומן, וידוע שבתקופה זו היה כמעט בלתי אפשרי להגיע לאומן בגלל המסך הברזל, וכל מי שניסה כמעט בטוח שלא היה חוזר חי. הם כל כך נקשרו ביחד עד שיום אחד אמר הרב ליפל לרב, אני לא ידבר אתך יותר עד שתהיה באומן. והרב לקח זאת לתשומת לבו, ועל אף המסך הברזל הרב החליט שהוא ימסור את נפשו להגיע לרבינו לא משנה מה. ככה היה, ובסופו של דבר הרב הוא זה שפתח את השערים לאומן. אז כך מר' הירש לייב הרב אמר שהוא קיבל את האש של עבודת ה', ומר' שמואל שפירא את השמירת עיניים, ומר' לוי יצחק את התמימות ופשיטות.

אפילו ר' שמואל שפירא אמר כשאני עומד מול ר' הירש לייב יש לי יראה ואימה ממנו עד שאני מרגיש "כעבדא קמיה מריה." ועוד מסופר על ר' הירש לייב שפעם אחת רצו משרד הדתות להפוך את מירון לאתר תיירות, הוא הפחיד אותם וצעק עליהם, ואמר להם לא כדאי לכם, כי כל אנשי מירון הם אנשים מסוכנים שיכולים ללחם בכם עד חורמה, כי מירון זה לא אתר תיירות וכו', ונסוגו אחור בזכות זה. גם היום הם מנסים בכל מיני תחבולות להפוך את מירון לאתר תיירות ומבינים שהם לא יצליחו נגד ההמונים שמגיעים לשם כל יום רק בשביל עבודת ה', והכל בזכות הרב הירש לייב שלחם בהם בתחילה.

 

עוד סיפר הרב שר' הירש לייב הוא זה שדחף אותו לשמוע את ר' לוי יצחק, ואמר לו, הוא היה חשוב באומן, תילך לשמוע אותו, וכך לאט לאט הרב גילה גם את ר' לוי יצחק. כי ר' לוי יצחק הסתיר את עצמו מאוד וברח מכל טיפה של פרסום וכבוד, עד שהיה מאוד קשה לראות בו בהתחלה משהו מיוחד. ואמר הרב שמרוב התבודדיות בשדות לגלות מי בעצם הכי מהזקנים המשיך בשלימות דרך רבינו, גילו לו משמים שדווקא מתחת התמימות ופשיטות של ר' לוי יצחק מונח האור של רבינו בדור הזה בשלימות. כי תמימות ופשיטות זה הדבר הכי חשוב אצל רבינו עד שר' נתן אמר אינני יודע אם יצאתי ידי חובת התמימות ופשיטות של רבינו. והרב אמר באחד משיחותיו על עצמו שאני נכסף שבזקנותי אני יהיה כר' לוי יצחק זצ"ל ויבוא לשול להתפלל בתמימות ובפשיטות בלי קהיליות מסביבי. כי הרב אף פעם לא רצה שיהיה לו קהילה משלו, וכשבאו אליו לפתוח ישיבה הוא לא הסכים עד שהפצירו בו הרבה, והוא הסכים בתנאי שהעסקנים בדבר יהיו מוכנים שבסוף ישארו רק מעט אנשים רציניים, כדי שלא יהיה שום ענייני כבוד בדבר, ויהיה רק מטרה אחת לקרב אנשים לה' יתברך בדרך רבינו, ולא יזוזו מהמנהגים המקוריים של ברסלב בדרך שהזקנים ירשו לנו מדורי דורות, ואם זה יגיע למצב שכל העניין של הקהילה והמוסדות יהיו להוכיח שאנחנו יותר טובים מאחרים, אז עדיף שלא יהיה קהילה ואני ישאר עם 5 תלמידים בלבד, כמו שהיה אצל רבי עקיבא שמ24,000 נהיה חמש, כי מחמש עובדי ה' באמת עם תמימות פשיטות וענוה אפשר לפעול הרבה יותר מ24,000 תלמידי חכמים שאוהבים כבוד, וכל אחד חושב שהוא יותר טוב מהשני. כל זה שמעו מהרב לפני כ40 שנה. והרב קרא את הישיבה "כנישתא חדא", על פי מאמר הזוהר שדווקא ע"י קבוצה קטנה של עובדי ה' באמת יבוא הגאולה ולא צריכים קהילות גדולות ומוסדות. ובסוף החליטו לשנות את השם ל"שובו בנים" כי זה כל המטרה להחזיר אנשים לה' יתברך.  

ואמר הרב שמהזקנים של הדור הקודם האור של רבינו נמצא בשול, וסביב השול יוקדת אש של עבודת ה' בפשיטות ותמימות, והאור של כל זקני הדור הקודם נמצא בשול, שם בשול, אמר הרב, מקפידים מאוד על היסודות של ברסלב שלא יהיה שום שינוי מהדרך המקורית. וכן אמר הרב לפני כמה שנים כשהתחילו את המניין בליל שבת בישיבה בעיר עתיקה, וחזר על זה עכשיו במרוקו, שאנחנו לא ח"ו נפרדים מהשול, אין כאן דבר חדש, וצריך להתפלל באותו ניגונים של השול בלכה דודי וכו'. וצריכים ללמוד מהם את הדרך המקורית ולא להבדל מהם, כי כל החשיבות של ברסלב זה "צאי לך בעקבי הצאן". הרב דיבר על זה הרבה בשיעורים שתמיד באים לברסלב כל מיני רוחות חדשות שמפרשים את תורת רבינו ודרך רבינו בכל מיני פרשניות, אבל אנחנו צריכים ללכך ב"צאי לך בעקבי הצאן", איך שנהגו ר' לוי יצחק בנדר, ר' שמואל שפירא, ר' וועלוול חשין, וזקני ברסלב שקיבלו את הדרך מדור לדור ישר מרבינו הקדוש ללא שינוי, ואז נקיים בשלימות "צאי לך בעקבי הצאן". כל כך חשוב לרב לקיים את הדרך המקורית של ברסלב, כשהישיבה הייתה בבני ברק והיו מגיעים לשמוע את שיעורו של ר' לוי יצחק בליקוטי מוהר"ן בשול, והיו כל דיבוריו כגחלי אש, הרב ציוה לתלמידיו ללכת יחד אתו לשדה להתבודד לקיים כל דברי ר' לוי יצחק בתמימות ופשיטות, שכך עשה רבי נתן כל פעם שהיה שומע תורה מרבינו, ללכת לשדה ולהתפלל לה' לקיים את כל דברי רבינו, כמו שרבינו ציוה אותו, לעשות מתורות תפילות, וזה נקרא "לשמוע לעשות ולקיים".

וכן הרב הקפיד מאוד שבאומן יהיה מנין אחד גדול בקלויז ולא לעשות כמה מנינים. כי כל העניין של הקיבוץ, שזה עניין יסודי של ברסלב, זה להיות ביחד בקיבוץ אחד גדול, ולא בכמה קיבוצים קטנים. וגם ביום כיפור הרב הקפיד כל שנה להגיע ולהתפלל בשול, ואפילו כשהוא היה בביתר והיה אחרי הטיפול ברגל, ולא היה יכול ללכת הרבה, הם השכירו לו דירה קרוב לשול שהוא יוכל להתפלל בקיבוץ של יום כיפור בשול, שזה בחינת קיבוץ של רבי נתן, הקיבוץ של תלמיד הדור (כמובא בכוכבי אור חו"ב לט, ובשש"ק).

ורבינו אומר בליקוטי מוהר"ן (תנינא סח) "עיקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה, בשמים ובארץ, כי כשהוא בעולם אחד לבד, אין זה שלמות, רק שניהם יחד, מעלה ומטה, זהו עולם שלם. ועל כן מחויב האדם שיהיה נשאר ממנו שארית בארץ, בן או תלמיד, כדי שגם כשיהיה למעלה אחר ההסתלקות, יהיה למטה גם כן בזה העולם, דהיינו מה שנשאר ממנו למטה בן או תלמיד הנמשכים ממנו.

ועיקר הוא המוח, שיהיה נשאר למטה ממוחו, ועל כן צריך להניח בן או תלמיד, כמו שדרשו רז"ל, (בבא בתרא קטז) על פסוק: "אשר אין חליפות למו" 'חד אמר בן, וחד אמר תלמיד', כי התלמיד הוא ממוח הרב, וכן הבן נמשך גם כן ממוח האב. ורבי יוחנן סבר תלמיד וכו'.

והכלל, שצריך שישאר ממנו בנים ותלמידים, והתלמידים יאירו יותר לתלמידים אחריהם, וכן להלן יותר, שגם התלמידים יפרו וירבו ויעשו תלמידים אחרים, ותלמידי תלמידיו יעשו יותר תלמידים, וכן להלן יותר ויותר, כדי שיהיה נשאר מוחו גם למטה לעולם ועד. כי זהו עיקר השלמות של הצדיק, שיהיה למעלה ולמטה, בבחינת: 'כי כל בשמים ובארץ דאחד בשמיא וארעא'".

כי הכוח של רבינו הוא דווקא בזה שהוא השאיר לנו בכל דור אחד שימשיך את דרכו בשלימות, שקיבל את מוחו ממש, וכל החיפוש אחרי הצדיק צריך לכלול גם את רוח הצדיק שזה הצדיק למעלה, וכן את מוח הצדיק שמלובש בתלמיד הדור. ובלי אחד מהם אין החיפוש עדיין בשלימות. ומורנו הרב שליט"א, כשהתקרב לברסלב הבין שאי אפשר לקבל את האור של רבינו בשלימות בלי למצוא את התלמיד האמת שבדור הזה שקיבל את המוח של רבינו. גם הבין שכל העניינים ומניעות שיש בחיפוש אחרי הצדיק האמת חייב להיות גם בתלמיד הדור. ולכן הוא עשה המון המון התבודדות רק על עניין זה, כדי לזכות לדעת מי זה התלמיד הדור, ועם מי ראוי לדבק כדי לקבל את אורו הצח של רבינו. כי כמו שהצדיק הוא בתכלית ההסתרה כך התלמיד שממשיך את דרכו הוא גם כן בתכלית ההסתרה, ומי שלא זוכה לשבור את המניעות ולהוריד את המסכים הוא לא יזכה לקבל ממוח רבינו בשלימות בדור הזה. ומורנו הרב שליט"א, אחרי שהוא למד כמה שנים חברותא יום יום עם הסטייפלר זצ"ל, התקרב לברסלב וזכה להתחבר ולשמש את כל זקני ברסלב שבדור הקודם, עד שהגיע לר' לוי יצחק זצ"ל. וכל זה בזכות ר' הירש לייב שדחף אותו בהתחלה. ואף שר' לוי יצחק ברח מכבוד כבורח מאש, והיה צועק על מי שמלווה אותו ברחוב, הרב שליט"א בכל אופן עיקש מאוד, והיה עוקב אחריו בכל מקום, ודופק על דלת ביתו כל יום, ומחכה לו שעות כדי לקבל ממנו את דרכו האמיתי של רבינו, כי הוא ידע שצריך לזה עזות דקדושה, ולא לוותר בשום פנים ואופן. ומרוב הזמן, התפילות, והעקשנות, ר' לוי יצחק ראה שמדובר כאן במישהו רציני ואין מה לעשות, הוא קירב אותו, ופתח לו את הדרך, והעביר לו את המוח של רבינו.

כי כל מי שאומר ששום צדיק לא יכול להגיע לדרגה של רבינו הקדוש הוא צודק במאה אחוז, כי רבינו הגיע ל"יחידה בתכלית מדרגה עליונה" (חיי מוהר"ן רסז), מה שלא זכה שום בריה אחר. אבל רבינו בעצמו יורד בכל דור ודור מחדש בדמות התלמיד של הדור, כמו שנאמר על משה רבינו ש"לא קם כמשה עוד", אבל הוא בעצמו קם בכל דור ביתר שאת וביתר עוז בדמות הצדיק שבדור (כמובא הרבה בכתבי האר"י ובספרי מוהרנ"ת בשם הזוהר). וכן רבינו אמר, "אני יכול לעשות איש כשר כמוני ממש", וזהו הכוח של הצדיק. ומי שאינו מאמין שיכול להיות חסיד ברסלב כמו רבינו ממש, אינו מאמין ברבינו שאמר אני יכול לעשות את זה.

ויותר מזה רבינו אומר התלמיד יכול לקבל פי שניים מהצדיק, ואין זה מראה פחיתותו של הצדיק, אדרבה, זה  מראה על עוצם הכוח הגדול של הצדיק שהוא יכול להפוך מישהו למהותו הקדוש ממש (עיין ליק"מ קנט). והתלמיד  הוא כמו הלבנה לגבי הצדיק, "דלית לה מגרמה כלום", אין לה שום אור מעצמה רק מה שהיא מקבלת מהשמש שהוא הצדיק, וע"י זה היא יכולה להאיר לאחרים. היינו שהתלמיד לא יהיה חידוש, רק כל העניין שלו הוא להמשיך אותו אור לעולם. ולכן צריך לחפש דווקא אחרי תלמיד הדור שקיבל את אור רבינו ישר בתמימות ופשיטות, בלי שום הנהגות חדשות ודברים חדשים. וזה הרב ראה בר' לוי יצחק, והרב מקפיד על תלמידיו להמשיך את זה הלאה בתמימות ופשיטת בלי חידושים, רק ביתר כוח וביתר עוז בבחינת פי שניים. ולכן החיפוש אחרי הצדיק צריך להיות גם למעלה היינו ברוח של הצדיק וגם למטה בדמות התלמיד הדור שקיבל את ברכת "כמוני ממש". אבל צריך ליזהר לא להפריד את בחינת לבנה לבחינת חמה, כי זה אותו אור ממש, ולכן אין עניין של אדמו"ריות בברסלב, כי רק רבינו הוא הצדיק של כל דור. וכן רב נתן ז"ל, שאף שהיה לו מוח עצום, הוא ביטל את הכל לרבינו, וכל מה שהמשיך לדורות זה רק על פי דרך רבינו ממש (שברור מיד לכל מי שפותח את ספריו הקדושים), וכן בכל דור מי שביטל את עצמו לגמרי לאור של הצדיק למעלה ולאור של הצדיק למטה מקבל את אותו אור, ואין זה אור חדש אלא האור של רבינו ממש, בבחינת "כמוני ממש".

אחרי הסתלקות רבינו, וכל אנ"ש שבברסלב היו שבורים מאוד ולא היה להם את ההתלהבות בעבודת ה' כמו שהיה בזמן רבינו, ר' נתן הגיע לשם והתחיל לעורר אותם מחדש, וממש החייה אותם אף ששאר העובדי ה' בברסלב לא הצליחו זאת, ואחרי תקופה ר' נתן גם התחיל למסור שיעורים, ולהחזיר לברסלב את האש של רבינו. ובגלל הרגישות בדבר, כי הם היו אנשים שעדיין הכירו את רבינו וקבלו ממנו ישר, וכמובן היה קשה להם ליבטל לתלמיד אחר ולקבל ממנו, אז באחד הפעמים לפני שהוא הגיעה הוא שלח מכתב לבנו ר' יצחק ולכלל אנ"ש, שיקדים את בואו לשם. וזה לשון המכתב (עלים לתרופה מכתב רל), "והנה מכתבך הגיעני בעת שהייתי עומד לנסוע לפה ברסלב. ואמרתי מה לי להשיבו בכתב מאחר שאהיה בעצמי עמך במחיצה אחת ופנים אל פנים אדבר בו. והיום באתי לפה. ומעצם אהבתכם ותשוקתי חזקה להשתדל בטובתכם בפקודתו ורצונו הקדוש ז"ל להיטיב מטובו האמתי גם לכם לכל אחד ואחד כפי תשוקתו ויגיעתו וטרחו לקבל טובתו האמתית והנצחית, שמתי אל לבי היום קודם אור היום בעוצם רבוי טרדותי ומעוף מצוקותי בכלל ובפרט אשר אי אפשר לבאר השם יתברך ירחם מהרה, לעיין במכתבו. ואמרתי להשיבו גם פה, כי ידעתי שיש כמה דבורים שאי אפשר לפרטם בפה. גם אולי יצמח מזה רמזי התעוררות אמיתי לשאר אנשי שלומנו החפצים בנקודת האמת לאמיתו. והעיקר כבר ידעת אתה וכיוצא בך, ואני מודיעכם עוד, לא אחת ולא שתים כי אם פעמים אין מספר, שבוודאי האמת כאשר כתבת שתהילה לאל גנוז איתי רפואות אמתיות וסמים דאורייתא סמא דחיי לכל. דבורים יקרים ונפלאים אשר אין ערוך אליהם. המלאים עצות ורפואת הנפש והגוף והצלחות נצחיות לכל, אשר אי אפשר לבאר, אך כולם סתומים ונעלמים בכמה וכמה הסתרות, מבית ומבחוץ, הסתרות שבתוך הסתרות כמעט בלי שעור. לולא ה' עוזר לי ולכם בזכותו וכוחו הקדוש בדרכיו הנפלאים, לגלות ולהודיע ולהאיר בלב החפץ ברפואת נפשו באמת. ובזה אנו מחיין עצמנו זה כמה. אך זאת תדעו שכל אחד כפי תשוקתו וחפצו ויגיעתו, כפי מה שחותר וחופר בפיו ובלבבו למצוא המים מתוך הבארות הקדושים, באר מים חיים אשר חפרו בימי אברהם ויסתמום פלשתים וימלאום עפר. ויצחק אבינו שב וחפרם, והיו לו כמה מריבות ועסק עליהם כי התעשקו עמו הרבה המונעים שהיו נקראים אז פלשתים, עד אשר חפר ומצא באר מים וקרא שמו רחובות וכו'. ואעפ"כ עדיין הם סתומים. כי מאז ועד הנה כמה וכמה יגעו הצדיקים והנביאים שבכל דור לחפרם ולגלותם. ואי אפשר לבאר בכתב אפילו מה שמתנוצץ בלבי בזה. אך כבר פעלו הצדיקים שבכל דור הרבה. וגלו לנו מאז ועד עתה, בפרט מיום קבלת התורה שזכינו על ידי הרועה נאמן משה רבנו עליו השלום וכל הצדיקים שבאו אחריו שכל אחד מבני עליה הגדולים חפרו בארות מים חיים לרפאות תחלואי נפשות בני ישראל. ומה שהיה בכל דור אין בידינו לבאר ולא יספיק הזמן. אך כל אחד כפי בקיאותו בספרים הקדושים בעין האמת יכול להבין מעט מרחוק. את כל הניסים והנפלאות שעשו עמנו בכל דור ודור. כי הצדיק האמת שבדור הוא המקיים את כל העולם בדורו, עד הסוף. ועליו נאמר וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שקעה שמשו של זה, זרחה שמשו של הבא אחריו, וכבר דברנו בזה שקודם שבא שמואל אחר עלי, כמעט שקעה השמש, דהיינו שכמעט נחרב העולם ונשקע האור לגמרי. אך שמואל הנביא האיר השמש וקיים העולם אחר עלי הכהן. וכן בכל דור, וכאשר ראינו בעינינו גם בדור הזה, שאני העני והאביון כל ימי גדלתי בין החכמים, והייתי מתאבק בעפר רגליהם, וידעתי שבימינו כמעט

כבר נשקע האור הקדוש של הבעל שם טוב זצ"ל, ועד שלא שקעה שמשו זרחה שמשו של אדמו"ר הקדוש זצ"ל, מה אמר מה אדבר מה שיש בלבי בזה, ולכאורה אין דברים אלו שייכים לתשובת שאלתך וצעקתך המרה מאוד, אך ידעתי בני ידעתי, ידעתי מכאוביך יותר ממך, וכלל הדבר לך ולכל כיוצא בך, שאין בידי להשיבכם כלל, רק כל אחד ואחד כפי מה שיחתור ויבקש אחר הבארות מים חיים קדושים הנ"ל, בוודאי ימצא באמתחתי אמתחת העני והאביון הנרדף מאוד מאוד מכל צד, אשר מחמת זה אמתחתו מלאה עפר וצרורות ובלואי הסחבות אשר מלאוה זרים להסתיר ולהעלים פנני גנזיו, עם כל זה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה, וכל מיני חושך והסתרות שבעולם לא יוכל להעלים אורות מטמוני אוצרות חיים כאלה אשר כבר נתגלה מהם מה שנתגלה בספריו הקדושים ז"ל. ועדיין עדיין אתם צריכים יגיעות לחפור אצלי העני והאביון, ובוודאי תמצאו אם תתייגעו. וכמו שמבאר בהתורה תקעו אמונה על פסוק אף חכמתי עמדה לי. חכמה שבאף דהיינו ביגיעות עמדה לי. ואין צריכים יגיעות שאי אפשר לסבלם רק בפיך ובלבבך לעשותו, וגם בזה יש הרבה לדבר. ובהכרח לגמר בעל פה. ועל זה צריכים יגיעות ושבירות מניעות שנזכה להתוועד בכל פעם, עד ישקיף וירא ה' משמים ויאיר עיני ועיניכם לדבר מה שצריך כל אחד לפי מדרגתו באותו העת והזמן שיזכה לקשר לבו להנקודה טובה השייך ללבו בעת הזאת. ידיד נפשי לא היה עולה על לבי לקח פנאי להשיבך עתה, אך אני יודע ומאמין שמה שזכיתי אותך ברחמיו המרובים שתהיה על ראש השנה העבר באומאן עמנו יחד. זה עורר לבי לאהבתך גם בימי ראש השנה באומאן וגם עתה. כי ראיתי שתהלה לאל אחרי כל ריבוי בלבולי מחשבותי התמהים ונכספים לעזר לכם באמת. ונדמה לי כמה פעמים שהם ח"ו ח"ו לא להועיל חלילה. ואעפ"כ אני מתחזק בדרכי נפלאותיו לעסק בזה על פי רצונו ז"ל. אך מתפעל נפש הרואה כשראיתי שאעפ"כ באו על ראש השנה כמה נפשות על ידי דבורינו עמהם בכל השנה ואתה אחד מהם. על כן אמרתי כדאי לבלות שעה לכתוב לך דבורי אלה. אולי אוכל לעורר אותך, והעיקר שתאמין בך על כל פנים כמו שאני מאמין בך שעדין אתה יכול להתחיל מעתה. יתר מזה אין פנאי להאריך. ודי בזה כי כבר האיר היום חסד אל כל היום חסדי ה' כי לא תמנו וכו', והם מתחדשים לבקרים, כולם יאירו עלינו ועליך, עדי נזכה לשוב אליו באמת ולבלות ימינו לדבר מנפלאות מעשה ה' אשר עשה עמנו בדורותינו אלה להחיותנו כיום הזה כי מחשבות לבו יתברך לדור ודור."

ר' נתן גילה לנו כאן שצריכים לחפור אחרי הצדיק בכל דור מחדש, וזה עניין הבארות שחפרו בימי אברהם, ויסתמום פלשתים, וחפרו עבדי יצחק, וכו', כי בכל דור אנשי הדור צריכים לחפור מחדש, אבל אין זה באר חדש ח"ו, אלא צריך לחפש אחרי אותו באר של הדורות הקודמים, ואע"פ שזה מלא עפר וקשה מאוד למצוא ולהכיר את המקום, ואפילו אחרי שמוציאים אותו צריך לחפור הרבה עד שזוכים לקבל ממנו, אעפ"כ צריך להתייגע ולמסור את הנפש עבור זה, כי בלא זה, אי אפשר לקבל בשלימות מהצדיק האמת שנמצא גם כאן למטה, כי צדיקים במיתתם נקראים חיים, ואין שום מושג של מיתה אצל הצדיק, כי הצדיק חי וקיים אתנו היום ובכל דור, ותמיד עולה מעלה מעלה במדרגה ואינו עומד באותו מקום אפילו רגע אחת, כמו שאמר (ח"מ תא) "אני בכל רגע ורגע נעשה איש אחר, כי אני הולך בכל פעם ובכל רגע מדרגא לדרגא".

ובעניין הבא"ר עצמו מצאנו רמזים נפלאים בראשי תיבות וגמטריות, ב"חפרו בימי אברהם" "ויחפרו עבדי יצחק" וכו' בספר הכתב מבין האילנות ע"ש, ואין כאן מקום להאריך. והרב פעם אמר בשיעור שהארבע נהרות שיצאו מרבינו הם, ר' נתן, ר' נחמן מטולטשין, ראבר"נ, ור' לוי יצחק, כי כל אחד קיבל את דרכו של רבינו בשלימות ע"י תלמיד הדור הקודם, והמשיך אותו לדור הבא. סיפרו לנו ממקור מוסמך, שאחרי שר' הירש לייב ראה את המסירות נפש של הרב לר' לוי יצחק והחיבור שהיה ביניהם, פעם הוא החזיק את ידו של הרב, לחץ אותו ואמר, "אתה עוד תנהיג את ברסלב". והרב פעם אמר בשיעור שכל התלמידים שהיה לאברהם אבינו, אחרי שאברהם נפטר לא החזיקו מעמד עם יצחק, כי אברהם היה מצד חסד ויצחק מגבורה, כי בכל דור הצדיק משתנה את דרך השפעתו לפי עניין הדור. ור' לוי יצחק היה מאוד שונה מראבר"נ, אעפ"כ הכל הוא קיבל ממנו והמשיך אותו אור, וכן בכל דור צריך הרבה תפילות כדי לגלות את הצדיק מחדש כמו שהוא משפיע לאותו דור, כי הצדיק יכול לגלות את עצמו באין סוף דרכים, ורק מי שחופר באמת רואה  שבשורש זה אותו אור ממש. 

השבוע במרוקו הרב עבר דירה ליד בית הכנסת בגיליס להיות ממש ביחד עם כל אנ"ש הנמצאים שם, והוא מגיע כמעט בכל תפילה בבית הכנסת. כל המקומיים שם כבר קבלו אותו לרב שלהם ושמחים מאוד שהוא הגיע, כי זה ממש מחייה את כל הקהילה. שבוע שעבר אנ"ש אכלו כל הסעודות עם הרב בביתו, ותפילת ראש חודש המשיך 11 שעות, משעה 3 בבוקר עד 2 אחה"צ. היו הרבה שיעורים אבל לא הספקנו לשמוע את הכל. הרב מחזק מאוד כל אנ"ש שעדיים נמצאים בארץ לבוא לחנוכה, ואמר ששבת חנוכה יהיה אופרוף, ובעז"ה יארגנו מקום שכולם יוכלו להיות ביחד. הרב הזכיר כמה פעמים שרבינו נמצא אתנו ממש במרוקו, וכל מי שיגיע לשם יזכה לכל הישועות.

לפני סגירת העלון בקשו להודיע שמארגנים 10,000 תיקוני הכללי שיאמרו עד זמן עלות השחר יום ראשון להצלחת מורנו הרב שליט"א, כי כמו שבכל דור ודור כמה שמתגבר השפעת אור הצדיק בעולם כן מתגבר הגידופים והרדיפות נגדו עד הנפש. וכבר גילו לנו חז"ל, כשרואים שהס"א מתגברת מאוד זה סימן שהגיע סופם ושאפשר להתכונן לגאולה בקרוב, אבל אסור לנו לרפות אף לרגע אחת מתפילה וצעקה לשמים עד שנחזה בעינינו ממש את בואו של משיח והחזרת השכינה לירושלים בנחמת ציון במהרה בימינו אמן. 

שבת שלום לכולם – רחמים