חדש באתר! עלון צמאה נפשי - גליון 72

“וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ” )לב’, כה’(

“וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּו‘’ אומר השפת אמת שיעקב הגיע לדרגה של “לבדו”, הוא הגיע לבחינה של “וְנִשְׂגַּב ה’ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא” )ישעיה ב’, יז’(, יעקב ידע שאין עוד מלבדו, וישאר יעקב לבדו אם לבדו הוא נשאר! אם אין עוד מלבדו! הוא זכה להגיע לדרגה של “בלתי לה’ לבדו” שכל מילה שלו כל דיבור שלו כל מחשבה זה היה רק לה’ יתברך לבדו. רק שאדם נמצא בצרות, בייסורים, ברדיפות אז הוא יכול לראות באמת שאין עולם, שיש רק את ה’, אדם עובר ייסורים הוא רואה פתאום שאין לו אף עוזר בעולם, אף סומך בעולם, בד’’כ אדם חושב שמכבדים אותו, אוהבים אותו, פתאום הוא רואה “וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי” )תהילים קמב’, ה’(, “וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ” )ישעיה סג’, ה’( - פתאום הוא רואה שאין אף אחד! רק ה’ איתו! ורק אז הוא רואה שאין עוד מלבדו וה’ לא עזב אותו. כל העבודה של האדם זה לעלות למעלה מהזמן, לדעת שאין עוד מלבדו. צדיקים מלמדים אותנו שאין זמן, ואין עולם, ואין שום דבר,שום דבר לא קיים, זה עולם עובר כהרף עין! מה עושים פה בעולם? חוץ מתורה תפילה ומעשים טובים אין מה לעשות פה בעולם, אין פה עולם, העולם הזה זה דמיון ותעתועים. הרבי כבר מגיל חמש תפס שזה הכל דמיון תעתועים, הוא קרא לעולם הזה “מדמה” שמרמים אותנו בעולם הזה, הכל דמיונות! אדם מתפעל מאנשים, אדם מתפעל מכל מיני דברים, הכל דמיון! שום דבר לא ישאר פה! לא יהלומים, לא אדמה, לא אפר, לא מרגליות, שום דבר לא קיים פה, לא עולם לא זמן, הכל עובר כהרף עין. כשאדם חושב שיש עולם הזה תאוות וכו’, ומתפעל מהעולם הזה, הוא ממשיך על עצמו רוח טומאה, ברגע שהוא חושב שיש עולם, הוא כבר נמצא תחת רוח טומאה, תחת הזמן. עיקר הקדושה זה לעלות למעלה מהזמן, לדעת שאין עולם הזה, לדעת שאין עוד מלבדו.

אדם צריך לדעת שחוץ מה’ אין שום דבר בעולם, שום דבר בעולם, אין עוד מלבדו! אדם יכול להגיע לכזו מדרגה של אמונה, שהוא כבר לא רואה כלום! הוא כבר לא רואה רע, הוא לא רואה רשעים, הוא לא רואה שום דבר בעולם הזה, הוא רק רואה את ה“אין עוד מלבדו” הוא רק רואה ניצוצות אלוקות, הוא רק רואה נשמות זכות וטהורות מרחפות סביבו, הוא רואה את כל העולם זך וטהור. וכשמעליבים אותו הוא בכלל לא מרגיש שמעליבים אותו! להיפך כשמבזים אותו, הוא אומר - זה בטח היה דברי כבוד, מה? אנשים מסוגלים בכלל לבזות מי מסוגל לבזות? אנשים אומרים רק דברי כבוד, רק מכבדים, אומרים דברי עידוד, בטח אני לא הבנתי טוב, הראש שלי לא בסדר! הוא בכלל לא מרגיש שמעליבים אותו, הנשמה שלו כבר התפשטה מכל גוף, הוא כבר לא שומע שום עלבונות, הוא רואה את ה’ כל רגע מול העיניים.

כשאדם מסיים את התפילה ב”עלינו לשבח“ הוא צריך לדעת שזה השבח הכי גדול שיש! עם השבח הזה הפילו את חומות יריחו “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד... ה’ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד” ברגע שאדם מתחיל להטהר מתחיל להתקדש, הוא יכול לראות את ה’ מול העיניים, הוא יכול לזכות ל”שיויתי ה’ לנגדי תמיד”. הרבה אנשים שרק התחילו לחזור בתשובה, ראו את שם “יקוק” ממש מול העיניים! יש כאלה שראו שם ה’ בשמים, ויש שראו שם ה’ באיזה בית כנסת, יש שראו על איזה קיר, כולם ראו את שם ה’ ממש! הם ראו שאין עוד מלבדו. אנשים היו בהודו עשו מדיטציות פתאום ראו שם ה’ מרחף באויר, בתוך העבודה זרה הם ראו שם ה’! הם קפצו ברחו באמצע וחזרו בתשובה. אדם צריך לדעת שחוץ מה’ אין שום דבר בעולם שום דבר בעולם.

“

ויחן את פני העיר” )לג’, יח’(

שישה ימים למדת, עבדת, נסעת להחזיר בתשובה? עכשיו הגיע שבת אל תעשה כלום! רק תשיר לה’. וזה הפרוש של “ויחן” שיעקב עשה להם חניה, יעקב לימד אותם לא לצאת בשבת מהבתים “תשבו בשבת, תשירו בשבת”! נותנים לאדם יום אחד בשבוע לשיר לה’, הגיע שבת תשב עם הילדים, תשיר עם הילדים, תלמד איתם, שהילדים יראו מה זה עונג שבת, זה יעשה כזה קידוש ה’ בעולם בכל העולמות, בכל הספירות, אדם שר שירי שבת, שומעים את זה בכל העולם בכל המדינות וזה כבר מעורר את הנשמות לחזור בתשובה, אדם יושב בחדרי

חדרים ושר שירים לה’ כל הנשמות שומעות את הזמירות שלו את הניגונים שלו. “ושבת” תשב בבית! תשיר שירי שבת, תראה שכל העולם חוזר בתשובה רק מהשירים של שבת, מהניגונים של שבת יחזרו אנשים בתשובה. אדם יושב בשבת ושר שירי שבת, זה הזמן שהילדים מקבלים את היראת שמים, הם רואים את האבא יושב בנחת, שר מזמר, נהיה להם כזה טוב על הלב, כזה רוגע, זה כל החיות שלהם! זה כל השמחה שלהם! ע”י זה, לא מענין אותם מה שיש ברחוב, לא מענין אותם ההבלים שיש ברחוב, מה ילד צריך יותר מזה? הוא צריך לראות

אבא מחייך, רגוע, אבא שר, אבא מנגן. יושבים לפחות שעתיים בשולחן שבת ושרים, זה החיות של הילד לכל השבוע. תתחיל להיות יהודי פשוט, המינימום של יהודי זה זמירות שבת, בלי זה הוא לא מתחיל להיות יהודי, הילד רואה שהאבא לא שר בשבת, לא לומד איתו, אין לו מה לעשות בבית, בסוף יצא לתרבות רעה ח”ו, הוא לא קולט קדושה, הוא לא קולט טהרה. אדם לא יודע מה זה זמירות של שבת, עם זמירות של שבת אפשר להחיות מתים כמו שמסופר על רבי מרדכי שחיבר את הפיוט “מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים ”הבן שלו נפטר בליל שבת אחרי הדלקת נרות - רבי מרדכי ביקש להניח את הילד בסלון על הספה, כדי שהילד ישמע את הזמירות והתחיל לשיר את “ חי זקוף מך” והבן התעורר. מגיע שבת - אדם שר את כל הזמירות הוא מחיה את כולם, כולם מתחיים, כולם שמחים כולם מאושרים כי הזמירות של שבת נותנות את השמחה והחיות לכל השבוע.