שלום ואחדות כנגד הגזירות

כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִי וְצוֹם הַשְבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ"

בעניין שכתבנו בעלון הקודם על הקטגוריא שיש על התלמידי חכמים לפני הגאולה; שמענו מאחד האברכים שלאחרונה הרב גרשון אדלשטיין שליט"א ראש ישיבת פוניבוז' דיבר ואמר: מה שנהיה מחלוקת בתוכנו אשמים אנחנו היות ואנחנו בתוך מחננו שללנו מי שלא בדיוק סבר כמותנו, וחשבנו כאילו התורה ניתנה רק לנו. אז מידה כנגד מידה המחלוקות גלשו בתוך המחנה שלנו ונהיו חילוקי דעות, וכל צד מזלזל בצד השני שכאילו הצד השני הוא אפיקורס ואין לו דעת תורה, ואנו כבר לא מכבדים גדולי תורה אחרים שלא בדיוק סוברים כמותנו ואפילו שהם יודעים את כל התורה כולה. אבל אין כלי מחזיק ברכה כמו השלום, ע"כ. ולאחרונה התקשר אלינו תלמיד של הרב מאיר מאזוז שליט"א מבני ברק ואמר שהתפעל מאוד מהעלון ואמר שלאחרונה הוא אוהב לקרוא דברים על הגאולה ואף הוסיף לנו עכשיו חידוש פלא, השם המלא של הס"מ כפול פעמים יוצא 262 בדיוק כמספר "איראן", ורואים שהאיראים מתעצמים מיום ליום ונכפל כוח הס"מ על ידם. ויש מדרש פלאי שאומר שכוח הגזירות לא יכול לשלוט בנו כשיש אחדות, המדרש שואל (בראשית רבה לח, ו) למה דור המבול שמתו עבור חטא גזל לא נשתיירה מהם פליטה ואילו בדור ההפלגה שעבדו ע"ז נשתיירו מהם לפליטה? מתרץ המדרש וזה לשונו, "אלו [דור הפלגה] על ידי שהיו אוהבים זה את זה שנאמר "ויהי כל הארץ שפה אחת" לפיכך נשתיירה מהן פליטה, רבי אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום [הקב"ה] כביכול איני יכול לשלוט בהן כיוון ששלום ביניהם שנאמר (הושע ד) "חבוּר עצבים אפרים הנח לו" אבל משנחלקו, מה הוא אומר?: "חלק לבם עתה יאשמו" הא - למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת", ע"כ לשון המדרש.