חלק משיעורו של הרב דרך הטלפון יב' כסלו תשע"ד (מקוצר) (תמלול עם עיבוד קל)
בגמרא שקלים דף יד למדנו על הבת של חסיד אחד, על הכלה שנפלה לתוך הנהר והנהר שטף אותה כמה קילומטרים עד שבא רבי פנחס בן יאיר, מלאך בדמות רבי פנחס בן יאיר, והציל אותה. אותו דבר קרה לרבי נחוניא בן הקנה, רבי נחוניא חופר שיחין, כתוב בגרא יבמות דף כא ע"ב ובבא קמא דף נ ע"א שגם כן הבת שנפלה לבור הגדול, הלכו לרבי חנינא בן דוסא אמרו מה יהיה עם הבת הזאת? אמר אל תדאגו היא הייתה בת צדיקה שבחיים לא חשבה שום מחשבה רעה כמו בת יפתח שבחיים לא היה לה שום מחשבה רעה, אז כתוב באבודרהם יצאה בת קול ואמר "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" כי כשאדם אומר פרשת העקידה באה בת קול ואומר "אל תשלח ידך אל הנער", וכן אצל הבת של רבי נחוניא חופר שיחין אמר בבבא קמא ירד מלאך שזה היה אברהם אבינו שבכבודו ובעצמו ירד להציל אותה כמו שכתוב, "וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" למה כתוב פעמיים וירא אלא כתוב שאברהם אבינו יורד בכבודו ובעצמו וכל מי שנהרג על קידוש ה' כמו חנניה מישאל ועזריה "שלושה אנשים הנצבים עליו" כל מי שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, אז אברהם אבינו יורד בכבודו ובעצמו משמי מרומים ויורד עם האיל של העקידה, כי כל מי שמוסר את נפשו על קידוש ה' הוא מקיים מחדש את מצוות העקידה, הוא מקיים אותה בכל דור ודור ובכל יום ויום, יש את שני הכבשים התמימים שמקריבים בכל יום כי בכל יום נמצאים שני צדיקים כמו הרב עובדיה יוסף שהוא צדיק הדור, ובזכותו זכינו שהוא הגן עלינו בכל מלחמות ישראל שהוא הגן עלינו מכל הרשעים מכל האויבים את כל השני מיליארד שונאים שמקיפים אותנו וזכותו עמדה עלינו בכל השנים האלה, במשך 87 שנה עמדה לנו זכותו. זה מה שכתוב פעמיים "וירא" אצל אברהם אבינו [כי בכל דור הוא יורד מחדש עם האיל של העקידה להציל אותנו בדמות הצדיקים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל]. כי בכל פסוק יש אין סוף קושיות, אין פסוק שאין בו אין סוף קושיות (כאן הרב הביא כמה דוגמאות של פסוקים עם הרבה קושיות), [רש"י אומר] כי גדול תפילת צדיק בן רשע מצדיק בן צדיק, רבקה גלתה את ה' לבד, מסביר בספר אמונת משה (מהרבי מאלקסנדר הסבא של הנוכחי), מדוע תפילת צדיק בן רשע גדולה מצדיק בן צדיק, כי יש לו יותר לב נשבר, יצחק הרגיש שהוא אפס אפסים כנגד רבקה שהיא אחות לבן בת בתואל מפדן ארם, אנשים רשעים, אחיה היה רשע מרושע שרצה לרצוח את אליעזר פעמיים. [וכתוב אצל אליעזר] "והוא עמד על הגמלים", כי ברגע שהוא ראה אותו עם חרב שלופה מיד התרומם באוויר "על הגמלים" והוא ירד עם הגמלים, כי הגמלים התעופפו יחד איתו, כי הצדיק הוא זך וטהור ואז הגמלים עפו איתו כי הגמלים הזדככו בזכות הצדיק כמו החמור של פנחס בן יאיר שלא רצה לאכול דבר שלא מעושר אפילו שהיה דמאי אפילו שההלכה היא שלא צריך לעשר בדמאי הוא היה מחמיר על עצמו. אז אפילו אם אנחנו כחמורים שנהיה כמו החמור של ר' פנחס בן יאיר. כי הצדיק שהוא זך וטהור אז הכל זך אפילו חמורים זכים אפילו הגמלים זכים, וכן כתוב בפרשת ויגש (מג:יח) "ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו", עכשיו רוצים לקחת אותם למאסר עולם, אולי יעלו אותם לגרדום, אז מה אכפת להם מהחמורים? אבל כל החמורים היו קדושים כקדושת החמור של פנחס בן יאיר, כי הצדיקים האלה שהם קדושים הם יכולים לעוף למעלה עם הגוף, אפילו אחרי מיתתם הם חיים וקיימים כמו רבינו הקדוש שאפילו אחרי מיתתו הוא חי וקיים, כמו שכתוב בספר החסידים (תתשכ"ט) זה מובא בדף קג בכתובות שרבי יהודה הנשיא היה נוהג לבוא עם הגוף ועם בגדי החמודות שלו הבגדים הכי מפוארים בכל ליל שבת הוא היה מופיע ועושה קידוש והוא היה מוציא את כולם בקידוש שלו, וככה זה היה שלוש שנים, וזה היה יכול להיות בלי סוף, כי הצדיק חי עד אין סוף, מליארדים מיליונים של שנים, עד אין סוף, הוא עושה טובות עד אין סוף, הוא מכפר את העוונות עד אין סוף, הוא מחליף את הגוף לכל אלה שבאים אליו, שכל מי שזכה להיות בר"ה באומן צריך להאמין באמונה שלמה שהגוף שלו התחלף, הוא כבר קיבל גוף חדש לגמרי בלי שום תאוות בלי שום יצרים רעים, בלי שום מחשבות רעות, ולכן כתוב בגמרא ב"ק בדף נ ע"א שהבת של נחוניא חופר שיחין ניצלה אבל הבן לא ניצל כי הבנות תמיד נקיות מכל מחשבות רעות, ולכן הבנות יוצאות מחוללות בכרמים ביום הכיפורים, היום הכי קדוש והנורא יוצאת כל בנות ישראל משש בבוקר עד שש בלילה מחוללות בכרמים, חייבים לחולל ללא הפסק, כי מסביר האר"י הקדוש בשער הכוונות (עכשיו הרב נכנס להסביר את כוונות האר"י ז"ל ליום כיפור, על עלית המלכות דרגה דרגה מתפילת כל נדרי עד כתר דמוסף, ועדיין ז"א אין לו שום עליה כי בז"א מתחיל עלייתו רק במנחה) ולכן כל התפילות עולות רק ע"י תפילות הנשים ומסביר "שמן ששון" בשער הכוונות שכל התפילות של יום הכיפורים עולות רק ע"י הנשים ולכן הנשים יוצאות ומחוללות בכרמים, ולכן ניצלו שתי הבנות (בגמרות הנ"ל), וזה הסוד מה שהגמרא שם ממשיכה בשקלים דף יד ע"ב שהתנא קמא אומר שיש ארבע חותמות, בן עזאי אומר חמש, כי בן עזאי היה נקי מכל חטא בעולם כי בן עזאי לא היה לו שום חטא (חלק לא ברור) אביי אומר בבכורות "הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריא", כי טבריה זה המקום ששמה הנביאים תתגלה, כתוב ברמב"ם סנהדרין י"ד שבטבריה הסנהדרין עלולה להתגלות, שמה בגליל, וזה מה שכתוב בדף יז [בזוהר] בשמות שמשיח יתגלה בגליל, כי משיח דבר ראשון יתגלה בגליל ששם הציון של רשב"י ומשם הוא יגלה בקבר רחל ומשם הוא יעלה להר נבו יחד עם כל האבות הקדושים, ושמה יראו איילה וזה יהיה ג' סיון וילכו אחרי האיילה והיא תגיע לפתחו של המערה של משה ויראו את משה רבינו שפניו מאירות יותר מהשמש כי תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה והפנים של חוה היו מאירות מש"ע רבוא נהורין, הפנים של אדם רק ק"נ נהורין [שזה] שני שליש, ולכן כל מי שזכה להיות באומן כל מי שזוכה להיות אצל צדיקים אמיתיים שכבר גופם התחלף לגמרי, שאפילו הגוף הוא בדרגת יחידה, והנשמה יחידה דיחידה, שהם לא רואים שום דבר חוץ מה' יתברך, מרגע לידתם עד רגע פטירתם הם לא רואים שום דבר חוץ מה' יתברך, שכבר זכו ליחידה דיחידה כמו שאמר רבינו "אני זכיתי ליחידה דיחידה" שזה סוד החותם הראשון שכל מי שבא בלילה הראשון לאומן, לצדיקים אמיתיים, אז מתחלף כל הגוף שלו הוא יוצא מכל התאוות, כל היצרים, כל המחשבות הרעות, הוא רק רואה את ה' פנים אל פנים בכל שניה ודקה, שזה מה [שיהיה] בחנוכה שזה יהיה החותם החמישי, התנא קמא מדבר על הארבע חותמות שנעשים במשך 22 יום הראשונים של השנה, שהחותם הראשון היה בערב ר"ה שבו נחתמים הצדיקים האמיתיים שכבר הגוף שלהם בדרגת יחידה שהחליפו את הגוף לגמרי כמו חנוך, כמו ר' יהודה הנשיא, כמו שאומר בספר החסידים שכל הצדיקים האמיתיים כבר בחייהם מחליפים את הגוף לגמרי, והגוף זוכה לדרגת יחידה שהם רק רואים את ה' יתברך וחוץ מה' הם לא רואים שום דבר, שזה החנוכה שרבינו מביא בהלכות מתנה ה סעיף סא "ותתפלל חנה על ה'" שחנה ראתה רק את ה', שחנה מיום שנולדה עד היום אחרון בגיל 130 רק רצתה את ה' היא לא רצתה שום דבר אחר, לכן היא זכתה לחבר את התפילה הכי נוראה, שאותה התפללו בכל בית ראשון שהיא נקבעה בתפילת שמונה עשרה "כי אתה קדוש כי אין בלתיך" כי ידעה שאין חוץ מה', חנה התפללה על ה', היא רצתה ילד כבר מגיל 130, היא רצתה ילד רק בשביל ה' לא בשביל עצמה, שיחזיר את עם ישראל בתשובה...
מיכל לא הבינה איך דוד מכרכר בכל עוז כי שאול בחיים לא היה שום מחשבה רעה והיא הייתה ביתו של שאול וגדלה איתו שנים מרובות ובחיים לא ראתה עקב האגודל, הם היו כל כך צנועים הבגדים כיסו את כל האצבעות של הידיים והרגליים. ופתאום דוד שהוא מכרכר בכל עוז פתאום רואים איזה אצבע אז היא נבהלה מה זה הבעל שלקחתי? היא צועקת "פריצס פריצס מה קורה כאן?! מה קורה כאן?! מה עשית לי?!" אז [דוד] אמר לה "שבחר לי מאביך, ה' אוהב את הריקודים, ה' אוהב את השירים, לכרכר בכל עוז, לכן ה' בחר בי מאביך, ולכן זכיתי להיות רגל רביעי במרכבה", כי ע"י שירים וריקודים אדם נהפך לרגל רביעי במרכבה, כמה שאדם יותר שר יותר רוקד אז כך הוא יותר נכלל ברגל רביעי שבמרכבה, ולכן דוד המלך שהוא נקרא "יפה עיניים", "הסבי עינייך מנגדי, שהם הרהיבוני" שה' רואה את דוד המלך מתבטלים כל הגזירות, שאדם אומר פרק אחד בתהילים מבטלים כל הגזירות, "הסבי עינייך מנגדי" הזוהר אומר בדף פג דוד המלך העיניים שלך יריות בחיצים יורים בלב, אהבה של ה' בדוד, אהבה של ה' ברבינו, מבטל את כל הדינים מן העולם, מבטל את כל הצמצומים, מבטל את כל המחשבות רעות, ה' רואה את דוד המלך, דוד יפה עיניים רועה בשושנים (חלק לא ברור)... חזקיה המלך שהגיע סנחריב עם שתי מיליארד שש מאות מליון [חיילים], והקיפו את ירושלים (כל זה הרב אומר בצעקות נוראות) (חלק לא ברור) אומרים כל שני וחמישי, התפילה הכי נוראה מכל התפילות, צריכים להגיד את זה היום, התפילה שחיבר חזקיה המלך, נגיד את זה כולם ביחד, "ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים. נחשבנו כצאן לטבח יובל. להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה, ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. כולם ביחד! זרים אומרים אין תוחלת ותקוה. חון אום לשמך מקוה. טהור. ישועתנו קרבה. יגענו ולא הונח לנו. רחמיך יכבשו את כעסך מעלינו, אנא שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. חוסה ה' עלינו ברחמיך ואל תתננו בידי אכזרים. למה יאמרו הגוים איה נא אלקיהם. למענך עשה עמנו חסד ואל תאחר. אנא שוב מחרונך ורחם סגולה אשר בחרת. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. קולנו תשמע ותחון. כולם ביחד! ואל תטשנו ביד אויבינו למחות את שמנו. זכר אשר נשבעת לאבותינו ככוכבי השמים ארבה את זרעכם. ועתה נשארנו מעט מהרבה. ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. ה' אלקי ישראל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. עזרנו אלקי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. ה' אלקי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך" (כל זה הרב אמר בשאגות ובכיות), שני מיליארד!!! כל העולם זה שבע מיליארד! שני מיליארד חיילים מכל העולם מכל המדינות, מאפריקה, מאירופה, כל העולם! אומרת הגמרא בסנהדרין זה [סנחריב] כבש את כל המדינות, הלכו מהלך של שלושה ימים, וכאן הם נמצאים במרחק של שבע דקות הליכה, רבונו של עולם! זה כבש כל המדינות שבעולם, שני מיליארד שש מאות מליון, אז אמר סנחריב "כולם תלכו לישון", אמרו לו נשאר 5 דקות לכבוש את ירושלים אם נאבד את 5 הדקות האלה אז מה יגידו כל העולם אמר סנחריב רבותי היום אני הקובע, רק אני, כולם תלכו לישון ומחר כל אחד ירוק יריקה אחד ונטביע את ירושלים ברוק, שני מיליארד שש מאות מליון יורקים אז נטביע את ירושלים ברוק ואז יצא בכל העולם ויכתבו את זה בהיסטוריה שכבשו ירושלים ברוק. ואז אמר חזקיהו המלך "אני הולך לישון!!!" מה פירוש אני הולך לישון? אני יקיים להם ליל סדר, כל עם ישראל יעלה לירושלים ויקיימו ליל הסדר ואז "יצא מלאך ה' הכה במחנה אשור" שני מיליארד ושש מאות מיליון חיילים, ואז התגייר כל כוש וכל מצרים, כל העולם ממש התגייר, כל העולם רצה להתגייר באותו דקה באותה שניה כל העולם ממש התגייר כולם קיבלו עליהם דת ישראל לומר "חי ה' צבקות", ואז קבלו עליהם כל מצרים לצעוק רק לה' רק להתפלל לה' רק לראות את ה'... חזקיה הראה לכולם את שם ע"ב... הקימו מצבה לה' הקימו מקדש לה' כמו בית המקדש... אז כשמגיע חנוכה מתחדשים כל הניסים וכל הנפלאות שהיו לעם ישראל בכל הדורות, כי שואלים קושיא אדירה, מה הגדולה של חנוכה? מה קרה בחנוכה? כי נר דלק 8 ימים? אצל שרה אמנו הנר דלק כל החיים, רבקע רחל ולאה הנר דלק כל החיים, הגמרא אומרת אמר רבי חנינה אני הדלקתי מנורה שדלקה שנה שלמה, לא רק 8 ימים, [וזה היה] בזמן בית שני, כי אם אדם מדליק המנורה בלב טהור, רק ירצה לעבוד את ה' עם מחשבות נקיות אז זה ידלוק שנה שלמה, אז מה היה הנס של חנוכה? אלא הנס של חנוכה היה שהייתה משפחה אחת, רק משפחה אחת, ברסלביים, מכל עם ישראל שהיא שמרה על טהרה, שנהפך לפך שמן זך, אם אדם מחנך את הילדים שלו לפך שמן זית זך שיהיו נקיים מכל מחשבות רעות, אם ילד רואה שאבא ואמא בשלום באהבה באחוה ברעות, אז הילדים גדלים בלי מחשבות רעות בלי שום מחשבות זרות הם רוצים להיות כמו אמא שלהם כמו אבא שלהם "כמוני ממש" כמו שרבינו אמר "כמוני ממש" רוצים שהגוף יתחלף להם שיהיה להם את הגוף של חוה שהיה לה את הש"ע רבוא נהורין, הם רוצים שיהיה להם את הגוף של אדם הראשון שהאיר בק"נ רבוא נהורין, את הגוף של רבי יהודה הנשיא שהיה בא כל ערב שבת עושה קידוש עם בגדי החמודות, הוא וכל החסידים, כל הצדיקים יבואו עם הגוף, זה לא רק הרב'ה אלא כל החסידים, כי הצדיקים הם יותר גדולים במיתתם מאשר בחייהם והם יכולים לחדש את כל הגופות, וזה הסוד שחנוך תופר מנעלים "של נעליך מעל רגליך", הוא ידע להפשיט את הנעליים, כי מה פירוש חנוך תופר מנעלים כי לא היה לו נעליים? וכי הוא היה סנדלר כפשוטו? אלא כל הצדיקים תופרים נעליים לשכינה, כל הצדיקים רוצים להיות נעליים לשכינה, להיות כמט"ט סנד"ל שהם נעלי השכינה, שאדם יוצא מהמקווה כתוב בעץ חיים ושם נעליים, אז נעל ימין שהוא יכוון שזה מלאך מט"ט, ונעל שמאל זה מלאך סנד"ל, כמו שכתוב בפרשת ויצא שהביא את הדודאים, אם הדודאים הם כמו כלניות אז צריך לקטוף לה גם כאלה כלניות ואז תשלח אחד מהמשרתים להביא עוד כלניות, אלא אומר הזוהר דודאים זה "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק", הדודאים הם מלאך מט"ט סנד"ל, הם הכרובים הם הנעליים של השכינה, שכתוב שהצדיקים היו תופר מנעלים, שהיו תופרים נעליים לעקביים של לאה (לא ברור), בלעם ובלק ראו שמשה רבינו כבר תפר את הנעליים שזה בית המקדש, זה המשכן, המשכן זה הנעליים של השכינה, המשכן זה הבחינה של לאה, אהל זה אותיות לאה, אהל מועד זה גמטריא אליהו הנביא, כי אליהו הנביא הוא מלאך סנד"ל כי הוא היה הסנדל של השכינה, הוא היה הנעליים של השכינה (לא ברור), אז אליהו הנביא שהיה הסנדלר של השכינה, הוא הנעליים של השכינה הוא מחיה את המתים (לא ברור) גמ' שבת (לא ברור) גופם לא נרקב כי לא היה בו שום קנאה, אם אדם נקי משום קנאה הוא לא היה נרקב לעולם, (לא ברור) אני זוכה להיות תופר מנעלים, אני זוכה שהכתר של רחל נהיים הנעליים של לאה, הוא זוכה שהעקביים של לאה נכנסים לכתר של רחל ואז יבנה בית המקדש, "אז נבהלו אלופי אדום. אילי מואב יאחזמו רעד. נמגו כל ישבי כנען. מקדש ה' כוננו ידך." (לא ברור) המקדש ה' כוננו ידך זה הידיים של אריך אנפין, כי חוה מקבל את האורות שלה מאריך אנפין, מקבל את האורות שלה מש"ע נהורות של אריך אנפין, וזה מה שזוכים ביום הכיפורים, לקבל את האורות ישר מאריך אנפין ועל ידי זה בנות ישראל מחוללות בכרמים, כי אומר הירושלמי ביומא בזמן בית ראשון וגם בתחילת בית שני שכל אחד היה תולה בחלון את הבגדים האדומים ועד הבוקר היה כולה מלבין, ואז בנות ישראל יוצאת לחולל בכרמים, ובן עזאי אומר שהוא נקה את הגוף לגמרי, "הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריא"...
אבא אומנא היה מקיז דם שהחליף את הגוף לגמרי הוציא את כל הדם, אז כל יום יצא בת קול ואמר לו, "שלום עליך רבי אומנא". הצדיקים שהם בחינת לאה, שהגוף מתחלף לגמרי שאין להם גוף בכלל שהגוף נהיה בדרגת יחידה...
...אח"ז [אחרי ר"ה] מגיע יום הכיפורים שאז נחתמים כל שאר הצדיקים שלא זכו להיות בבחינת לאה שהם רק בחינת רחל, ואז מגיע הושענא רבה שאז נחתמים כל עם ישראל, אחרי סוכות שכל האזרח בישראל נמצאים בסוכות, כל עם ישראל מנענעים הלולב אתרוג הדס וערבה אז כל עם ישראל נחתם לחיים טובים ולשלום, ואז מגיע הקפות שניות שאז... עושה משה מלחמה עם עוג מלך הבשן שאחיזתו שיונק מעקב ימין, משה הכניע אותו בזכות הריקודים והמחולות של שמחת תורה... [רבינו] אומר בתורה נ"ה כשנותנים כבוד לרשע, כוח ושפע לרשע, ע"י זה הצדיקים נחבאים וניצולים ממידת הדין, וזה מה שאנחנו זוכים ביום הכיפורים, בהושענא רבה, ובהקפות שניות בשמחת תורה שע"י הריקודים בשמחת תורה שרוקדים 24 שעות, מליל שמחת תורה עד 7 בבוקר [אחרי הקפות שניות], וזה כ-60 שעות לאלה שהם בחוץ לארץ, ע"י כל הריקודים האלה שאנחנו רוקדים בלי הפסק לא נשאר שום עוון וכל הגופות מתחלפים וכל המוחות מתחלפים שזה הסוד של שתי הבנות של נחוניא חופר שיחין ואותה כלה שנפלה לתוך הנהר (שקלים י"ד, יבמות כ"א, ובב"ק נ), ע"י זה שהיא נפלה בתוך הנהר שזה ה'נחל נובע מקור חכמה', זה הנהר המטהר מכל הכתמים, כי אדם שנופל לתוך הנהר, הנהר המטהר מכל הכתמים, הוא נוסע לאומן, הוא יוצא מכל הכתמים, יוצא מכל הגוף, הגוף מתחלף לגמרי, שזה סוד החותם הרביעי שבמוצאי שמחת תורה וע"י זה אנחנו [מתקרבים] לחותם החמישי שזה יהיה [בנר שמיני של] חנוכה שעל זה אומר התוספות בכ"א ע"ב בשבת שהכד היה מונח בחותם בתוך חותם כי [אז] זוכים לכל החותמות החדשים לגמרי, חותמים אותנו בחותמות כאלה, כי הגוף זה רק החותמת, אומר הכלי יקר "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" שאצלם היה הפוך שהראש של הסולם היה בארץ ורגלי הסולם היו בשמיים, אומר הכלי יקר הכל זה הפוך על הפוך... ע"י שהצדיקים הם בארץ שנופלים בתוך הארץ והם בתוך הארץ ממש דווקא ע"י הצדיקים האלה אמת מארץ תצמח שזה סוד בן עזאי שהגוף שלו היה זך וטהור לגמרי שהוא זוכה לחותם החמישי שזה סוד נר שמיני של חנוכה, כי בחנוכה מתחלפים כל הגופות כמו חנה שהתחלף לה כל הגוף "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חיל" כי זה סוד הקשת גיבורים חתים, כי זה ע"י הקשת- "ותקש בלדתה", וע"י הקשת של חנה שאמרה "אישה קשת-רוח אנוכי" שמסביר בשער הפסוקים שגם רחל וגם חנה זכו לבחינה של הקשת שזה קשת הברית שהיו נקיות כל ימי חייהן מכל מחשבה רעה ומכל הרהור רע וע"י זה זכתה חנה להמשיך [לעולם] את נשמת שמואל שהוא שקול כמשה ואהרון, אמרה אני רוצה זרע אנשים, שואלת הגמ' בברכות מה זה זרע אנשים? שהיא אמרה אני רוצה כזה בן שיהיה שקול כמשה ואהרון, כי כל אישה יכולה להוליד בן אבל אני רוצה בן שיהיה שקול כמשה ואהרון, אז "ותתפלל חנה על ה'" אומר ר' נתן [שהיא] זכתה לעלות לעתיק, לאדם קדמון כמו דבורה הנביאה, (לא ברור) אמר זה אדם קדמון... "ובני ישראל יוצאים ביד רמה (גמ' 245)" נכללים באדם קדמון (245), "מה תצעק אלי בעתיקה תליא מילתא" כולם עלו לעתיקה אמרו "זה א-לי ואנוהו", אפילו מעוברים במעי אמם צעקו "זה א-לי ואנוהו"... שאל את כל האמהות לפני מתן תורה אם הם מוכנות לקבל תורה, לשמור שבת, להיות נקיות מכל הרהורים רעים, "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" אומר השוחר טוב פרק ח "למנצח בנגינות" שהוא קרא לאמהות לפני הגברים ואפילו את העיבורים [שאל] על כל דיבור ודיבור "אנוכי ה' אלוקיך" אם אתם מסכימים שלא יהיה לכם אלוקים על פני? ושמע "כן" (וכן בכל עשרת הדיברות)... "כבד את אביך ואת אמך" כי אם אדם רואה את האבא ואימא חיים באהבה ורעות אף פעם אין שום צעקה אין שום טינה אין שום דיבור רע אז הבנים זוכים לבחינת יחידה שכל הגוף מתחלף להם שאפילו "אם בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי" אבל אדם יכול בגיל 13 לקבל נשמה מעולם האצילות, אז כתוב בדף צ"ט בזוהר משפטים ברמ"ק הקדוש אדם יכול בגיל 13 כבר לזכות לבחינת יחידה מה שזכה רבינו, ואחרי זה זכה ליחידה דיחידה שאפילו הגוף עולה ליחידה דיחידה שהוא לא רואה שום דבר חוץ מה' יתברך שזה סוד "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חיל" ואחרי זה "שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו", כי כתוב ע"י הזקנים... חנוכה ופורים זה אותה בחינה, חנוכה ופורים זה למטה מעשרה טפחים, יורדים למטה מעשרה טפחים, הצדיקים האלה שהם כבר למטה מעשרה טפחים, שהם בארץ ממש! "עד שתכלה רגל מן השוק" שכבר אין שום רגל אין שום אחיזה ברגליים, אין שום אחיזה ברגלין, כי בלק ובלעם יונקים מהאורות הבולקים ומהאורות הבלועים שבעקבי לאה, והצדיקים האלה שכבר ביטלו את האחיזה של בלק ובלעם, האחיזה של סיחון ועוג, ולכן סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן הם בגמטריא 1000, "האלף לך שלמה" שלמה המלך בנה את בית המקדש האלף לך שלמה הכרית את כל הקליפות לא נשאר שום קליפות בעולם כמו משה רבינו שבנה את המשכן והקים את האדנים הכריתו כל הקליפות "נחש, שרף, עקרב, וצמאון [אשר] אין מים" שאפילו שהלכו במקום נחש, שרף, עקרב, וצמאון, הכריתו כל הנחשים וכל הנחשים נהיו כחומות, כשהענן הרג אותם הם נהפכו לחומות, וזה מה שאנחנו קוראים בפרשה "ואולם לוז שם העיר לראשונה", "ויקח יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון" ועשה להם שלום, וחיים ארוכים, יעקב החזיר את החיים הארוכים, יעקב שכבר הפך את הגוף לגמרי, וזכה ליחידה דיחידה אז "ויקח יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון", כי ב[עיר] לוז אין רשות למלאך המוות להיכנס, מי שזוכה לבחינה של לוז אין רשות למלאך המוות להיכנס, ולזה זכה יעקב "ואולם לוז שם העיר לראשונה" וזה "ויבא יעקב לוזה", יעקב זכה לבחינה של לוז שזה סוד התפילין "קשר תפילין הראה לעניו" שמי שזוכה לבחינה של לוז יחיה לעולם, יעקב לא מת אומרת הגמרא בתענית "יעקב לא מת", איי כתוב "ויקברו ויספדו"? לא כתוב "מת", כתוב "ויקברו ויספדו", יעקב זכה ליחידה דיחידה, יעקב הוא "החוט המשולש שלא במהרה ינתק", "ויבא יעקב לוזה" ואז [ותקבר רחל בדרך אפרתה] אומר הזוהר בוישלח רחל לא נפטרה, לאה לא נפטרה, לאה במערת המכפלה רחל בקבר רחל ועתידה רחל להצטרף ללאה במערת המכפלה יחד עם יעקב ומובא בספר התמונה באות ר' שכשיבוא מלך המשיח רחל תתגלגל גם למערת המכפלה ולמה היא נמצאת כאן [גם בדרך אפרתה] כי רחל עומדת על אם הדרך, וזועקת ובוכה "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה" כי [לאה] אמרה "המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני" הסיפור הוא הפוך, הסיפור הפוך לגמרי! רחל מסרה את כל הסימנים, ויתרה על העולם הזה וגם על העולם הבא, כי אדם צריך לותר גם על העולם הזה וגם על העולם הבא, לא להשאיר לעצמו שום דבר אז רחל ויתרה על הכל אז איך [לאה] יכולה להגיד "המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני" והסיפור היה הפוך לגמרי עד שבא משה רבינו וגילה את האמת והסוד, אלא ראובן חשב שהוא הבכור, היה בטוח שהוא הבכור האמיתי, אבל הבכור האמיתי היה יוסף ש22 שנה הוא רקד בלי הפסק "ויהי יוסף איש מצליח" 22 שנה הוא רק עשה ריקודים הוא רק רקד, איך אדם יכול להחזיק מעמד 22 שנה עם כאלה ניסיונות כי היה "איש מצליח" (פירוש שהיה קופץ), אומר הרב'ה תורה פ"ה (ליקו"מ תנינא) שזה התורה שכולל את כל הליקוטי מוהר"ן, את כל הזוהר, את כל העץ חיים, כי כל העבודה של יוסף היה תופר מנעלים [לשכינה] ולכן ברגע שמכרו את יוסף לא היה נעליים לשכינה כי כל העבודה של יוסף הצדיק היה רק לתפור נעליים הוא רק היה תופר נעליים מהרגע שהוא נולד "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה" להפוך את בני בלהה וזלפה לנעליים לשכינה שכל אחד יזכה להיות נעליים לשכינה, שזה סוד התם וזה כולל את כל הזוהר ואת כל העץ חיים כי כל העבודה של אדם זה [רק] לתפור נעליים, להיות תופר נעליים, והתם ע"י שהוא זכה להיות תופר נעליים אז הוא זכה להיות בחינת יחדה דיחידה שהוא רק ראה את השכינה הקדושה הוא לא ראה שום דבר אחר חוץ מהשכינה הקדושה, וזה יוסף הצדיק שהוא התם, שכל החיים רק היה תופר נעליים לשכינה הקדושה, לעשות מהכתר של רחל נעליים ללאה, כי "מה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה" אז אמר האר"י [בעץ חיים] שער רחל ולאה פרק ד' שהכתר של רחל נעשה מהסוליה של לאה, הכתר של רחל זה הסוליה של לאה, וזה היה העבודה של חנוך, של יוסף, של כל הצדיקים בכל הדורות שזה סוד הערבים שהיו משתחווים לאבק רגליהם, שהיו יונקים מהרגלים, מהאבק שבעקבי לאה ושמה היניקה של הערבים של סיחון ועוג, סיחון יונק מעקב שמאל ועוג מעקב ימין, ולכן פעמיים "עקב" שני עקביים זה שס"ד, שמגיע יום הכיפורים שזה שס"ה שאז (לא ברור) של שס"ד פעמיים עקב שיונק מעקביים של לאה כי אין לה נעליים, מהאבק של לאה מהאבק שהערבים יונקים, ואברהם בא לתקן את זה אומר הרב'ה תורה י' "ורחצו רגליכם" זה הריקודים והשירים שע"י הריקודים והשירים אדם רוחץ את הידיים שלו רוחץ את העקביים שלו וע"י זה שרוחצים את הרגליים והעקביים כבר אין יניקה לסיחון ועוג אין יניקה לקליפת הישמעלים ולכן פעמיים עקב זה שס"ד שאז השטן יונק, אבל כשמגיע יום הכיפורים שהשיגו החותם השני אז אפילו הבינונים נהפכים לדרגת יחידה אפילו הבינונים רואים את ה' ולכן "ראשון לחשבון עוונות" שאז אנחנו מגיעים לט"ו כי בי"א מתקנים את החסד שבהוד, י"ב חסד שבנצח, י"ג חסד שבתפארת, ובי"ד חסד שבגבורה ואז כשמגיע ט"ו חסד שבחסד גם אורות מקיפים גם אורות פנימיים וזה "ראשון לחשבון עוונות" שהאור של יום כיפור נמשך עוד ארבע ימים, עוד ארבע ימים שלא שייך שום עוון שכל העוונות מתהפכים לזכויות ע"י תשובה מאהבה כי יום הכיפורים ע"י הריקודים בכרמים ע"י המחולות, מחולות הם מחילת עוונות, שרק ע"י ריקודים רק ע"י שירים אפשר להגיע למחילת עוונות שזה הסוד של שבת שכולה שירים וריקודים כמו שאמר [ר' נתן] באבן העזר י"א שמערב עד בוקר צריך רק לרקוד רק לשיר, כל האור של סוכות, כל השבת זה בחינת יום הכיפורים כי הרב'ה אמר שליל שבת בלילה זה בחינה של כל נדרי כי בכל נדרי המלכות כבר עלתה לראש התבונה ובלחש כבר עלתה למלכות דבינה ובשחרית עלתה לחג"ת ואחרי זה בחזרה (חזרת הש"ץ) כבר עלתה לדעת וכשמגיע מוסף היא כבר עולה לאור הבינה ובכתר (דמוסף) כבר רחל עלתה לכתר שהכתר של רחל כבר מלביש העקביים של לאה, העקביים של לאה כבר עלה בלילה הראשון ואצל רבינו היא כבר עולה בליל סליחות הראשון, ערב ראש השנה של רבינו, אמר רבינו "דער וואלט זיך גיוונטשן אזוי א ר"ה אזוי ביי אייך א ערב ר"ה" כי כבר בליל ר"ה רחל הלביש את העקביים של לאה, כי זה זכה יוסף "ולקדקד נזיר אחיו" זו הקדקד הכתר של רחל מלביש את העקביים של לאה "ובין כתפיו שכן" זה הבחינה של בנימין "ובין כתפיו שכן זה הבחינה של רחל, והקדקד זה הבחינה של לאה, ורק יוסף מכל האחים זכה לשתי הבחינות יחד גם לבחינה של רחל וגם לבחינה של לאה ולכן יוסף מוחל על כל העוונות, כשאדם מגיע אצל הצדיק נמחלים לו כל העוונות, הוא מקבל קדושת הברית מיוסף הצדיק, הוא זוכה להיות נעליים לשכינה, וברגע שמכרו את יוסף לא היה נעליים לשכינה האחים פתאום ראו שהכל דוקר כל הקוצים דוקרים כל האבנים דוקרים, במשך 17 שנה האחים הלכו יחפים, הלכו על הקוצים והברקנים, היה להם עור רך עור עדין כמו תינוק בן יומו, ובחיים לא הרגישו שדבר דוקר, כי אז שיוסף הצדיק היה חי כל ארץ ישראל היה קדושה בקדושת הר הבית, וכמו שהכהנים הלכו יחפים הם הלכו יחפים כי כבר זכו לבחינת יחידה דיחידה שאפילו הרגליים שלהם כבר בבחינת יחידה דיחידה שהתפוח עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה, התפוח עקבו של הכהן הגדול מכהה גלגל חמה, כי הכהן הגדול זה שמעון הצדיק, שאחרי הכותל הולכים לשמעון הצדיק ואז כל התפילות עולות, חוט של זהורית מלבין, וכשלא היה הצדיק חוט של זהורית לא היה מלבין, אבל כשהיה מלבין אז כל בנות ישראל יוצאות מחוללות בכרמים עם בגדי לבן שאולים אפילו אם אשה עבדה על שמלה שנה או שנתיים וזה היה כשלג בצהריים, אז עברו משמרות ואמרו את השמלה הזאת תתני לאותה הבת המסכנה שקנתה שם איזה בגד ביד שניה או שלישית רביעית או חמישית או מצאה את זה בפח אשפה ותתני לה את השמלה שעבדת שנתיים שזוהר כמו שמש בצהריים ועי"ז גם השמלה שלך תזרח כמו השמש בצהריים... (דילוג של כמה דקות)
...רק זבולון האמין בדבורה ומסר את נפשו למות, כתוב שהוא עלה למלחמה בלי לב, כי כל העבודה של אדם זה להיות בלי לב כמו תרנגולת בלי לב, כשאדם זוכה שאין לו בכלל לב, וזבולון עורכי מלחמה בכל עוז, הוא עושה מה שהצדיק אומר לו אז אומר המדרש רבה בפרשת קדושים שזבולון לא היה לו אף פעם לב אף פעם מחשבה עצמית הוא רק עשה מה שהצדיק אומר לו שום מחשבה לא היה לו שום לב לא היה לו הוא נכנס למלחמה בלי לב, אז מי שנכנס למלחמה בלי לב הוא יכול לעשות גבורות נוראות ולכן "מזבלון יצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה... בלא לב ולב", ולכן "זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה", הוא זכה לרמה (245), הוא זכה לאדם קדמון (245), הוא זכה לעתיקא קדישא, "מה תצעק אלי בעתיקא תליא מילתא", שבקריאת ים סוף כל עם ישראל זכו לעתיקא קדישא, אומר האמרי קודש (ר' אורי מסרטליסק) כי כבר זכו לאין, הם זכו להגיע לאין, הם זכו להגיע לאין כבר לב, אין כבר כלום אין כבר מוח יש רק את הצדיק, משה אומר לקפוץ לים קופצים לים, וזה מה שאנחנו אומרים "שם בנימין צעיר רודם יהודה רוגמים", כי מי שקופץ לים בלי לב הוא בכלל לא חושב, אין לו מחשבות, הוא רק עושה מה שהצדיק אומר לו בעניים עצומות, אין לו לב, אין לו מחשבה עצמית, הוא רק עושה מה שהצדיק אומר לו "בלא לב ולב", אז הוא זוכה אומר האר"י הקדוש בפרשת ויצא זבולון זוכה לבחינה של כתר, יששכר לחכמה, ראובן לחסד, שמעון לגבורה, אבל זבולון "שמח זבולון בצאתך" אומר האר"י זה כפשוטו זבולון שהוא בלי לב שהוא הולך בלי לב, אין לו לב, אז הוא זוכה לכתר "שמח זבולון בצאתך" כי אתה עושה מה שהצדיק אומר לך בלי לב בלי מחשבה, אפילו לקפוץ לים, אפילו אם אומרת לך דבורה "מגן ורומח אם ייראה, בארבעים אלף בישראל", אומר בעל הטורים (פסוק ב' בדברים) מה פירוש [פסוק זה], אומר, שלא צריך מגן לא צריך רומח לא צריך שום דבר, אפילו אם אין מגן אפילו אם אין רומח מספיק אחד בארבעים אלף שאפילו אם יש אחד בארבעים אלף אז גם כן יכולה להיות ישועה, אז אומר הבעל הטורים שמספיק אם יש אחד אפילו אחד בארבעים אלף, אחד ששומר תורה, אחד שמאמין בצדיק, אפילו אם יש אחד אז כל עם ישראל יכול לנצח, וזה פירוש "בארבעים אלף" שארבעים שנה שמשה ביאר את התורה הזאת שמשה רמז להם שאם יש אחד שמאמין בצדיק אפילו אחד בארבעים אלף אז הוא זוכה להגן על כל עם ישראל, והם יכולים לנצח, וזה היה הסוד של דבורה הנביאה שהיה לה את הביטול האמיתי לברק ולסנהדרין ולכל הזקנים שהיו באותו הדור ויצאה למלחמה נגד סיסרא, וזרקו עפר ונהיה חרבות זרקו קש ונהיה חיצים, וזה הסוד של נחום איש גמזו שהביא את החול אל המלך, שנחום איש גמזו הכול לקחו לו לא השאירו לו שום דבר, והוא יצא בריקודים ובמחולות עד אור הבוקר, כי כל אחד היה חוזר הביתה ואומר "ריבונו של עולם, ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך, אני נותן תודה לה' שאני נשאר בחיים, שהשודדים לא לקחו גם את נפשו", אבל נחום איש גמזו יצא במחולות, יצא בריקודים, אמר "את החול הזה אני אביא למלך, אם המלך הביא אותי לחול הזה, אם המלך הביא אותי למקום הזה את החול הזה אני מביא למלך", ואז הוא הגיע למלך עם החול אמר המלך להרוג להשמיד לאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, אז מה עשה נחום איש גמזו? יצא במחולות יצא בריקודים כי רק הריקודים יכולים להמתיק את הגזירות, הוא רקד עד אור הבוקר עד שהופיע אליהו הנביא ואמר למלך עכשיו הגעתי משיא הקרב שיא המלחמה אני אחד הגנרלים, הפסדנו בכל הקרבות הפסדנו בכל המלחמות אבל שמענו שקבלת עפר מהעפר של אברהם אבינו קבלת קש מהקש של אברהם אבינו ומיד תן לי את זה, ואז ניצלו, ואז מלאו לנחום איש גמזו את הארגז שלו ביהלומים ומרגליות, יוצא שכל היהלומים וכל המרגליות שהיה לנחום איש גמזו [בהתחלה] לא היה שווה אפילו אגורה אחת, ואילו החול היה שווה יהלומים ומרגליות, דווקא החול שהשאירו לו היה שווה יהלומים ומרגליות, וזה שרבינו מספר לנו על היהלום הנפלא שהיה שווה מיליונים והגיע המלצר הטיפש חסר דעת וניער את המפה לים והוא מנמנם וחולם חלומות פז על מגדלים וארמונות על יהלומים ומרגליות, ואיך שהוא מתעורר וראה שהכול נבלע בלב ים אז הוא יצא בריקודים ובמחולות, זרקו את היהלום שלי לים, מי זרק אותו? ה' זרק אותו! רק ה' יכול לזרוק את היהלום לים, ואז הגיע רב-החובל והוציא לו אלפי דפים אלפי מסמכים והוא מבקש שיחתום לו על כל המסמכים על כל הדפים והוא אומר עכשיו יהיה הכול שלך עד שנגיע לחוף מבטחים, נגיע בלונדון שזה גמטריא "נחמן", הוא רמז לו שרק ע"י נחמן החול נהפך ליהלומים, הקש נהפך לחיצים, ואז שהגיעו לחוף מבטחים עלתה נשמתו של הרב-החובל בסערה השמימה, והוא נשאר למטה עם כל המסמכים שהיו שווים מיליארדים לא רק מיליונים, אז אומר הרב'ה מה שיגיע לך, מה ששייך לך תמיד זה שלך "בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך" אז אם אדם יודע שהכול זה מה' הוא זוכה ליחידה דיחידה, כשלוקחים לו את הכול ולא משאירים לו אפילו אוויר לנשום הוא יודע שעכשיו ה' יברא לו אוויר חדש יברא לו גוף חדש יחידה דיחידה שזה זכינו בליל יום הכיפורים ליחידה דיחידה, ואז כולם יוצאים מחוללים בכרמים כי מביא האר"י שכולם היו אז נשים צדקניות שבחיים לא היה להן הרהור רעה מחשבה רעה כי זה מראה שכל הבגדים שלהם נהפכו מאדומים ללבנים שהכל נהפך ללבן ולכן שתי הבנות ניצלו גם הבנות של נחוניא חופר שיחין גם הבת של אותו חסיד אבל הבן לא זכה להינצל כי הבן יש לו עבודה קשה להינצל ממחשבות רעות, בגיל 13 צריך לעשות קריעה, כשהבן נהיה בר מצווה צריך לעשות קריעה, איך הוא ינצל מכל המחשבות הרעות, איך הוא יעמוד בניסיונות, זה רק אם הוא יכול לזכות אם הוא רואה את אבא ואימא בשלום באהבה בשמחה ברעות אז ממילא אין לו שום מחשבה רעה הוא ילך אחרי אבא ואימא בעיניים סגורות בעניים עצומות כמו זבולון שהולך אחרי הצדיקים בלי לב ולב אין לו שום מחשבה אין לו שום הרהור אין לו שום דעה כי הוא יודע שאבא ואמא הם קדושים כי הוא רואה שאבא ואמא הם קודש קודשים שהם רק דבקים בה', הוא רואה את אבא מתפלל שמונה עשרה בכוונה ב"כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", ומגיע שבת ואבא שר לא נרדם בזמירות אבא שר את כל הזמירות עם כל הילדים, כולם שרים ביחד, כל המשפחה, אם אימא רואה שאבא נרדם אז אימא שרה, אז אימא מלמדת את הילדים לשיר, והילד ששר זמירות שבת הוא לעולם לא יצא לתרבות רעה, לעולם לא יגזור את הפאות, הכול תלוי בזמירות של שבת, הרב שך אמר אם הייתי שר זמירות של שבת אז הייתי זוכה לילדים הכי נפלאים בעולם כי הכול תלוי רק בזמירות שבת... (דילוג של כמה דקות)
...אנחנו מסיימים עכשיו עוד מעט שקיעה, פה יש שמש אחר לא שמש כמו אצלכם, כאן השמש נותנת לנו לומר עוד דברי תורה, פה השמש טובה, שמש רחמנייה לא כמו אצלכם שכבר אחרי השקיעה, כבר לילה, תן לאור להאיר האור בבחינת יחידה דיחידה, האור ממשיך להאיר השמש לא שוקעת פה, [אני נמצא] במקום שהשמש לא שוקעת כמו שאומר שזוהר בויקרא דף י' (לא ברור) כולם מוזמנים לשבת חנוכה, נמשיך את הדרשה בשבת חנוכה, כולם יקבלו כרטיסים בחינם, זה סך הכול מי שיודע את השם המפורש כמו שידעה יעל כמו שידעה רבקה את השם המפורש שהיא עפה באוויר... הצדיקים הם ממשיכים לחיות רבינו הוא חי וקיים, ברגע שאנחנו מאמינים ברבינו הקדוש, רבינו חי וקיים, רבינו זכה ליחידה דיחידה, כל מי שנמצא בדרשה זכה ליחידה דיחידה, וכן נזכה לאור של חנוכה שהיא בחינת יחידה דיחידה, "ותתפלל חנה על ה'" אור של חנוכה, "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו", היא אור של משיח יחידה דיחידה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה