נתחיל לכתוב את השיעור האחרון שהרב מסר בכ"ב טבת ובעזרת ה' נמשיך כל פעם לכתוב עוד קטע מהשיעורים האחרונים.
לשון הרב הקדוש: "מביא ר' נתן בליקוטי הלכות שמשה רבינו אומר להקב"ה אם יהיה לאהרן צער אני מוותר על כל הגאולה, אסור שיהיה צער לשום יהודי, אם אדם רוצה להשיג איזה דבר איזו מטרה אפילו הכי נעלה הכי קדושה כיציאת מצרים, כמו שמשה לא רצה שיהיה צער לאהרן משום שעכשיו אהרן הוא המנהיג, הוא המנהיג בפועל, הוא הנהיג את עם ישראל שמונים שנה, מגיל שלוש, אם תהיה לאהרן טיפת צער הגאולה לא תצליח. כל זמן שאנחנו גורמים איזה צער לבן אדם אפילו כלשהו [אז המטרה] שאנחנו רוצים ליצור אותה היא לא תצליח, אפילו הכי קדושה הכי טהורה והכי זכה. אין דבר כזה שאם עושים פעולה לא מתקדמים למטרה [בחינת יגעת ולא מצאת אל תאמין] בעם ישראל אין דבר כזה. כשאדם עושה דבר זה חייב להיות שלם מכל הצדדים, אסור שזה יזיק לאשתו, ולא לבנים, ולא לשכנים, ולא לחברים, כל דבר שאדם עושה אסור שיהיה מזה צער לשום אדם בעולם, כל שכן לאהרן הכהן שהנהיג את עם ישראל ביושר מגיל שלוש עד גיל שמונים ושלוש, לכן אחרי שה' אומר לו (למשה) "וראך ושמח בליבו" הוא לא מוכן להביא את הגאולה לעם ישראל, כי הגאולה תלויה במשה ואהרון ביחד, "הוא משה ואהרן המדברים אל פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים", "הוא משה ואהרן" פעם כתוב משה לפני אהרן ופעם כתוב אהרן לפני משה [להגיד שהם שווים] שאפילו שאהרן הוא לא [בדרגת] משה, משה הוריד תורה, משה צם ארבעים יום וארבעים לילה, משה הוציא את ישראל ממצרים אבל "הוא אהרן ומשה המדברים אל פרעה להוציא את בני ישראל" פעם "הוא משה ואהרן" פעם "אהרן ומשה", "והוא יהיה לך לפה" אהרן הוא המוציא מכוח אל הפועל, (לא ברור) במשה אין שום השגה, ועד היום אין לנו שום השגה, "זכרו תורת משה", כל מה שאנחנו לומדים ומתפללים זה "זכרו תורת משה" זה הכל מכוחו של משה..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה