לשמיעה: 7 שיעורים חדשים מזימבבואה

ניתן לשמוע כל השיעורים בקו הטלפון
מספר 0583287777

תפילה לחודש ניסן תשע"ד מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

תפילה לחודש ניסן תשע"ד מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

רבונו של עולם במולד חודש ניסן חודש הנסים והנפלאות שבו יצאנו ממצרים ובו אנו יוצאים מכל הגליות ושבו הכנענו את י"א אלופי עשו "ומקול הלילא פקע איגרא" (פסחים פ"ה ע"ב).

בחודש קדוש ונורא זה שמתחיל מהמולד שיהיה ביום שני 3:33 (4:33 בא"י) ו- 9 חלקים לפנות בוקר, ומאותו רגע של המולד נזכה להכניע י"א אלופי עשו = 11

ולומר (יהושע י' י"ב):  שֶׁמֶשׁ = 640  בְּגִבעוֹן = 133  דּוֹם = 50  וְיָרֵחַ = 224  בְּעֵמֶק = 212  אַיָּלוֹן = 97  וַיִּדּוֹם = 66  הַשֶּׁמֶשׁ = 645  וְיָרֵחַ = 224  עָמָד = 114  עַד = 74  יִקּוֹם = 156  גּוֹי = 19  אוֹיְבָיו = 36 (סה"כ 2700).

ובזכות המולד הקדוש והנורא הזה קיים בי את הפסוק (בראשית ו' ג') "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" שעי"ז מתייחדים חמה ולבנה, בפרט ברגע המולד, והלבנה מקבלת את אור החמה שהוא 7X7X7 בשלמות ואז אורה כאור החמה, כמו שנאמר (זכריה ד' ב') "וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ" שהם 7X7X7 סוד "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" שמשה מהתורה מניין והרי משה כתוב 647 פעמים בתורה הקדושה ומה השאלה משה מן התורה מניין? אלא שמשה זכה להאיר בשבעתיים כפול שבע שהם שרש נשמתו הקדושה והנוראה, כי שרש נשמת משה שהיא 7X7X7 נעוצה בשרש נשמת אברהם שנאמר לו (בראשית יב' א') "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ" = 343 = 7X7X7 (מגיד מישרים) שבהעלותו לשמים ה' צר קלסתר פניו בקלסתר פני אברהם, כי משה רבינו שהוציאנו ממצרים בחודש ניסן הוא חוֹדֶשׁ הנסים והנפלאות, חַדֵשׁ מְחַדֵשׁ את עולמו של הקב"ה בנסים ונפלאות חדשים לגמרי שלא היו מעולם, בכח השבעה שבעתיים 7X7X7 שזה סוד הגאולה אחרי שבועיים שבעים כי בחודש זה מתכפרים כל העונות לכל העושה תשובה אמתית מאהבה, וחודש זה הוא חודש הגאולה של כל אחד ואחד בכלליות ובפרטיות.

ולכן זכנו מיד עם התחלת החודש במולד לעשות תשובה אמתית מאהבה לחדש את נפשותינו רוחותינו ונשמתינו חייתינו ויחידתנו, ונזכה בחודש זה כמו משה רבינו לדרגת היחידה כמו שנאמר (שופטים יא' לד') "וְרַק הִיא יְחִידָה" שזכתה בת יפתח שיצאה בת קול להורידה מעל המזבח (אבודרהם).

ובחודש זה שבו ישועות מקיפות נזכה לבנין בית מקדשינו לגאולה השלימה ולמשיח בן דוד כי = 30 כונתי = 480  ליחדה = 51  שמא = 341 דקודשא = 415  בריך = 232  הוא = 12  ושכינתיה = 801  בדחילו = 60  ורחימו = 270  (סה"כ 2700).

סיכום אירועי השבת עם הרב ברלנד בזימבבואה

שבוע טוב ומבורך ...להלן סיכום אירועי השבת קודש בצילא דימהמנותא מורינו הרב שליט"א:
ערב שבת קבלת שבת 3 שעות ולאחר מכן סעודת שבת 4 שעות עם זמירות ודביקות.
לאחר הסעודה אנ"ש ליוו את הרב לביתו.
הרב הגיע ב 5 לשחרית שנמשכה 5 שעות וסעודת שבת במשך 3 שעות.לאחר הסעודה הרב נשאר לנוח בבית הכנסת ואחרי שעתיים מנוחה התחיל שיעור עם הצדיק 3 שעות עד מנחה.
סעודה שלישית עם ניגוני דביקות שאין מילים לתאר מעין עולם הבא כפשוטו...
עכשיו מתחילים מעריב של מוצ"ש....
שבוע טוב ובשורות טובות לכל אנ"ש די בכל אתר ואתר.

לימוד זוהר היומי

בס"ד 

שלום רב,  אני שמח לקבל את העלון שלכם, וידוע לכל שהרב הוא צדיק וקדוש

וכל הצער ויסורים האלו הם כפרה על ישראל, והוא שהערב רב , שאור שבעיסה מעכב. 

ידוע ובדוק ומנוסה, וכוחו רב לאיןן שיעור, כח לימוד הזוהר הקדוש, כפי שכתוב

בזוה"ק פר' נשוא קכד'. שבזוהר הקדוש אין צריכים לנסיון, (יסורים וחבלי משיח)  ואם עסקים בו יגאלו ישראל בחסד וברחמים. ראו המכתב המצורף. בחתימת הרב שליט"א ,שחתם לנו אישית י"ח אב תשע"ב. 

וראינו בחוש כיצד מתבטלות הגזירות על ידי זה, 

דוגמה:

יום שיצא וחולק סט ספר הזוהר הקדוש המחולק  (שהרב שליט"א ברך אותנו שנצליח בו)  יצא לאור (20/12/2012) בזמן מלחמת עמוד ענן-- תוך מספר שעות כבר נגמרה כל המלחמה. 

ויש עוד דוגמאות הרבה 

תוכלו להפיץ במיילים בצירף לעלון הנפלא, את הקישור ללימוד ספר הזוהר לכל ישראל, ולהחזרת הרב שליט"א לארץ ישראל. ולביטול כל הגזירות.

 בקשור פשוט

www.zohar-1.com/books/zohar_hebrew/mobile         זוהר הקדוש בלשון הקודש

http://www.zohar-israel.com/translate                       זוהר הקודש ארמית ותרגום לשון הקודש

ואף להכניסם לאתרכם בלינק פשוט

בברכה רבה

תימלול שיחת טלפון עם הרב ברלנד בערך שבוע קודם ההיעלמות של המטוס - המלזי מפחיד איך הרב צפה את זה ברוח קדשו

תסעו לשד"ת יש לכם פה שתי כרטיסים מוכנים, התינוק לא צריך כרטיס. לא חשוב איך תסעו, (איזו מדינה לא ברור) אנטרטיקה.. הכי טוב תסעו דרך סין, כי לסוע בקו המשווה זה מאד מסוכן. האוירונים כמעט מתהפכים. כשמגיעים לקו המשוה יש כאלה רוחות סערה..שמעל המים מתהפך. עכשיו יש דינים..(משו לא ברור) תקנו כרטיס להונג קונג או לביג'ין אתם עוקפים את קו המשוה.. הבנתם? תגידו ל... שיזמין דרך ביג'ינג. זה יותר זול. זה חצי מחיר כי החברות הסיניות הן מאד זולות...תגידו עכשיו ל....שיסדר לכם כרטיסים לביג'ין חברה סינית זה יוצא עשירית מחיר. ואתם עוקפים את קו המשוה. כל התוכנית זה לעקוף את קו המשוה. כי זה זמן הכי מסוכן, נשים ממש יכולות להפיל, רועדות.. כמעט האוירון מתהפך זה המקום הכי מסוכן על כדור הארץ... הוריקנים, טומטרו? זה ממש מסוכן תראה במפה של הרוחות מה קורה בקו המשווה... הוריקנים, פורטונים... האוירון מתהפך. הבנות שלי היו בטיסה הגיעו ארבע בנות כולן הגיעו עם סיוטים נוראיים אמרתי להם יותר לא לבוא דרך קו המשווה. או דרך אנטרטיקה או דרך הים האפטי. אתם באים בטיסה לא דרך קו המשוה אתם עוקפים אותו. תתקשר עכשיו ל... שיזמין כרטיסים דרך ביג'ין או דרך הונג קונג...

עוד תמונות

תמונות: הרב אליעזר ברלנד בזימבבואה

אש להבה: הרב אליעזר ברלנד ותלמידיו פורים בזימבבואה

זה מה שיחזיר את הרב לארץ

מורנו הרב שליט"א ביקש להגיד עליו כל יום ליקוטי תפילות תפילה לג-לד חלק ב', ואמר:

"זה מה שיחזיר אותי לארץ"

תפילה לג  מיוסד ע"פ תורה ס"ז ח"ב וזה קצת לשונו שם: "'רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ'... בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, מְאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ" וְכוּ'... וְזֶה בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ... כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, הוּא הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וּכְשֶׁזֶּה הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, אֲזַי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיָכוֹל לִרְאוֹת... כִּי כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, זֶה בְּחִינַת 'שֵׁם', דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשׁ וּמְשֻׁתָּף שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי 'שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ'. נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ"ל... וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִֹין הַמֹּחִין וְכֹחַ הָרְאוּת, וְנִפְתָּחִין הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל, אֲזַי יֵשׁ לְהָעוֹלָם בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת 'בְּרֵאשִׁי"ת רֹא"שׁ בַּיִ"ת' (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן ג דַף יח.). 'רֹאשׁ' זֶה בְּחִינַת מֹחִין, 'בַּיִת' זֶה בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ...

אֲבָל יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, בְּחִינַת: "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וכו' עַל יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל... וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְֹרַף בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ... וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק...

כִּי דַּע, שֶׁכָּל הַדֹּרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה מ"א): "קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", שֶׁכָּל הַדֹּרוֹת נִמְשָׁכִין מִן הָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, אֲזַי יֵשׁ בְּחִינַת 'רֹאשׁ' וְיֵשׁ בְּחִינַת 'בַּיִת', וַאֲזַי כֻּלָּנוּ, דְּהַיְנוּ כָּל בְּנֵי הַדּוֹר, כֻּלָּם בְּחִינַת בְּנֵי בַּיִת. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם זֶה הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַפְּאֵר, בְּחִינַת שֵׁם ה' כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר כַּנַּ"ל. וְהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד רֹאשׁ הַנַּ"ל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ דְּסִטְרָא אָחָרֳא, בְּחִינַת מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, בְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז" וְכוּ' (אֵיכָה ד). דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְֹרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְגַּלְגְּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, 'בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת', כִּי נִסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם הָרֹאשׁ בַּיִת, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְנִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם שֶׁל הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת 'רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת' כַּנַּ"ל:

וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה מְקוֹנֵן וּמְחַבֵּב דַּם יִשְֹרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן, וְהָיָה רוֹאֶה יִשְֹרָאֵל מוֹלִיכִים בְּקוֹלָרִין, וִידֵיהוֹן מְהָדְקִין לַאֲחוֹרָא, וְרֵחַיָּא עַל צַוְּארֵיהוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם, וְהָיָה מְקוֹנֵן עַל כָּל טִפָּה דָּם שֶׁל יִשְֹרָאֵל: "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז וְכוּ' תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ" וְכוּ':" (עיי"ש הכל) ואין אנחנו ח"ו מדברים על הסתלקות ממש כי רבינו אומר בתורה ס"ו "יש כמה וכמה בחינות הסתלקות" בצדיקים, וכשהצדיק נעלם מאיתנו זה בחינת הסתלקות, וחייבים אנחנו לבכות עליו עד שהוא חוזר.

ליקוטי תפילות - תפילה לג

"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי ירְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר הֶסְפֵּדוֹת מָרִים עַל גּדֶל שִׁבְרֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְנוּ עַל יְדֵי לִבֵּנוּ הַזּוֹנֶה, כִּי נִלְקְחוּ מֵאִתָּנוּ כָּל מַחֲמַדֵּי עֵינֵינוּ גְּאוֹנֵי עֻזֵּנוּ עַטְרוֹת ראשֵׁנוּ, הוֹדֵנוּ זִיוֵנוּ פְּאֵרֵינוּ, חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵנוּ הֲל_א הֵמָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבּוֹתֵינוּ, אוֹרוֹתֵינוּ גְּדֻלָּתֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ, תִּקְוָתֵינוּ תַּכְלִיתֵנוּ, נֶחָמוֹתֵינוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ, תּוֹרוֹתֵינוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר, מִי יוּכַל לְהַעֲרִיךְ לָנוּ הֶסְפֵּדוֹת מָרִים וּמְרוּרִים כָּרָאוּי לָנוּ לְהַסְפִּיד וְלִבְכּוֹת עַל שְׁבָרִים מָרִים כָּאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים לְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֵראשׁ וְעַד סוֹף, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין כּחַ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְסַדֵּר הֶסְפֵּדוֹת כָּרָאוּי עַל הִסְתַּלְּקוּת צַדִּיקִים כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ אֲבָל עַל דָּא וַדַּאי קָא בָּכִינָא, עַל הַנּוֹגֵעַ לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי לְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים בְּעַצְמָם שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה אֵין הֶפְסֵד כְּלָל, כִּי הֵם גְּדוֹלִים וּמְפאָרִים שָׁם בָּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וְעוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים בַּמָּרוֹם, אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם אֲבָל עָלֵינוּ עָלֵינוּ הַדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה, הַדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, עָלֵינוּ הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, עָלֵינוּ עָלֵינוּ יִדְווּ כָּל הַדְּווּיִם, "אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ", אֲהָהּ יְהוָה הַכְרֵעַ הִכְרַעְתָּנוּ וְרָפוּ הַיָּדַיִם וְכָשְׁלוּ כָּל בִּרְכַּיִם וְנָמֵס כָּל לֵב וַיְהִי לְמַיִם, בְּיוֹם בּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֲרַיִם, תָּעָה לְבָבֵנוּ, פַּלָצוּת בִּעֲתָתְנוּ, צִירִים אֲחָזוּנוּ כַּיּוֹלֵדָה נִפְעֶה, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "יְהוָה אֱל_הִים אֱמֶת", לְהֵיכָן נֵלֵךְ לְהֵיכָן נִפְנֶה לְעֶזְרָה, מִי יַעְזר לָנוּ מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, אָנָה פָּנָה דוֹדֵנוּ, אָנָה פָּנָה דוֹדֵנוּ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ עַל כֵּן גַּם הַיּוֹם מְרִי שִׂיחֵנוּ, יָדֵנוּ כָּבְדָה עַל אַנְחוֹתֵינוּ, מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל גּדֶל שִׁבְרֵנוּ "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָב הָרַחֲמָן הָאֱמֶת, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל חַיּוּתֵנוּ תָּלוּי בְּהַצַּדִּיקִים רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּכָל פַּעַם וּלְקַבֵּל מֵהֶם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, וְלִרְאוֹת אוֹתָם בְּכָל פַּעַם וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה, מַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי עֵרֶךְ אֵזוֹבֵי קִיר כָּמוֹנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה מַה נִּפְעַל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מְרִירוּת נַפְשִׁי בִּפְנִימִיּוּת, אֵיךְ נַפְשִׁי מָרָה לִי עַל כָּל זֶה, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, אֵינִי יָכל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי הֵיטֵב לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה שֶּׁעָבַר עָבַר עַתָּה עַתָּה, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְחַנֵּן בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה עָלַי, עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם שֶׁהִשְׁאִירוּ בָּעוֹלָם עַל יְדֵי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְתַלְמִידֵיהֶם הַיְקָרִים, וְגַם עַתָּה הֵמָּה שְׁכִיחֵי יַתִּיר בְּעַלְמָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּשָׁמָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֶקֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלֶּקֶת תִּהְיֶה גַם לְמַטָּה לְמַטָּה, לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ וּלְהַחֲיוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, לְעוֹרְרָם וּלְהַחֲיוֹתָם שֶׁלּ_א יִתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חֲמל וְרַחֵם עַל הַדְּמָעוֹת וְהַבְּכִיּוֹת שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִיא בּוֹכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ עַל גּדֶל צַעֲרֵנוּ וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ, "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אוֹהֲבֶיהָ" כִּי כָּל רֵעֶיהָ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת", וְאֵין לָנוּ מְנַחֵם

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי יַחְמל עָלֵינוּ, וּמִי יָחוֹס עָלֵינוּ וּמִי יָנוּד לָנוּ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאל לְשָׁלוֹם לָנוּ, מִי יִגְדּר גָּדֵר וּמִי יַעֲמד בַּפֶּרֶץ, מִי יְתַקֵּן דְּרָכִים וּמִי יְיַשֵּׁר מְסִלּוֹת, מִי יְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ, מִי יַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, מִי יְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִשְּׁנָתֵנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר זָכִינוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה לְאוֹרוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, אוֹרוֹת צַחִים וּמְצֻחְצָחִים כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָפְסוּ הַדִּבּוּרִים וְהַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָם וּגְדֻלָּתָם וְתָקְפָּם וְגָבְהָם וּמַעֲלָתָם וְתִפְאַרְתָּם וְכַמָּה גִלְגּוּלִים סִבַּבְתָּ בָּעוֹלָמֶךָ, וְכַמָּה עַלְמִין אִתְהֲפִיכוּ בְּגִינַיְהוּ, וְכַמָּה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ עָשִׂיתָ עַד אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לְעוֹלָם אוֹרוֹת כָּאֵלֶּה, צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, מוֹרֵי דֶרֶךְ כָּאֵלֶּה, מְלַמְּדֵי דַעַת מְבִינֵי מַדָּע כָּאֵלֶּה, בַּעֲלֵי עֵצוֹת כָּאֵלֶּה וְהָיִיתָ עִמָּהֶם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְהִרְבֵּיתָ נִפְלְאוֹתֶיךָ עִמָּהֶם בְּלִי שִׁעוּר, כִּי רַבִּים קָמוּ עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, וְאַתָּה הִצַּלְתָּ אוֹתָם מִיַּד כָּל אוֹיְבֵיהֶם וְרוֹדְפֵיהֶם, וְעָשִׂיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנֶּעְלָמִים מְאד מְאד וְקִיַּמְתָּ אוֹתָם בְּרַחֲמֶיךָ, עַד אֲשֶׁר פָּעֲלוּ וְעָשׂוּ וְהִתְחִילוּ וְגָמְרוּ וְהִפְלִיאוּ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף, וְתִקְּנוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, מִיּוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר הַגָּנוּז, אוֹר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, רַב רַבָּנָן, אִישׁ אֱל_הִים נוֹרָא מְאד, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר הֵאִיר פְּנֵי תֵבֵל, וְהֶעֱמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, צַדִּיקִים וַחֲסִידִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּ'רָכָה נֶ'טַע שַׁ'עֲשׁוּעָיו זֶרַע קדֶשׁ מַצַּבְתּוֹ, יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַקְּדוֹשִׁים הַיְקָרִים מִפָּז וּפְנִינִים וְכָל חֲפָצִים ל_א יִשְׁווּ בָהֶם, אֲשֶׁר הוּא וְתַלְמִידָיו וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו גִּלּוּ אֱל_הוּתְךָ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְהִרְבִּיצוּ תוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל הֵמָּה הֵאִירוּ עֵינֵינוּ וּפָתְחוּ לִבֵּנוּ, לָמְדוּ וְלִמְּדוּ דְרָכִים יְשָׁרִים וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה, הֲל_א לְמִשְׁמַע אזֶן דָאֲבָה נַפְשֵׁנוּ כִּי כָל תִּקְוָתֵנוּ הָיָה שֶׁיַּאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים בָּזֶה הָעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לַעֲמד עוֹד לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתָם וְלִשְׁמעַ מִפִּיהֶם הַנּוֹרָא עוֹד דִּבְרֵי אֱל_הִים חַיִּים בְּכָל פַּעַם חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּבִפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים נֶחְשַׁךְ מֵאִתָּנוּ מְאוֹרֵי עֵינֵינוּ, מַחֲמַדֵּי נַפְשֵׁנוּ אוֹי כִּי גָבְרוּ הָאֶרְאֶלִּים עַל הַמְּצוּקִים, וְתָפְסוּ מֵאִתָּנוּ לִפְנֵי הַזְּמַן אֶת הָאֲרוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה "אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, נָפְלָה עֲטֶרֶת ראשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ" וְאִם אָמְנָם יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ כִּי גַם עַתָּה הֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ, אַךְ מַר לָנוּ מַר, כִּי אֵין אָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְלִשְׁמעַ דִּבּוּרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, וְלִשְׁאב הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל פְּאֵרָם וְיָפְיָם וְזִיוָם וְהַדְרַת פְּנֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּלְהִכָּלֵל בְּחֵן הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם כִּי הֵן הֵמָּה הָיוּ הַפְּאֵר וְהַיּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְלָל בְּהַחֵן שֶׁלָּהֶם הַקָּדוֹשׁ, בְּהַפְּאֵר שֶׁלָּהֶם בִּשְׁמָם הַקָּדוֹשׁ, הִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וְעַתָּה עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ אִבַּדְנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ, אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁגָּרַמְנוּ לָנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ, אוֹי כַּמָּה הֶעָוֹן גּוֹרֵם אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה יַּעֲשׂוּ נִרְדָּפִים כָּאֵלּוּ, עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים כָּאֵלּוּ, עַם מְמֻשָּׁךְ וּמְמרָט כָּזֶה, עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנוּ "עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בִּבֶכִי" מַר רוּחִי אֲקָרֵר, קוֹלִי כַּיָּם יֶהֱמֶה, אָשִׂיחָה וְיִרְוַח לִי, אֲדַבְּרָה אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן וְיַעֲבר עָלַי מָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְשִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמֶךָ, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת מִי הוּא הָראשׁ בַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם עַתָּה, אֲשֶׁר מְקַבֵּל כּחַ מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ וְזַכֵּנוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת נִכְלָל תָּמִיד בֶּאֱמֶת בְּהַשֵּׁם וְהַפְּאֵר וְהַחֵן הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וּלְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם בֶּאֱמֶת בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בַּל יִמּוֹט לְעוֹלָם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ מֵעַתָּה בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אוֹתָם מִכָּל רָע, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל הֶעָבָר, וּלְהִתְחַזֵּק מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְלִזְכּוֹת לְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְלַעֲסֹק תָּמִיד בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְכָל כּחֵנוּ בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאדֵנוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁכָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ יִזְדַּכְּכוּ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיוּ כֻלָּם טוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע כְּלָל, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל עֵת, עַל מָה אֲתִינָא לְהַאי עַלְמָא שְׁפָלָה, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל הַמִּדּוֹת לְזַכְּכָם וּלְטַהֲרָם וּלְקַדְּשָׁם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּבְנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וְנִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשְׁכוּ עָלֵינוּ מחִין קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מֵהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ אֶת מחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ, וְל_א נַחְשׁב עוֹד שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּ_א נְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם הִרְהוּר בָּעוֹלָם כְּלָל וְנִזְכֶּה לַחְשׁב בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים הַרְבֵּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב

וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינַי מֵעַתָּה שֶׁלּ_א אֶסְתַּכֵּל עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּ_א אֶסְתַּכֵּל שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, לְבַל יִתְגַּבְּרוּ הַהִרְהוּרִים חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר עַל יְדֵי הַפַּחַד בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי נִעְנוּעַ הָראשׁ וַעֲצִימַת הָעֵינַיִם יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, כַּאֲשֶׁר נִגְלֶה לְפָנֶיךָ כָּל זֶה רַק אֶזְכֶּה לְשֵׂכֶל אֲמִתִּי לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעֵינַי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל דָּבָר רָע וּתְקַדֵּשׁ אֶת עֵינַי מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב, עַד אֲשֶׁר ל_א יַזִּיק עוֹד לְעֵינַי שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל וַאֲפִלּוּ אִם אֶרְאֶה בְּעֵינַי מַה שֶׁאֶרְאֶה, ל_א יַגִּיעַ לְדַעְתִּי וּמחִי שׁוּם צַד הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה כְּלָל, וְל_א יְבַלְבֵּל שׁוּם רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת אֶת דַּעְתִּי כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת דָּבוּק בִּקְדֻשָּׁתְךָ תָּמִיד

מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא זַכֵּנִי לָבא לְכָל זֶה מְהֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק עַתָּה מִכָּל זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רָחוֹק, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה עָלַי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה, אַךְ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ, וְעַל כּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁתְּזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל זֶה, כִּי הֵן "כּל תּוּכָל וְל_א יִבָּצֵּר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּמִמְּךָ ל_א יִפָּלֵא כָּל דָּבָר:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַרְבֶּה לְהֵיטִיב, מַרְבֶּה לְהֵיטִיב מַרְבֶּה מְחִילָה לַחֲטָאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ וּתְזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, בֵּית חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, בֵּית חֶמְדָּתֵנוּ, צְבִי עֶדְיֵנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ, הוֹדֵנוּ זִיוֵנוּ הַדְרָתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ שֶּׁגָּרַמְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ לְהַחֲרִיב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, מְקוֹם שְׁכִינַת עֻזְּךָ, מְקוֹם הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה מְקוֹם הִתְגַּלּוּת אֱל_הוּתְךָ, אֲשֶׁר שָׁם הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשָּׂגַת אֱל_הוּתְךָ, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ גַּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ לְעוֹלָם וָעֶד:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה שֶּׁעָבַר עָבַר, כִּי כְבָר נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וּכְבָר נִסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, וּמַה דְּהֲוָה הֲוָה, אַךְ עַל דָּא וַדַּאי קָא בָּכִינָא, "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי ירְדָה מַּיִם" כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים וְהַכְּבֵדִים מְאד מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת, גָּרַמְתִּי לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי גַּם בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיִיתִי גּוֹרֵם לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אוֹי לִי עַל חֲטָאַי, אוֹי לִי עַל עֲווֹנוֹתַי, אוֹי לִי עַל פְּשָׁעַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, אֲשֶׁר סְחִי וּמָאוֹס כָּמוֹנִי גָּרַם לְהַחֲרִיב וּלְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל לַהֲשִׁיבָם לְאַרְצָם אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲווֹנוֹתַי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הַהֵיכָל הַקּדֶשׁ, וְהִגְלֵיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַמִּים, וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת כָּל כַּךְ עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, לַמְּדֵנִי אֵיךְ לִצְעק לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לִזְעק עַל שִׁבְרִי הַמַּר וְהַמָּרוֹר עַתָּה, אֵיךְ לִתְלוֹת עֵינַי אֵלֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְבַלּוֹת הַיּוֹם בְּטוֹב אֲמִתִּי עַתָּה הֵיכָן אֶבְרַח הֵיכָן אָנוּס לְעֶזְרָה, מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל, בַּמֶּה אֶזְכֶּה לְבַלּוֹת הַיּוֹם בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בִּקְדֻשָּׁה אֲמִתִּיִּית בַּמֶּה אֶזְכֶּה לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי מִנִּי שַׁחַת, לְהַצִּיל נַפְשִׁי לְשָׁלָל מִיַּד דִּינְךָ וְזַעְמֶךָ, מִיַּד עֳנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵיךְ לְהַצִּיל עַצְמִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת בָּזֶה וּבַבָּא:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם עַל יָדֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כּל יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ "אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ" עַתָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וְאֵיךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם עַתָּה מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כִּי כָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים פְּאֵרֵי הַדּוֹרוֹת נִסְתַּלְּקוּ בְיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם מַעֲלָתָם וְתָקְפָּם וּקְדֻשָּׁתָם אֲשֶׁר שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְדַּל שְׁמָם בְּיוֹתֵר נִגְדַּל שִׁמְךָ בְּיוֹתֵר, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִסְתַּלְּקוּ קדֶם הַזְּמַן, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וּמִגּדֶל עֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ אֵין מִי שֶׁיֵּדַע כְּאֵב צָרָה וְצוּקָה הַזּאת, עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ, עַד הֵיכָן שָׁלְטָה הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא, מַכָּה אֲשֶׁר ל_א כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה זוֹ מִיתַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וּבַחֲטָאֵינוּ וּבִפְשָׁעֵינוּ, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, "הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כּל, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כְּבָר גָּרַמְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ מַה שֶּׁגָּרַמְנוּ, וְהֶחֱרַבְנוּ בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְנִסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עָזְרֵנוּ מֵעַתָּה שֶׁנִּזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וּלְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ הָעֲצוּמִים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ כִיתוֹמִים וְאֵין אָב, כְּתוֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ, כִּרְחוֹקִים וְאֵין לְקָרֵב, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּרְאֵה שִׁפְלוּתֵינוּ וּבִזְיוֹנֵנוּ, "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה" כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס וְל_א דַי לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים בֵּין הָעַמִּים, אֲשֶׁר בְּכָל יוֹם עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְאַתָּה מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם אַף גַּם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם נִתְרַבֶּה הַמַּחֲל_קֶת מְאד, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד אֲשֶׁר חָלַק לִבָּם זֶה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד נִבְזֶה וְנִמְאָס בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עַל שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מָלֵא רַחֲמִים אֵיךְ תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק מִלְּרַחֵם עַל נְפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת, עַל נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְגּוֹלְלִים בַּחוּצוֹת וּבַשְּׁוָּקִים וּבָרְחוֹבוֹת שֶׁהֵם נְפָשׁוֹת יְקָרִים מְאד מְאד, וְהֵם נִשְׁפָּכִים בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם קוֹנֵן יִרְמְיָה הַנָּבִיא קִינוֹת הַרְבֵּה עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:

"אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב, תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ, בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְּסֻלָּאִים בַּפָּז, אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ, מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כּלָּא, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם יִקְרַת תִּפְאֶרֶת קְדֻשַּׁת הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרִים הָאֵלֶּה, אַבְנֵי קדֶשׁ הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁפָּכִים עַתָּה בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת, "וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה" כִּי נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַנִּקְרָאִים ראשׁ בַּיִת שֶׁהֵם הַבַּעֲלֵי בַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, אֲשֶׁר אָז בִּהְיוֹתָם בָּעוֹלָם וּשְׁמָם נִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם אָז הָיָה לְהָעוֹלָם בַּעַל הַבַּיִת, וְאָז הָיִינוּ אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ נִקְרָאִים בְּנֵי בַיִת וּמִיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלְקוּ בַּחֲטָאֵינוּ, וְנִתְעַלֵּם פְּאֵרָם וַהֲדָרָם וְחִנָּם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, אֲנַחְנוּ נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים, וּנְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מֵעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתְגּוֹלְלִים בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת כִּי נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם הַבַּעֲלֵי בַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנִּקְרָאִים ראשׁ בַּיִת וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר מִשְּׁמָם עַל יְדֵי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְתַלְמִידֵיהֶם הַיְקָרִים, מַעֲלִימִים גַם כֵּן מְאד מְאד בְּכַמָּה מִינֵי הַעְלָמוֹת וְהַסְתָּרוֹת בְּלִי שִׁעוּר כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְגַּדְּלִים בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁם וּפִרְסוּם שֶׁאֵין שְׁמָם נִמְשַׁךְ כְּלָל מִשֵּׁם יְהוָה, אַדְרַבָּא עַל יָדָם נִתְעַלֵּם שֵׁם יְהוָה וּמִתְגַּבְּרִים שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְעַרְבֵּב הָעוֹלָם מְאד עַד אֲשֶׁר אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי וָמִי הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר שְׁמָם נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם יְהוָה, וּמִי לְהֵפֶךְ, וּמִי מְערָב מִשְּׁנֵיהֶם מִטּוֹב וָרַע, מִמְּאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, "וַאֲנַחְנוּ ל_א נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ"

זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶחֱרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ שֶׁתְּנַחֵם וּתְשַׂמַּח אוֹתָנוּ מְהֵרָה, וְתָשִׂים לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵ"ר תַּחַת אֵפֶ"ר

וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ כְּנֶגֶד הַמְּאוֹרֵי אוֹר וְיִתְגַּבֵּר שֵׁם הַקּדֶשׁ, שֵׁם יְהוָה, שֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַל שֵׁם הַטֻּמְאָה, שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים, וְיִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר לְגַבֵּי הָאֱמֶת וְיִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָעוֹלָם, שֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּפְאֵרָם וַהֲדָרָם וְחִנָּם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְנִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּשְׁמָם וּבִפְאֵר הַדְרַת קְדֻשָּׁתָם, עַד אֲשֶׁר יֻפְתְּחוּ עֵינֵינוּ בֶּאֱמֶת, וְנִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ הֵיטֵב בֶּאֱמֶת, בְּכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, לְזַכְּכָם וּלְטַהֲרָם וּלְקַדְּשָׁם מִכָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵהֶם, וּלְבָרְרָם מֵרַע לְטוֹב, וְלִזְכּוֹת לְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְנִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מחִין קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, עַד שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הָאַרְבַּע מחִין שֶׁלָּנוּ וְכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, בְּתוֹךְ הַיְסוֹד הַפָּשׁוּט הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְיִהְיֶה הַכּל נִכְלָל בְּשִׁמְךָ הַמְּיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ וְיִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:

וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין בִּשְׁלֵמוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ עַל יְדֵי פְּאֵר הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, קְדֻשַּׁת הַמּחִין מִשָּׁרְשָׁם מֵהָראשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת בָּתֵּי הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים בְּמחִין קְדוֹשִׁים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה

וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה, וְנִזְכֶּה לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עז, וְלִשְׂמחַ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ, אֶת קְדֻשַּׁת הַמּחִין שֶׁל הָראשׁ בַּיִת שֶׁהוּא שַׁבָּת דְּכֻלְּהוּ יוֹמָא וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וּלְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמֵחוּשִׁים וּמַכְאוֹבִים הַנִּמְשָׁכִים מִשְּׁמוֹת הַטֻּמְאָה וְהַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם נִקְרָאִים מְאוֹרֵי אֵשׁ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מוֹשֵׁל בַּכּל, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד כְּנֶגְדָּם, וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְבַטֵּל הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ כְּנֶגֶד מְאוֹרֵי אוֹר וְיִתְבַּטֵּל שֵׁם הַטֻּמְאָה שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים מִן הָעוֹלָם, וְיִתְגַּדֵּל שֵׁם הַקּדֶשׁ בָּעוֹלָם וְתִפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ וְאֶת מָמוֹנֵנוּ וְאֶת בָּתֵּינוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְהֶפְסֵדוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת הַנִּמְשָׁכִים מִמְּאוֹרֵי אֵשׁ וְתַצִּיל אֶת כָּל בָּתֵּי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִשְּׂרֵפַת אֵשׁ, אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תָּמִיד מִשְּׂרֵפוֹת וּמִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אֵין בְּיָדֵינוּ לְשָׁמְרָם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים, שֶׁאַתָּה תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה, וְתִשְׁמר אֶת בָּתֵּינוּ וְכָל חֲפָצֵנוּ מִשְּׂרֵפוֹת אֵשׁ וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלּ_א יִהְיֶה לְהַמְּאוֹרֵי אֵשׁ שׁוּם אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה בָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, ל_א בְּגוּפֵנוּ וְל_א בְּנַפְשֵׁנוּ וְל_א בִּמְאוֹדֵנוּ, רַק נִזְכֶּה לִכְל_ל [לְהִכָּלֵל] תָּמִיד בִּמְאוֹרֵי אוֹר הַנִּכְלָלִים בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ:

וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת אֶתְרוֹג וּמִינָיו בִּשְׁלֵמוּת בִּזְמַנּוֹ כָּרָאוּי וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ תָמִיד אֶתְרוֹג נָאֶה וְכָשֵׁר וּמְהֻדָּר בְּכָל מִינֵי הִדּוּר, בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַהִדּוּר וּתְגַלֶּה פְּאֵר הַדְרַת קְדֻשַּׁת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט פְּאֵר הַדְרַת יפִי קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד אֲשֶׁר יִשְׁתּוֹקְקוּ וְיִכְסְפוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לִכְל_ל בָּהֶם, לְהִכָּלֵל בִּשְׁמָם וְתִפְאַרְתָּם, וְיָשׁוּבוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלְכֵּנוּ וֵאל_הֵינוּ, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ תָּמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב:

"וְיִרְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהוָה וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ יְהִי שֵׁם יְהוָה מְברָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם עָזְרֵנוּ אֱל_הֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, בָּרוּךְ יְהוָה אֱל_הִים אֱל_הֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן":

ליקוטי תפילות - תפילה לד

...

עלון כנישתא חדא גליון 30!!! פורים בזימבבואה

להורדה בPDF מאתר לדעת לחץ כאן


בס"ד בר"ה כנישתא חדא גליון 30 - אדר-ניסן תשע"ד

הרב דוד חיים שטרן שליט"א

האברך נחמן מ. מהישיבה ביקר לאחרונה אצל הגה"צ המקובל הרב דוד חיים שטרן שליט"א מבני ברק. לפני היכנסו לחדרו של הרב שטרן, סיפר המשמש שהרב שטרן רואה את מורנו הרב שליט"א כחד בדרא, וסיפר שבתקופה של לפני כשנה הוא אמר שעומדת להיות ח"ו גזירה נוראה משונאי ישראל והיה אומר לאנשים שהם לא צריכים עוד את הכסף בכלל ושיתנו הכל לצדקה כי עוד מעט יהיה כזה תוהו ובוהו בעולם שהכסף לא ייחשב לכלום. עבר יום ועוד יום ולא השתנה דבר, עד שמורנו הרב שליט"א קיבל על עצמו את הביזיון לכפר על כל עם ישראל וגלה לחו"ל, ואז אמר הרב שטרן שהתבטלה הגזירה. ובנוסף הוא אמר שאם היו צדיקים בזמן השואה שהיו מקבלים על עצמם ביזיון כזה אז לא היתה שואה, אבל אף אחד מהצדיקים שחיו אז לא יכל לעמוד בניסיון כזה (עיין ליק"מ ר"ס)

לאחר מכן כשהאברך נכנס לחדרו הוא סיפר לרב שטרן שהרב ברלנד מתבודד ביערות ובג'ונגלים מסוכנים מלאים בחיות טורפות שבכדי להיכנס לשם חייב להשתמש בנשק ולהיות בג'יפ ממוגן (זה היה בתקופה שהרב היה בבית מלון בג'ונגל שסיפרנו עליו בגליון 26 עיי"ש). אז שאל אותו הרב שטרן: "מה הם (החיות) עושים - משתחווים?" ואמר "זה בגלל הקדושה הנוראה שלו! אין להם שום שליטה נגדו, לא החיות ולא הבני-אדם".

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א

ידוע שהרב יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א אוהב לקרוא את העלונים של הרב, עלון "צמאה נפשי" ו"כנישתא חדא", ומבאים לו כל פעם כשזה יוצא. לאחרונה הביאו לו את עלון צמאה נפשי, אז הוא שאל (באידיש) לגבי כנישתא חדא "איפה העלון עם התמונות שאפשר ללמוד ממנו הלכה למעשה בעבודת ה'". וכן הרב מורגנשטרן אמר פעם "כולם אומרים 'אין עוד מלבדו' אבל הרב ברלנד חי את זה".

באמצע הטיש של סעודת פורים הרב מורגנשטרן התאנח ואמר "אוי אין בדור צדיקים... עד שיש צדיק אמיתי הוא בזימבבואה". לאחר מכן הוא התחיל לדבר על גדולת הרב איך שהרב הוא זה שזכה להיות בדרגת "אין" ושכולם צריכים להתבטל אליו. היה שם חסיד אחד שיכור שענה לו בהתלוצצות נגד הרב, אז הרב מורגנשטרן שפך עליו את הכוס שלו שהיה מלא בערק. והרב מורגנשטרן אמר "עדיין משאירים לאדם את הבחירה, אבל זה עיקר הניסיון של הדור הזה - להתבטל אליו". לאחר מכן הגבאי מלא לו את הכוס מחדש, והרב מורגנשטרן אמר לו, אני לא אשתה מהכוס הזו עוד כי זו כוס טמאה.

האדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא שליט"א

לפני כשנתיים האברך י.ב. מהישיבה היה בקבלת קהל אצל האדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בגבעת שאול. מיד כשהוא נכנס שאל אותו האדמו"ר שליט"א "מהיכן אתה? לאיזו קהילה אתה קשור?" ענה לו האברך "אני קשור לרב אליעזר ברלנד", אז אמר האדמו"ר "באת אלי עם רבי אליעזר ברלנד צדיק הדור! אתה בא אלי להתברך? יש לך את הרב אליעזר ברלנד, מלאך ה' צבקות!" אז שאל אותו האברך "הרב ברלנד הוא צדיק הדור?". ענה לו האדמו"ר "מה אתה לא רואה זאת?!"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אתה רוצה להתחזק?"

הרחמנות של הצדיק היא שלפעמים הוא מגלה את עצמו לאחרים ועוזר לאנשים להתקרב אליו. כי באמת לצדיק עצמו יותר נוח להישאר בהסתרה מוחלטת שאף אחד לא ידע ממנו, ואז הוא יוכל לעבוד את ה' יום ולילה בלי שום מפריע. וזה מה שהרב אמר בשיעורו לפני כמה שנים בשבת האחרונה בבית הכנסת בעידו הנביא לפני שהרב עזב את ירושלים. הרב אמר שהצדיק לא צריך שום תלמידים, מבחינתו יהיה עדיף ללכת למדינה אחרת להיות לבד ולעבוד את ה' ללא שום מפריע, ולפעמים הוא יזמין איזה מנין של אנשים כדי להתפלל איתם, ע"כ. לאחר שבת זו הרב התחיל את גלותו לצפון הארץ, ומשם לעוד מקומות בארץ עד שהוא הגיע לחו"ל ועכשיו לגלותו העשירית בזימבבואה. ובמשך כל הזמן הזה ראינו שאף על פי שהרב כאילו נעלם מאתנו ומסתיר את עצמו מאתנו, הוא עדיין דואג לכל אחד ואחד במקום שהוא נמצא.

אחד האברכים סיפר שהיה לו מאוד קשה מכל הדברים שקרה מסביב לרב ולקהילה, והלך ללמוד בישיבה אחרת. הוא ניסה כמה שאפשר להתחזק בלימוד התורה, בעבודת השם, ובעניינים של רבינו, חצות, התבודדות, וכו'. אבל כמה שהוא ניסה שום דבר לא עלה בידו והוא התחיל להתדרדר מהקדושה ומעבודת השם. הוא גם התחבר עם אנשים שדברו נגד הרב ואף הוא התחיל לדבר נגד הרב ה"י. מידי פעם היה לו הרהור תשובה וניסה כמה שאפשר להתחזק בדרך של רבינו להראות לכולם שאף שהוא עזב את הרב הוא יכול להיות אברך רציני וברסלבר חסיד אמיתי בלי הרב. אבל שוב פעם ושוב פעם הוא ירד ונפל עד שהגיע יום אחד למירון לקבר של הרשב"י, עמד ליד הציון והתחיל לספר לפני השם יתברך את כל מה שעבר עליו בשנים האחרונים. הלב נפתח והדמעות התחילו לזרום עד שנהיה שטף גדול של דמעות שירדו על ציון הרשב"י, ועם ראשו על הציון הוא נרדם. באותה שניה הוא רואה את הרב בחלום ברור כשמש בצהריים עם פנים מאירות עטוף בטלית ותפילין והרב אמר לו "אתה רוצה להתחזק בעבודת השם? תחזור אלי!". מאותה שניה הוא קיבל כזה כוח וחיזוק ומיד חזר לישיבת שובו בנים והיום הוא נהיה אחד האברכים הכי חזקים בישיבה, הרבה יותר ממה שהוא היה לפני כן.

מזה רואים גודל הרחמנות של הצדיק, בשנייה שאדם פותח את הלב, באותה שנייה הצדיק מקרב אותו באהבה גדולה ומראה לו את האמת.

"למה אתה לא מגיע אלי?"

עוד סיפור שהגיע אלינו, מהאברך א.ר., שממנו אפשר לראות את הרחמנות של הצדיק איך שהוא רואה את כל מה שעובר על כל אחד ואחד ודואג לכל אחד ואחד.

"לפני כמה חודשים נכנסתי לספריית חב"ד וראיתי שם ספר של תורת הבעל שם טוב, פתחתי את הספר והיה כתוב שם בשם הבעש"ט שתלמיד יכול לדבר עם רבו בכל מקום אפילו שהרב לא נמצא, כאילו שהוא נמצא ממש לידו. מיד התחלתי לדבר עם הרב דברים היוצאים מהלב. ספרתי לרב את כל מה שעובר עלי, כל הקשיים בפרנסה ובעבודת ה', ושלא ראיתי את הרב כל כך הרבה זמן, וכו' וכו', אמרתי "הרב תחזק אותי! תחזק אותי הרב! הרב תחזק אותי!" כשהייתי באמצע לדבר הפלאפון צלצל, הסתכלתי וראיתי שזה ממספר חסום, לא רציתי להפריע את הדיבורים האלה אז לא עניתי. והמשכתי להגיד "הרב תחזק אותי! הרב תחזק אותי!" הטלפון צלצל פעם שניה ופתאום נכנס לי לראש "תענה! אולי דווקא מכאן תהיה לך ישועה". עניתי לטלפון וזה היה הרב! ולא ידעתי איך יש לרב את המספר שלי, והוא קרא אותי בשמי ואמר בחיבה ובקרבות  גדולה "למה אתה לא מגיע אלי למרוקו, תבוא אלי, לא ראיתי אותך הרבה זמן, למה אתה לא מגיע?" זה היה בחודש טבת, והרב אמר, "אז תגיע אלי בקריאת המגילה". ובחסדי השם זכיתי עכשיו להגיע לרב בזימבבואה לקריאת המגילה וקבלתי מזה חיזוק לכל החיים."

עוד סיפר האברך אחרי שהוא חזר מזימבבואה:

"בדרך לשם סדרתי סדרה של שאלות לשאול את הרב, הכנתי פתקים וכשהגעתי ועמדתי ליד הארבע אמות של הרב הרגשתי שאין לי עוד שום שאלות אין לי עוד שום קשיים, הכל טוב! לא חסר לי שום דבר! שההנהגה של ה' יתברך אלי היא הכי טובה שבעולם! ניסיתי לגשת לרב במשך ה24 שעות שהייתי שם לקבל כמה מילות חיזוק ולא הצלחתי, אבל הרב הקרין אלי כזה אור ואהבה, הרגשתי טעם של גן עדן, שלא חסר לי שום דבר, רק אני רוצה להמשיך להיות ליד הרב לשיר ולזמר ולהודות לה' יתברך. פתאום נזכרתי שאימא שלי ביקשה ברכה, לחשתי בשקט לעצמי שאוזן טבעית לא שומעת, אמרתי "הרב אימא שלי בקשה ברכה", ומיד הרב הסתובב אלי ושאל אותי שאלות על מכתבים שאימא שלי כתבה לו לפני הרבה שנים בבעיה רפואית ושאל אותי אם אכן זה הסתדר, ועוד מספר הנהגות אם אכן היא עדיין נוהגת לעשות אותם. ראיתי איזה זיכרון מדהים יש לרב ואיך הוא אוחז ראש עם כל אחד ואחד."

כעין זה סיפר אחד האברכים שהיה בפורים: "אני נמצא בישיבה מספר שנים ואף פעם לא אמרתי לרב איך קוראים לי. אז עכשיו שהגעתי לרב בזימבבואה לשבת זכור ופורים אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיד לרב את שמי. עמדתי ליד הרב והתלבטתי הרבה זמן איך להגיד את זה. פתאום הרב הסתובב אלי ומעצמו שאל אותי איך קוראים לי!"

~~~~~~~~~~~~~~~~~

פורים עם הצדיק בזימבבואה

“מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה”

אחרי שביטלו את התוכנית להיות כולם עם הרב בפורים באולם גדול ובית הארחה ביוהנסבורג זה לא מנע ממאות תלמידים להגיע אליו למקום שהותו בזימבבואה. כ-250 אנשים – גברים, נשים וטף – שילמו מעל 1000$ לכרטיס, והגיעו לעיר בולוואיו שבזימבבואה להיות עם הרב בפורים. לא ידעו בדיוק באיזה מקום זה יהיה אבל להפתעתם מצאו את עצמם במקום שנראה כאילו בנו אותו רק בשביל זה. וכן הרב אמר "המקום הזה מחכה מששת ימי בראשית שיבואו שובו בנים לעשות כאן את הפורים". כבר הבאנו בעלון 22 את דברי הרב על הפסוק "ואת העורבים צויתי לכלכלך" שבכל מקום שאדם נמצא הוא צריך להאמין שה' הכין לו את המקום מראש מששת ימי בראשית, וקבע בדיוק, מי יביא לו אוכל ואיפה הוא יישן וכו'. אצל הרב רואים את זה בחוש. מי היה חושב ששם בעיר בולוואיו שבאמצע אפריקה נמצא בית כנסת ענק עם אולם גדול שבדיוק מתאים למאות תלמידי הרב שכספו לשהות שבת ופורים עם הרב. באמת גם מעט היהודים שגרים שם לא יודעים בדיוק למה בנו בית כנסת כזה גדול בעיר שאולי מגיעים עשרה אנשים בשבתות להתפלל. אבל גם הם, כשראו את אנשי הקיבוץ הקדוש שהגיעו למקומם שמחו מאוד על שנפל בגורלם דבר כזה, ושמחו שסוף סוף הבית כנסת יהיה בשימוש כפי שראוי לו. הם התפעלו מאוד מהרב ואף הצטרפו לכל התפילות, קריאת המגילה, ושמחת פורים. ראש הקהילה הזמין את הרב להישאר איתו בביתו שנמצא כעשרים דקות הליכה מבית הכנסת. הגברים ישנו באולם הצמוד לבית הכנסת על מזרונים שהביאו להם, והנשים ומשפחות שכרו חדרים במלונית הקרובה. שבת ופורים עבר עליהם בתענוג גדול ובשמחה אדירה. הרב אמר "חמישים שנה (מאז שהקים את הישיבה) לא היה לנו פורים כזה". לכמה נערים מהישיבה היתה שבת בר מצווה שם עם הרב, ולשני חתנים מהישיבה היתה שבת "אופרוף". למחרת פורים התקיימה חתונה ומורנו הרב שליט"א סידר את הקידושין.

"מקבץ נדחי עמו ישראל"

לא רק מעיר בולוואיו הגיעו יהודים לחגוג את פורים עם הרב, גם מהעיר הארארה עיר הבירה של זימבבואה נסעו שני יהודים במשך 7 שעות נסיעה לאחר ששמעו שהרב נמצא עם תלמידיו במדינתם בימי הפורים, הגיעו לרב להתחזק והרב קירב אותם מאוד. אחד הביא את בנו הקטן, בעל צבע עור שחור, והרב הראה לו אהבה מיוחדת, התכופף אליו ודיבר אתו הרבה, ואמר לאבא שלו כמה פעמים שיש לילד עיניים של גאון.

הדרך של הרב בנושא קירוב רחוקים הינה בלי להגיד להם שום תוכחה או אפילו הדרכה למעשה, רק להאיר להם באהבה ולפתוח להם את הלב, והם בעצמם ימצאו את הדרך, וכך הרב קירב אלפי אנשים לתורה. הרב שלום ארוש שליט"א סיפר איך שהרב קירב אותו, זה היה לפני כארבעים שנה כשעדיין היה לו שיער ארוך עם קוקו, הרב אף פעם לא אמר לו מה לעשות רק קירב אותו באהבה, וכל דבר שהוא רצה לדעת למעשה מה לעשות הוא היה צריך לשאול מעצמו. פעם הוא אף הקפיד על הרב כשהתברר לו שחייבים ליטול ידיים לפני אכילה, אמר לרב "למה לא אמרת לי?". אבל היום הוא אומר שהוא למד מהרב שבאמת זו הדרך היחידה לקרב רחוקים לה' יתברך שהם יישארו דתיים, רק ע"י אהבה וחיוך בלי להגיד להם איך להתנהג, ובסוף הם יהיו שומרי הלכה באופן מוחלט, אבל אם אתה כל הזמן אומר להם מה כן לעשות ומה לא לעשות הם יכולים להישרף ובסוף לא יחזיקו מעמד. וכן היה עם היהודים האלה מהארארה, ארבעה ימים היו עם הרב, ואף הסיעו את הרב שם, והרב לא אמר להם כלום מה לעשות.

הגיעו גם כמה גוים להיות עם הרב. אחד לבש כיפה והקשיב כל הזמן לשיעור של הרב. ואמר לרב שהוא רוצה להתגייר ורוצה לדעת מה זה יהודי, הרב הסביר לו באנגלית למשך רבע שעה מה זה יהודי, ומה ההבדל בין יהודי לגוי.

שמירת כשרות בזכות קפיצת הדרך 

בדרך חזרה אחרי פורים הצטרפו לשני היהודים מהרארה שני אברכים שהיתה להם טיסה שיוצאת מהרארה בשעה 9:15 בלילה. בשעה 7:00 הם היו עדיין במרחק של כ-3 שעות משדה התעופה, התקשרו לשדה התעופה וביקשו שימתינו להם קצת. וענו להם אין כזה דבר לחכות - בשעה 8:00 סוגרים את הצ'ק-אין. הנהג אמר להם שאין שום סיכוי שהם יספיקו את הטיסה, ובנוסף התחיל גם לרדת גשם חזק. שני האברכים אמרו לו אל תדאג בזכות הצדיק יהיו ניסים והתחילו לשיר "אנא בכוח" עוד פעם ועוד פעם אמרו תיקון הכללי, ואמרו "בזכות הרב יהיו ניסים". הנהג התפעל מהאברכים ואמר, "אין סיכוי שתספיקו את הטיסה! אם אתם תעלו היום על מטוס אני מקבל על עצמי שמירת כשרות!" פתאום פסק הגשם, ובניסי ניסים הגיעו לשדה תעופה בשעה 9:00, רבע שעה לפני ההמראה, ובצ'ק-אין אמרו תשאירו את המזוודות כאן ותרוצו ישר למטוס, ובסוף הסכימו לקחת גם את המזוודות. לפני שהלכו שמעו את היהודי שהבטיח לשמור כשרות אמר "איך עשיתי כזה דבר, איך קבלתי על עצמי לשמור כשרות, כמעט אי אפשר למצוא כאן אוכל כשר". כולם החליפו מספרי טלפון והבטיחו להישאר בקשר. ומיד שעלו על המטוס התחילו להמריא. 

גן עדן ממש

תלמידי הרב שחזרו משם אומרים שלהיות שם עם הרב היה כמו גן עדן ממש, "הרגשנו שלא היינו בעולם הזה בכלל". הרב היה בשיא החיות ובשיא השמחה, ואף אמר "איזה נס שהגענו למקום כזה שנוכל להיות ביחד, לא כמו במרוקו שלא היה מקום לכולם", ואמר שרבי עקיבא אמר "הכל לטובה" כי הוא האמין שבסוף יהיה טוב, אבל לנחום איש גמזו היתה מידה אחרת הוא לא אמר שיהיה טוב רק בסוף, הוא אמר "גם זו לטובה" – שעכשיו זה טוב! עכשיו זה הכי טוב שיכול להיות! ובאמת כולם הרגישו הכי טוב שם. הרב אמר, "כולם נמצאים כאן, גם אלה שרצו להגיע ולא הצליחו נמצאים אתנו". רקדו עם הרב, התפללו עם הרב, הרב נתן לכל אחד התייחסות אישית, דיבר עם כל אחד, דאג לכל אחד שיהיה לו כל מה שהוא צריך, ואף העביר את הצלחת האישית שלו לאחד הנאמנים שהגיע ממרוקו ודאג לו אישית שהוא יאכל מספיק.

מכל העולם

הגיעו לרב דרך מצרים, ודרך דובאי, הגיעו ממרוקו ומארצות הברית. במצרים היתה להם עצירה של עשר שעות, שמונה אברכים בנס מצאו בשדה התעופה עוד שני יהודים ויכלו לקיים תפילה במניין, והתפללו בהתלהבות עם ניגונים וריקודים. כל המצרים הסתכלו בתדהמה, כנראה לא ראו דבר כזה מימיהם.

כאיש אחד בלב אחד

הגיעו לרב כאיש אחד בלב אחד, וחיכו לרב לפני כניסת שבת בבית הכנסת, ואיך שהרכב של הרב נכנס כולם פרצו בשירים וריקודים, ורקדו מסביב לרב וליוו אותו לתוך בית הכנסת. הרב הדליק שם נרות, התפללו מנחה, והתחילו לשיר קבלת שבת בהתלהבות גדולה כולם ביחד. ה"לכה דודי" בעצמה נמשך כשעה שלמה. את כל התפילות הרב התפלל בניגונים שבנוסח יום כיפור ואמר ש"פורים" הוא כמו "יום הכיפורים" ואפילו יותר גבוה. סיימו את התפילה בשעה 11:00 בלילה, והתאספו כולם לסעודת שבת עם הרב, ושרו ביחד "שלום עליכם" למשך עוד זמן ארוך. עד שהגיעו לסעודה היה כבר מאוחר בלילה. ואף שהיה בסעודה שפע רב, רובם היו בכאלה אורות שלא יכלו להסתכל על האוכל, ורק הסתכלו על אור פניו של הרב ושרו ביחד את כל זמירות השבת בהתלהבות גדולה. גם הכושי שרצה להתגייר לבש כיפה וישב עם כולם וכל הזמן רק הסתכל על הרב. הרב דיבר הרבה על גדולת מרדכי ואסתר ועל הנס של פורים, על רבי עקיבא כשסרקו את בשרו במסרקות של ברזל לא הסיח דעת לשנייה מהשם יתברך, כי כל ימיו הוא חיכה לרגע הזה שיצעק "שמע ישראל" כשסורקים את בשרו עם מסרקות של ברזל. באותו רגע כולם צעקו ביחד עם הרב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". וממש היתה הרגשה שהרב מוריד עכשיו לכולם אור של מסירות נפש לה', והרגשה של "היכן אני בעולם" ורצונות טובים והרהורי תשובה וקבלה לעתיד להתחיל לחיות חיים אמיתיים של אהבת ה' ולעזוב את כל השטויות והדמיונות של העולם הזה.

אחרי סעודת שבת ליוו את הרב כעשרים דקות עד ביתו עם שירים וריקודים. למחרת בבוקר היתה תפילה ארוכה ולאחר מכן סעודה עם הרב. בתפילת מנחה וסעודת שלישית הרב האריך מאוד והתחילו קריאת המגילה מאוחר בלילה. כל המקומיים התפללו בקצב של הרב בסבלנות מתוך הסידורים, שמעו קריאת המגילה מהרב, ורקדו כולם ביחד. בבוקר קמו מוקדם לתפילה עם הרב, קריאת המגילה, ושמחת פורים.

אנ"ש שנשארו בארץ זכו גם לשיעור של הרב דרך הטלפון לפני קריאת המגילה בשושן פורים בעיר העתיקה בירושלים.

יום אחרי פורים היתה קבלת קהל למי שנשאר שנמשכה במשך 7 שעות עד השעה 1:00 בלילה, ניתן לכל אחד זמן להיכנס ולדבר עם הרב ככל מה שנצרך. אחד שאל את הרב בקבלת קהל "מה אני יכול לעשות לעזור לרב?" אז הרב ענה לו "תתפלל עלי כל יום שאני אחזור לארץ".

הרב גם אמר לאחד "כל מי שאומר עלי שלוש תיקון הכללי כל יום אני אחזיק לו טובה".

איך אפשר להיפרד?

ירון ימין הכריז בסעודת שלישית שמי שרוצה יכול להישאר עד פסח במקום לנסוע לארץ ולחזור, מיד כולם פרצו בשיר וריקוד "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל". כשישים אנשים מתוכן משפחות נשארו שם עם הרב. הרב אמר שהם יכולים להישאר רק על תנאי שהם רק ישבו וילמדו תורה. ולצורך זה פתחו כולל לאברכים וישיבה לבחורים ויש מבחנים שהם צריכים לעשות והרב בודק אותם לראות אם באמת הם לומדים כמו שצריך.

שבת פרשת שמיני

לאחר החתונה הרב חזר לביתו של ירון במכרת היהלומים וכל התלמידים נשארו בבולוואיו, שם פתחו בבית הכנסת את הישיבה והכולל. כבר הבאנו בעלון 24 את דברי הרב שאמר לפני כמה שנים שיגיע זמן ונפתח ישיבה באפריקה, כולם צחקו אבל כעת התקיימו הדברים.

בשבת אחרי פורים, פרשת שמיני, הרב הגיע שוב לבבולוואיו להיות עם תלמידיו בשבת. היתה שבת מעין עולם הבא, ולאחר מכן התקיימה מלווה מלכה עם הרב. הרב נשאר איתם גם ביום ראשון, ובעת סגירת העלון שמענו שהיה להם שיעור כל הלילה כולה במשך 8 שעות עד תפילת שחרית ביום שני בבוקר.

השבוע נסעו עוד אברכים להצטרף איתם.

7  ברכות באוויר

בדרך חזרה לארץ התקיימה ה-7 ברכות במטוס שאוכלס בכ-80% גויים ו-20% יהודים, חילקו את הברכות למשתתפים על כוס יין, ושררה אוירה עם הרבה שמחה. אחד הגויים שאל מה זה כל השמחה? אז ענו לו שיש חתן שהתחתן עכשיו בזימבבואה ויש לנו 7 ימים של שמחה. הסיפור הלך מפה לאוזן במטוס וכולם דברו על זה שיש חתן יהודי במטוס, כל המטוס התמלא שמחה, כולם באו לראות את החתן עם השטריימל והקפטן, והוציאו מצלמות לצלם אותו. עד שהיו צריכים להודיע באינטרקום מה פשר כל המהומה - שיש חתן יהודי במטוס. אז באו עוד יותר אנשים לראות אותו ולברך אותו. ראו שם ממש איך שהגויים מכבדים יהודים.  

מתי הרב חוזר לארץ?

כשהיו עם הרב שאלו אותו מתי הוא יחזור לארץ, אז אמר, "בזכות עצרות התפילה שאתם עושים בכותל אני כבר אחזור לפני פסח". והוסיף "תמשיכו להתפלל, תערכו עצרות כל שבוע, ובזכות זה אני כבר אחזור לפני פסח." אחד האברכים החשובים שחזר משם דיבר עם אנ"ש ואמר "הרב אמר כמה פעמים תאריכים מתי הוא יחזור – באמת הכל תלוי בנו, בתפילות שלנו, הטעות שלנו היא שכל כך סומכים על הגדלות של הצדיק עד שאנחנו רגילים לומר 'כן הרב שמה, אבל הוא עושה תיקונים, הכל בידיו', הכל נכון אבל אנחנו חייבים להרגיש שיש עלינו תביעה, שנתפלל שהרב יגיע אלינו, ודאי שהרב עושה את הפעולות שלו איפה שהוא אבל אם היינו זוכים אז הרב היה פה בארץ והיה עושה את כל התיקונים בארץ והיה פועל את כל מה שהוא צריך בארץ וזה היה הרבה יותר גבוה והרבה יותר גדול. כי עכשיו שזה בחינת הסתלקות של הצדיק אז הוא צריך לעשות את זה שמה. משה רבינו צעק על עם ישראל 'ואתחנן אל ה'' המדרש כותב שמשה רבינו צעק על עם ישראל 'למה לא התפללתם עלי! אם הייתם מתפללים עלי אז הייתי יכול להיכנס לארץ'. אותו דבר זה אצל הרב, יש עלינו תביעה, אנחנו צריכים להתפלל, זה לא פשוט. אצל משה רבינו היה שלוש כתות, כת אחת אמרה שמשה רבינו, חס וחלילה, שהוא נואף, כך כתוב בגמרא (סנהדרין ק"י) והשומר אמונים מביא מהקאמרנא בשם הבעש"ט שזה לא היה עניין גבוה זה היה כפשוטו שחשדו בו ממש. הכת השנייה אמרה שבאמת משה רבינו לא כזה, הוא צדיק, אבל הוא לא בשבילנו, הוא לא בשביל הדור שלנו, אנחנו צריכים בן אדם שיותר יורד אלינו, שאנחנו מבינים אותו, לא מי שמדבר גבוה ואנחנו לא יכולים להבין ולהשיג את דבריו. והכת השלישית אמרה שהוא כל כך גבוה הוא יכול להסתדר לבד, הוא לא צריך אותנו, וזו גם טעות! אז משה רבינו צעק, "לא! אתם צריכים להתפלל עלי שאני אכנס לארץ, הכל תלוי בכם! אם הייתם מתפללים הייתי נכנס לארץ!" אסור לנו לסמוך על כוחו של הצדיק, גם אסור לנו לסמוך שזה מה שהצדיק צריך, כתוב במדרש, בזוהר, באריז"ל, בכל הספרים, שהצדיק מגיע לפי הבקשה והרצון של העם, רבינו אמר 'לא רק שאתם צריכים אותי אני גם צריך אותכם', כמה שאנחנו דורשים את הצדיק, כמה שאנחנו מבקשים את הצדיק אז הצדיק מקבל עוד ועוד ועוד כוח לעשות מה שהוא צריך..."  

קבעו את יום רביעי בערב כיום קבוע שבו יתאספו כל מי שמחכה וכוסף שהרב יחזור לארץ להתאסף ביחד לתפילת ערבית ושלוש פעמים תיקון הכללי להצלחת הרב. וכבר מיד אחרי פורים ביום רביעי י"ז אדר ב' התחילו את העצרת השבועית בכותל וכך ימשיכו הלאה בכל יום רביעי בערב בשעה 19:00. וכאן המקום לחזק את כולם למרות שזה כל שבוע וזה לכאורה נראה קשה אבל הגמרא אומרת שאם תלמיד חכם צריך ישועה ורפואה אז צריך להתפלל עליו במסירות נפש עד כדי חולי, וכמה הרב מוסר נפש עבור כל אחד מאיתנו ועבור כלל ישראל להמתיק מעלינו את הגזירות הקשות בכלליות ובפרטיות וזה המעט דמעט שאנחנו יכולים להחזיר לרב. ורבנו אמר בספר חיי מוהר"ן: "התפללו עלי שאשוב לבריאותי ואוליך אתכם בדרך חדש שלא היה מעולם, אף על פי שהוא בדרך הישן מכבר אף על פי כן הוא חדש לגמרי."

"בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַכְשָׁו..." (לק"מ ח"ב ע"ד)

אנחנו מקווים שבאמת פורים הזה היה התחלת גאולתנו וגאולת הרב וכמו שזכינו לרקוד עם הרב בזימבבואה, וזכינו שהתקיים בנו הפסוק "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" כן נזכה לראות בקיום ההבטחה "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם" "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי...". ונזכה לרקוד ביחד עם הרב בירושלים עיר הקודש, בבנין בית מקדשנו במהרה ממש, כמו שאמרו "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".   

פעמי משיח

הראב"ד הרה"ג הרב משה שטרנבוך שליט"א אמר בסעודת פורים: "פורים הוא זמן שמגלים סודות, ויש אצלי הרבה סודות שלא אוכל לגלותם ולכן אני לא אשתכר. אמנם אף על פי שהבטחתי שלא אגלה סודות, מכל מקום אני מוכרח לגלות סוד אחד מפני שכבר גילה אותו ר' יצחק חבר זצ"ל, תלמידו של ר' חיים וואלזי'נער זצ"ל ששמעו איש מפי איש עד זקני הגר"א זיע"א שגילה סוד זה סמוך להסתלקותו - וכה אמר: 'כאשר תשמעו שהרוסיים כבשו את העיר 'קְרִים' אז תדעו שמתחיל כבר פעמי הגאולה'. והנה בשבוע האחרון הרוסים כבשו את העיר קְרִים ובכל העולם ישנו רעש גדול סביב לזה, ולפי המסורת שיש בידינו מהגר"א, הרי זהו סימן ל'פעמי משיח'..." המשיך ואמר בשם הגר"א "ואם תשמעו שהרוסיים הגיעו לעיר קונסטנטינופול (היום זה איסטנבול שבטורקיה עיר שעומדת ממול קרים) אז כבר תלבשו בגדי שבת ואל תפשטו אותם כיון שבכל רגע המשיח עומד לבוא" עכ"ל. (עיין בספר 'אורחות רבנו' מהסטייפלר פרק 'עקבתא דמשיחא' חלק ה' עמוד ע"ג וחלק א' עמוד מ"ד, שמביא קבלה מהגר"א מעין זה).

וכן מובא בשיח שרפי קודש שרבינו גילה את "מגילת סתרים" (סדר השתלשלות הדברים בעולם לפני ביאת המשיח) כשהוא היה בדרך וראה חיילי הרוסים והתחיל לדבר מעניין מדינת רוסיה וסיפר מה שיהיה עמהם עד ביאת המשיח ומביאת המשיח עד תחיית המתים, ובתוך כך הוא סיפר את כל סדר ביאת המשיח.

וכן מורנו הרב שליט"א אמר לפני כמה שנים בכנס באיצטדיון וינטר שפוטין נשיא רוסיה הוא "ראש המחבלים" והכי גרוע מכולם. ומאז ראינו ברור איך שפוטין מממן את כל המחבלים בעולם ואחראי על כל הרצח בסוריה ובמצרים ומחזק את כל פעילות הטרור באירן, ועכשיו הוא התחיל בפועל את מטרתו לכבוש את כל העולם. והעיר קרים נמצאת במקום אסטרטגי בים השחור שמשם הוא יכול לשלוט על כל המדינות באיזור. ולרוסיה יש ספינות מלחמה בים התיכון עם כלי ירייה לכיוון ישראל וכבר איים שאם מדינה אחת תתחיל לתקוף את סוריה או את אחת ממדינות הטרוריסטים, מיד הוא יירה לכיוון ארץ ישראל. וידוע שהצבא רוסי הוא מהצבאות החזקים ביותר בעולם.  

אבל אנחנו היהודים מאמינים שכל זה הוא סימן לגאולה ולכן כמו שהגר"א אמר חייבים אנחנו להתכונן לביאתו.

 

חכם הרזים

בעצרת למען התורה שהתקיימה לפני כחודש בהשתתפות 600,000 יהודים שהתקבצו יחד בשערי ירושלים להתפלל על קיום התורה הקדושה בארץ ישראל וקיום הישיבות נגד גזירת הגיוס, היתה פעם ראשונה בהיסטוריה שברכו את ברכת "חכם הרזים" שישים ריבוא יהודים יחד, ברכה שגם מברכים כשרואים את מלך המשיח, ששקול כנגד שישים ריבוא יהודים.

ארגון "בחגוי הסלע" תלמידי הרב דב קוק שליט"א מטבריה חיברו קונטרס קטן לכבוד ראש השנה תשע"ד שנקרא "אם אשכחך ירושלים". מתוך הדברים מובאת שם עוד קבלה על זמן ביאת המשיח בשם הגר"א מווילנא שמובא בספר 'קול התור' פרק ו', וזו לשונו שם. "ר' בנימין משקאלוב זצ"ל שאל את רבו הגר"א מה ביכולתנו לעשות כדי לזרז את ביאת משיח בן-דוד, לגאול את עם ישראל? ענה הגאון מווילנא לתלמידו: 'אם תצליחו לקבץ שישים ריבוא אוכלוסיה ישראל במקום שנקרא 'שערי ירושלים' מתי שהוא, אז יש בכוח שישים ריבוא לבטל את הס"א ששולט בשערי ירושלים ואז תזכו לגאולה השלימה".

חשוב לציין שבזמן שהגר"א אמר את זה לפני מעל 200 שנה לא היה כמעט מניין של יהודים הגרים בירושלים, ורוב שטח ירושלים שישנו היום היה שומם כמדבר. יש כאן דברי נבואה מצד הגר"א מווילנא וגם מארגון "בחגוי הסלע" שכתבו דברים אלה בתחילת שנה זו.

100,000  תפילות לעני

בגליון 27 כתבנו מה שהרב אמר שיקרה אם נצליח לחלק מאה אלף תפילות, קיבלנו על עצמנו לעשות את זה, הדפסנו את המאה אלף 'תפילה לעני' על פורים, וחשבנו שצריך ממש נס כדי להצליח לחלק את הכל. ובזכות הצדיק ראינו ניסים ומכרנו הכל ואפילו היה עוד ביקוש ולא נשאר לנו לספק. ועכשיו מחכים לראות את קיום דברי הרב.

 

ניתן כבר להשיג את התפילות לפסח באותו מספר טלפון 050-414-3791, ונזכה בזכות זה להרגיש חירות אמיתית ולראות את הרב בארץ ולגאולת כל עם ישראל בחג פסח הקרוב.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

דברי מורנו הרב שליט"א בשיעור ג' אדר ב' תשע"ד

בזמן דוד המלך לא היה שום הרהור רע שום מחשבה רעה [ולכן נבנה הבית בימי שלמה בנו כי] ברגע שיש הרהור אחד מיד נשרף בית המקדש, למה עדיין לא נבנה [בית המקדש]? כי אם ייבנה יישרף מיד. כי ברגע שאדם יגיע לביהמ"ק עם הרהור ישר הבית יישרף, אדם לא יודע שהרהור זה אש הגיהנם, כל הסתכלות זה אש הגיהנם, אדם שורף את בית המקדש כל שניה, הצדיקים בונים ואדם עם הרהור אחד שורף אותו, רבנו אמר שצריך להיזהר מאוד מהרהורים "מען דארף זיך זעייער היטען", הקצות החושן היה בוכה כל יום לפני שהיה כותב את חידושיו בדמעות שליש "ולרשע אמר אלקים" וכו' ולכן הקצות החושן זכה מה שלא זכה שום אחד במאתיים שנה האחרונות, שהספר שלו יתקבל כ"כ. א"א לנצח את ההרהורים רק ע"י לימוד הגמרא [רבנו אומר בתורה ק"א שרק ע"י שלימוד התורה היא] ספיר ונהיר [ואז השי"ת] יצב את גבולות עמים. בעוד חודש הולכים לזרוק עלינו אטום יהיה 5 דקות בדיוק, זה [מגיע ממרחק של] 1,500 ק"מ, הטיל טס 5 ק"מ בשנייה, 300 שניות זה בדיוק 5 דקות, אז יהיה זמן מהאזעקה, אם האזעקה תהיה בדיוק בהתחלה, להגיד על זה תיקון הכללי או חלק מתיקון הכללי. תיקון הכללי אחד מפוצץ את כל האטומים שבעולם, הופך את הכל לממתקים. כל רגע יש גזירות נוראיות - [גיוס] בחורי ישיבה - אנו רואים שכל יום קללתו מרובה [מחברו] זה רק בגלל הרהורים רעים בגלל המחשבות הרעות - זו הסיבה!!! רבנו אמר שדבר ראשון זה תיקון הברית! כל העניין של ברסלב זה תיקון הברית! כל העניין של שובו בנים זה תיקון הברית! מחשבות קדושות וטהורות...

דברי הרב על העצרת שהתקיימה בי' אדר ב' (מוקלט משיחת טלפון עם אחד האברכים)

"'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן', כל יהודי יזכה במוצ"ש (פורים) לעטרת זהב גדולה, לכתר דאדם קדמון, לשם ע"ב, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, שעם השם הזה מרדכי ניצח את המן, ועכשיו מנצחים את כל ההמנים, ואת כל שונאי ישראל, ואת כל האל-קאעידה והחמאס, בעצרת הזאת אנחנו גואלים את עם ישראל מכל הגזירות, מהגזירה הנוראה שעומדים לזרוק עוד חודש אטום על ישראל, כבר יש להם את הכל, את כל המרכיבים, ועכשיו אנחנו עושים את העצרת לבטל את הגזירה הנוראה לזרוק אטום על עם ישראל, בזכות העצרת אפילו אם יזרקו אטום זה ייהפך לממתקים, כבר איך שזה יגיע לשמי ישראל, שארץ ישראל היא בעולם היצירה היא בכלל לא נמצאת בעולם העשיה, כל דבר שמגיע לעולם היצירה נהפך לממתקים, והכל זה כנגד מלכות דאצילות, וקודש קודשים זה כתר דאצילות...

כולם להגיע לכותל! עשרות אלפים! מאות אלפים! לבטל את הגזירות הנוראות שיש על בחורי ישיבה, רוצים לקחת את כולם לצבא... והרב יכול לחזור לארץ, וכל הקונספירציות והפרובוקציות שעושים נגד הרב זה נגד התורה זה נגד החזרה בתשובה, משמיצים את הרב כי רוצים לקרר את תנועת התשובה, אבל תנועת התשובה מתעצמת מרגע לרגע, מכפילה את עצמה כל שנייה, כל הבכירים האלה שהם מצייגים את הדיוטא הכי תחתונה של עם ישראל ורוצים שהדיוטא הכי תחתונה תשתלט ותמשול בעם ישראל, [ורוצים] במקום לבנות ישיבות לבנות בתי סוהר שתהיה פרנסה לשופטים ולשוטרים ולעורכי דין ולסוהרים, במקום להקציב מיליארד דולר לבתי סוהר מספיק להקציב מיליון דולר לישיבות, והעצרת הזאת באה לבטל את כל הגזירות מכלל ישראל, מכלל האנושות..."

ביום העצרת ירד גשם שוטף, הרבה התקשרו לשאול אם בטלו אותה ואמרו לדחות אותה ליום אחר, אבל אמרנו אולי יהיו ניסים, ואפילו אם יהיה מנין כדאי להתפלל על הרב. וכשהתקרבנו לכותל כבר שמענו את השאגות מרחוק, ואע"פ שהרבה כבר נסעו לזימבבואה ולמרות הגשם החזק ראינו איך שכל הכותל בפנים מלא באנשים, הגיעו מאילת, מנהריה ומכל מקום, צעקנו ורקדנו ביחד עם כל הלב, ולאחר מכן זכינו לשיעור של הרב. 

הרב אמר אחר כך שהעצרת עזרה הרבה ושאם יעשו עצרת כזו כל שבוע הוא כבר יחזור לפני פסח.

ולכן עד שהרב יחזור לארץ נתכנס כולנו, גברים נשים וטף מכל עם ישראל, מדי שבוע ביום רביעי בערב בשעה 19:00 בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, לעצרת תפילה וזעקה להצלחתו וחזרתו המהירה של מורנו הרב שליט"א, לישועתם ולהצלחתם של כל עם ישראל ולגאולה שלמה בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן!

עיניים של גאון

האדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא באומן

הרב דוד חיים שטרן  שליט"א

הגרי"מ מורגנשטרן רוקד עם הרב ברלנד הקפות שניות

ברכות על משיח

הרב אליעזר ברלנד

פצצת אטום

בית כנסת בבולוואיו

בדרך לחופה

החופה

בחופה

הרב משה שטרנבוך

מקבלים פני הרב בזימבבואה

פורים

קריאת המגילה

רוקדים בגשם

תזמורת בחתונה

פורים

פורים

מוצ"ש שמיני

שיעור כל הלילה - 8 שעות