כ' ניסן תשע"ד ה' דחול המועד פסח
"אוי לו למי שיהרהר אחרי הרב שלי, אוי ואבוי לו, אני לא מקנא בו
- לא בעולם הזה ולא בעולם הבא".
"רק מהרהר אוי לו, בן אדם צריך להיות מטומטם בשביל להרהר על יהודי שפתח
את הדרך לאומן יהודי שממש הקים עולה של ברסלב. כל ברסלב היה כלום בלי הרב! כלום! בלי
הרב לא היה כלום בברסלב, אני יודע שהוא עשה את הכל, אני יודע טוב מה שהוא עשה".
"למה הוא החליט לקבל על עצמו בזיונות רדיפות וגלות לא יודעים, הוא
החליט לקבל אז הוא מקבל. מה אנחנו יכולים להתערב בעבודה של צדיקים?! זה לא העבודה
שלנו. אבל להרהר בו, אוי ואבוי למי שיהרהר, אוי לו! בישיבה שלי חשוב לי שיהיו ממש
בשלום עם כל עם ישראל, כל שכן עם הצדיקים שבדור... אי אפשר להבין מה הצדיקים
עוברים בדור. מה אתה מבין!? אתה מבין בצדיקים?! אתה לא מבין בעגבניות (צוחק), מבין בצדיקים?!"
"מאוד חשוב לי שבישיבה פה יחזיקו במידת השלום, שנהיה בשלום עם כל
עם ישראל, גם עם המסכנים שחולקים עלינו אנחנו בשלום איתם, גם אלה שחולקים עלינו
ומבזים אותנו גם אנחנו אוהבים אותם - רק אין להם דעת. ברוך ה' קצת דעת קבלנו מרבינו
הקדוש שאמר "שלום הוא לפי הדעת" מי שאין לו דעת הוא במחלוקת, מחלוקת בא
מחוסר דעת, שלום בא מדעת."
"אני מבקש מכולם שיתפללו על כבוד מורינו ורבינו הרב אליעזר בן
עטיא שיתפללו עליו. הוא עובר ביזינות בלי סוף ורדיפות בלי סוף".
"יש לי צער עצום, יש לי צער גדול מאוד מאוד, כמה הצדיק הזה עובר, כמה
גלות עובר עליו, כמה ביזיונות, כמה רדיפות, לא מובן בכלל בשכל!! אסור לנו לעמוד
מנגד, שנתפלל שה' יגאל אותנו, שיגאל אותנו ממש..."
 |
| מכתב מחאה פסח תשע"ג |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה