פרשת צו מאת כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

איך זוכים להתמיד את ההתלהבות בעבודת ה'?

פרשת צו מאת כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"

הנשמה באה מן העליונים, הנשמה ירדה לעולם כדי לעמוד בניסיונות "נשמה שנתתי בי היא טהורה...".
הנשמה היא למעלה מן המלאכים, היא נבראה לפני המלאכים, לעתיד לבוא, כל אחד יהיה לו ממשלה על המלאכים. המלאכים לא יכולים לעלות מדרגה לדרגה אלא כמו שה' ברא אותם בתחילת הבריאה כך הם נשארים לנצח נצחים.
ואדם כדי שהוא יעלה מדרגה לדרגה הוא צריך לקחת את כל התאוות שבוערות בו ולהפוך אותם לשלהבות אש, "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" לשלהבות אש לה' יתברך בשביל זה נבראה הנשמה ולכן היא גדולה מן המלאכים.
הרבי אומר בתורה קנ"ח: "כמה בני אדם סיפרו, שראו לפעמים אש בוער מרחוק, וקרבו לשם ולא היה כלום...
כמו כן יש כמה בני אדם, שלפעמים נבער ליבו לה' יתברך ומתחיל בעבודת ה' יתברך, ולאחר שעה נתבטל וחוזר לקדמותו..."
אדם יש לו התלהבות יש לו אש, אחרי כן ההתלהבות פגה, למה ההתלהבות פרחה לי? למה ההתלהבות נמוגה לי? למה התנדפה לי? באתי עם כזאת תמימות התלהבות עם כזאת חמימות אש להבה לה' פתאום זה נעלם לי, נלקח לי, לא חטאתי לא עוויתי לא פשעתי... רבינו אומר כי זה היה שום דבר! זה היה דימיון זה בכלל לא נקרא התלהבות! זה דבר טוב נקודה טובה שיש התלהבות אבל לא יותר מזה. אם אדם רוצה להגיע להתלהבות אמיתית לחמימות הלב בתפילה חמימות הלב בלימוד זה עבודה עמוקה עמוקה! כל התלהבות שיש לבן אדם זה סתם עורבא פרח. זה טוב שאדם מתלהב זה עדיף מאשר שיהיה בול עץ, חתיכת אבן אבל זה לא יעזור לו כלום עד שלא יקבל את ההתלהבות הפנימית התלהבות עם דעת, התלהבות עם עומק, עם שכל עמוק.
אדם יידע שצריך להגיע להתלהבות פנימית עמוקה שזה יהיה "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" אש תמיד שלא תפסוק, אדם חושב שיש לו התלהבות, זהו הוא כבר יהיה משה רבינו תוך יום הוא יראה את אליהו הנביא... אבל אם הוא היה יודע שההתלהבות לאט לאט תפוג לו, תפרח אז הוא היה מתחיל להעמיק וזה מה שרבינו אומר שלפעמים אדם בוער ליבו לה' יתברך ומתחיל בעבודת ה' מתלהב שמח רוקד, באמת יש על מה לרקוד יש על מה לשמוח יש על מה לרקוד 120 שנה ללא הרף.
אדם חזר בתשובה, בא מפה בא משם, עזב את כל העבודות זרות... ברוך ה' ודאי שזה
שמחה - "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" - אבל כמה אפשר לרקוד יום או יומיים אם זה לא אש תמיד אם זה לא אש פנימית אם הוא לא עובד על המידות בעומק לומד גמרא בעומק אם הוא לא עובד על ה"והשבות אל לבבך" אז לא יעזור לו כלום הוא לא עושה חור בלב הוא לא עושה מקום לאש שהאש תאחז בו, שיהיה לו אש תמיד.
אדם בוער, מה אתה בוער? זה בערה אמיתית? זה בערה אמיתית מעומק הלב? הרי זה בערה לרגע, יש לך עכשיו דמים רותחים, דמים סוערים אז אתה בוער לה' עוד מעט הדמים ישקטו הבערה תגמר וגמרנו. אחד בוער חודש, אחד שנה, אבל אחרי זה... זה נגמר. הרבי אומר בתורה כ"א שתהא שלהבת הלב עולה מאליה, איך מגיעים לשלהבת
הלב? מה מבעיר את הלב? מה מדליק את הלב? - מה שמדליק את הלב זה רק השכל, מה שמניע את הלב זה התנועה של השכל , אדם חושב מבין את הגמרא עמוק אז השכל מתנועע ומוליד חום בלב.
אם אדם רוצה שיהיה לו שכל שתהא השלהבת עולה מאליה, שיהיה לו אש בלב, שיהיה לו בערה אמיתית, דבר ראשון צריך לראות בכל הכח להתחיל ללמוד תורה, ולדעת שמה שרבינו רוצה מאיתנו זה רק את השכל, כי רק השכל יטהר את הלב, רק השכל יכול להביא לנו התלהבות הלב, להביא לנו את הטהרה ללב! אם אין שכל אם אין לימוד בעיון, אז אדם מתלהב יום יומיים ואחרי זה הוא יכול ליפול כאלה נפילות הוא לא ידע מאיפה הנפילות האלה, אז כל מה שבא לאדם בלי לימוד תורה כל הדברים האלה כל ההתלהבויות הם ישר נעלמים ורק שאדם לומד תורה ומעמיק באמת יזכה להתלהבות אמיתית ויזכה ל"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".