'שמחה של מצווה'
(מתוך העלון כנישתא חדא גליון 22)
לאחרונה הרב אליעזר ברלנד דיבר בשיעורים כמה פעמים על נחום איש גמזו שגדולתו היה שבכל מצב שהוא נמצא בו הוא אמר שזה המצב הכי טוב שיכול להיות! וזה שונה מרבי עקיבא שאמר "הכל לטובה", שבסוף יהיה טוב, אבל הבחינה הגבוהה היא לראות שעכשיו זה הכי טוב! וראינו את זה אצל הרב. הוא היה בכזו שמחה והתלהבות כשעצרו אותו ואח"כ כשרדפו אותו ביוהנסבורג נראה עליו כאילו הוא עכשיו מקיים את המצווה הכי נשגבה והוא עושה את זה בכל הלב בשמחה של מצווה. והרב קיים את מה שכתוב בפסיקתא רבתי (פרשה לד)"'ַצִּדיקְ ונֹוָׁשע הּוא'שמצדיק דינו על ישראל, כששחקו עליו כשיושב בבית האסורים" עיי"ש. הרב עזב את זימבבואה כמו מלך, כשהוא עטוף בטלית ותפילין, וכולם במטוס קבלו אותו בכבוד גדול ובשמחה רבה ושרו "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד...".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה