פרשת קרח - המנהיג "המוכשר"

דברות קודש מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

פרשת קרח - מתוך עלון "צמאה נפשי" תשע"ג

לקורח יועד משמים תפקיד עצום. ה' נתן לו כושר נאום, להיות נואם בחסד עליון, כדי שיאחד ויחזק את העם, שיחזרו להאמין במשה רבנו. כי הוא ידע היטב מי זה משה רבנו, הוא רק לא יכל להתגבר על הקנאה והשנאה שלו. והיה צריך לאחד אותם במטרה להאמין במשה רבנו, ולהכלל כל אחד בתוך כלל נשמות ישראל. ולהכלל בתוך כלל ישראל פירושו: לדעת שאני הכי נמוך מכולם. מתי אדם יכול להכלל בכלל ישראל? כשאני יודע שאני הכי נמוך, ואני הכי פחות, אין יותר פחות ממני, שלזה זכה משה רבנו, שנאמר עליו: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר פני האדמה". ואז אם היה מצליח לכלול את כל עם ישראל, ולהביא את כל עם ישראל למשה רבנו, אז היה יכול לעלות למעלה מהמקום, ולהביא את כל עם ישראל למדרגת "למעלה מהמקום".

כי לעם כבר לא היה קשר אל משה רבנו שהלך עם מסווה על פניו, והסתיר את עצמו. והעם לאט לאט התחיל לשכוח, רחוק מהעיניים רחוק מהלב, דבר שלא רואים שוכחים אותו. כשאדם בתוך חומר בתוך גוף, הוא לא רואה דברים. והתפקיד של קורח היה- אומר ר' נתן, להחזיר לעם את האמונה במשה רבנו להוציא אותם מהשכחה. אבל קורח הפסיד מחמת גאוותו והתנשאותו, מחמת תאות המנהיגות שלו. אף על פי שמתחילה היה ראוי קורח להיות המנהיג של כל עם ישראל (כך מסביר ה"עשרה מאמרות"). וכולם ראו שקורח עף באויר, קורח עם המשפחה שלו עם האחים שלו עפו באויר, כי היו מנושאי הארון, ו"הארון נושא את נושאיו". אם קורח באויר אז האם משה לא יכול להיות באויר? אבל משה הסתיר את מדרגתו, משה הלך על הארץ. לא ראו שמשה עף באויר, אז ראו כל עם ישראל שקורח ובניו עפים באויר, ומשה "יוצא דופן" הולך ברגל לאט עם מקל, ולכן כולם רצו אחרי קורח. רצים אחריך? נהדר, מצוין! תשתמש בזה לטוב, ותספר לכולם את גדולת משה רבנו - זה משה רבנו שהולך על הארץ, הוא באמת משהו אחר לגמרי, משה רבנו מסתיר את עצמו! אם משה יכול לעשות שקורח יעוף, אז משה בודאי יכול לעוף, משה רבנו מטרתו להעיף את כל עם ישראל באויר, לעשות שכל עם ישראל ילכו על כנפי נשרים.

קורח נפל לטעות: שחשב שמשה זה עניין של כשרונות, רואים את משה שהוא מחונן בכשרונות, אז קרח ילמד את הכשרונות האלה לאט לאט, והוא ג"כ ירכוש את הכשרונות האלה. מלבד הטעות הזו שחשב שזה עניין של כשרונות, הוא נפל בעוד טעות: הוא חשב שמשה מקבל את הכח מעם ישראל, הוא לא הבין שמשה משפיע מכוחו על עם ישראל, שמשה שקול כנגד כל עם ישראל, והוא השורש של כל נשמות ישראל, הוא חשב שהמנהיג מקבל את הכח מן העם, וככל שיש לו יותר חסידים יותר קהל יותר מעריצים, אז הוא מקבל יותר כח מהם, כי על פי האנשים שיש לו, יש לו יותר אנרגיה, וכח להשפיע ולדבר. אז הוא חשב שמשה מקבל את הכח מן העם, ולא שמשה הוא שורש כל הנשמות וכל נשמה היא ניצוץ ממשה רבנו. קרח אמר אני אקח את כל העדה לצד שלי. אם הכח של משה הוא מן העם, אז אני יאסוף את כל העם אלי, אני יקהיל את כל העם אלי, ובכח הזה אני יוכל להנהיג את העם, ולעשות ניסים ונפלאות ולעלות לשמים .

אומר ר' נתן שמשה לא היה עניין של כשרונות לא עניין של סגולות, אדרבה, הוא היה כבד פה וכבד לשון, לא ידע לנאום ולא  ידע לשכנע. אלא משה היה כולו אין, מה היתה הסגולה של משה? שהיה כולו אין, כי משה היה נכלל באור אין סוף, הוא נכלל בה' לגמרי, הוא התבטל ממציאות, לא היה לו שום מציאות, לא היה לו שום הסתרה, לא היתה לו שום נגיעה, הוא עשה הכל לשם שמים רק לה' יתברך, לכן ה' יכל לבחור בו שהוא ינהיג את עם ישראל, שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים, שהוא יביא את עשרת המכות על פרעה במצרים, והוא יביא ענני כבוד, והוא יוריד תורה מהשמים, כי היה אין גמור ולא היה לו שום כשרון ושום סגולות, ולא קיבל את הכח מעם ישראל, אלא הכח של משה היה רק מה' יתברך בכבודו ובעצמו, כי הוא היה אין. אין אי אפשר לחקות, אפשר לחקות להיות נואם, אפשר לחקות להיות דרשן, אפשר לחקות להיות איזה מנהיג, ואומר ר' נתן: ולקבל את האין זה רק ע"י ביטול למשה, להאמין שמשה הוא עניין אחר שאין לנו בו שום השגה, נבצר מבינתינו נבצר מהשגתינו. זה לא כשרונות ולא נאומים ולא שום דבר, משה הוא לא מוריד ענני כבוד עם נאומים. ולא מוציא את עם ישראל ממצרים ע"י נאומים. הוא לא איזה מנהיג מוכשר, מנהיג בחסד עליון. הוא מנהיג כי הוא אין, הוא אין גמור, ממש לא קיים. וזה אומר ר' נתן, פה היתה הטעות של קורח, שמרוב הקנאה והכבוד ה' סימא את עיניו לא לראות מי זה משה, כי משה היה רק אין, ואף אחד לא יכול להיות אין חוץ ממשה. כל הדורות אף אחד לא יכול להיות אין, רק ע"י הביטול למשה. כדי להיות אין, צריך לקבל את זה ממשה בעצמו.