וזה מזכיר את סיפורו של רש"י הקדוש על הצדיק ש-"רואה ואני נראה":
לימים היה שר אחד שרצה לכבוש מדינות רבות. כאשר רצה לכבוש את ירושלים מידי הישמעאלים, רצה להתייעץ עם רש"י, אך רש"י לא הגיע אליו כיון שידע שהוא איש אכזר ורע מעללים. השר כעס ולכן הגיע לצרפת לרש"י. בהגיעו, רש"י נעלם בבית המדרש (שם הגדולים), והיה רואה ואינו נראה. הבין האיש שיש לו דין ודברים עם אדם קדוש ולכן הבטיח לא לגעת בו לרעה. רש"י בא לפניו משתחווה. הלה הקימו, ושאלו, אם יצליח במלחמה עם הישמעאלים כיון שיש לו אלפים של פרשים וכן 200 ספינות ועוד 7,000 פרשים בעקרון. רש"י חשב רגע קט, ואמר: שהוא יכבוש את ירושלים למשך ג' ימים וביום הרביעי יניסו אותו, ולבסוף הוא יגיע לביתו עם ג' פרשים (הוא עוד שניים). השר הצטער, ואמר שאם יגיע עם 4 פרשים הרי שיתן את בשרו של רש"י לכלבים, ויגלה את כל יהודי צרפת. לא נפל דבר מדברי רש"י, בהגיעו לעירו הם היו 4 פרשים, ולכן רצה לפגוע ברש"י. אך בהכנסו לעיר נפלה אבן מהחומה של שערי העיר והרגה פרש וסוס אחד. הבין את גדולתו של רש"י ובא ונישק את ידיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה