יום שלישי, 22 במרץ 2016

שידור חי של העצרת בחברון


המקוצר באיכות HD הוידאו המלא

יום רביעי, 16 במרץ 2016

עלון כנישתא חדא חודש אדר ב' גיליון מס' 47


                                     קריאת מורנו הרב שליט"א להתכנסות בעצרת

ידוע עד כמה כואב מורנו הרב שליט"א את הקרבנות הרבים שלצערנו מתרגשים עלינו חדשים לבקרים, לכן, קרא הרב לקיים עצרת על מנת להמתיק את הגזירות הנוראות. בז' אדר א', הילולה דרעיא מהימנא, ובמזג אויר חורפי, התקבצו יחדיו יותר מאלף איש במערת המכפלה, אשר נענו לדברי הרב והתפללו משך כל הלילה לישועת כלל ישראל. אלו דברי הרב אודות העצרת שנערכה: "הכנס עזר בצורה בלתי רגילה, בצורה שאני לא יכול לתאר לכם, הכנס עשה פעולות בשמיים ובארץ". הרב שליט"א שמח מאוד מקיום העצרת, ואף, אמר שהעצרת פעלה תיקונים נפלאים. אולם, הרב הוסיף, שהאסונות רק מתגברים, כאשר יהודים כשרים נפגעים בכל יום ועולים מעלה כקורבנות התמיד, 'שניים בכל יום', רבנים וצדיקים גדולים נרדפים בראש קריה. במיוחד הזכיר הרב את הייסורים שעובר הגאון הרב פינטו שליט"א, שמסר נפשו על עם ישראל ושהושלך למאסר כאחד הפושעים וללא כל בושה או חמלה.

לכן, פונה כעת הרב לכלל עם ישראל לקום ולהתכנס בעצרת המונית, אשר תתקיים בעזהי"ת ביום שלישי י"ב אדר ב', ליל תענית אסתר תשע"ו, ברחבת מערת המכפלה בעיה"ק חברון, זה לשון הרב שליט"א: "שלישי בלילה אנו מצפים לבין עשר לעשרים אלף, אנחנו מתקרבים לסוד ההיולי, שמי שהוא סוד ההיולי אף אחד לא יכול לגעת בו. כל העם יעשו תשובה בזכות הדברים הנוראיים והחרפה שעשו לרב פינטו. החרפה של הדור שלנו שלא הצלנו אותו. אדם שחילק מיליארדים לצדקה ובגלל דברים שלא היו ולא נבראו [עשו את מה שעשו]. הרב שקירב מיליונים בתשובה הם כולאים אותו לראווה, מה שעשו לרב יורם אברג'יל זצ"ל. כזו שנאה [לקדושה] לא הייתה מאז ימי בראשית. הם קיבלו פחד מהרב ברלנד שעשה כינוסים של אלפים באצטדיונים. עכשיו אנחנו נעשה כנס כל ארבעה שבועות, זה שווה יותר מהכל. וכמה שידברו יותר על הרב וילבו את האש, כך תגדל אש הקודש, אש הלהבה לה"י, ויהיה 'אור חדש על ציון תאיר' (תהילים קלז) והלהבה תלך ותגדל מדקה לדקה. אנו מחכים שכל העם יזדהה עם העוולות שנעשו פה". 

"מי שישתתף בכנס הזה הוא בן העולם הבא ויזכה להיכנס עם גופו לגן עדן כמו בתיה בת פרעה שמסרה את נפשה להציל את משה. היא לא פחדה מהרשע פרעה אפילו שהוא התחזה לציוני. הם לא יכולים לסבול את הקדושה של הצדיקים, של יוסף הצדיק שהיה 12 שנה בבית סוהר. אברהם היה עשר שנים בבית סוהר, משה היה שלוש שנים. כמה שהחושך יותר גדול ככה האור יותר יבקע. גם אחרי שיבוא המשיח יהיו מליונים של בירורים. יבואו לכנס מכל קצות העולם, ממיאמי, כי השם מוריד עכשיו אורות אדירים של תשובה, יש כבר שני מליון חוזרים בתשובה והם לא יכולים לסבול את זה. נסיעות מכל רחבי הארץ יתקיימו אל העצרת במחיר מסובסד. פרטים יבואו בהמשך ובטלמסר 077-229-2222
איש בל יעדר!

מעלת התפילה על מורנו הרב שליט"א מפי הרב שלום ארוש שליט"א
בעקבות קריאתו הנחרצת של מורנו הרב שליט"א להתכנס בעצרת תפילה ליד קברי האבות, הצטרפו לקריאה רבנים נוספים. הרב שלום ארוש שליט"א דיבר בקו המידע לפני העצרת הקודמת שנערכה במערת המכפלה, וחיזק את הצורך בהשתתפות בעצרת. באותו מעמד הוסיף הרב ארוש וחיזק את הצורך בתפילות על הרב עצמו, באומרו: "מי שאומר תיקון הכללי להצלחת מורי ורבי הרב אליעזר בן עטיא שליט"א, הרב ברלנד הבטיח שהוא יעשה לו טובה נצחית גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אנחנו בישיבה נעשה שעה התבודדות להצלחת הרב וכן נקרא אלפי תיקונים הכלליים. בשיחה אחרת הוסיף הרב ארוש שליט"א ואמר "מי שמתפלל על מורי ורבי הרב אליעזר בן עטיא רואה ישועות על כל העניינים."

סיפור ההצלה של הרב שליט"א ביוהנסבורג
למעלה מארבע מאות איש הגיעו ליוהנסבורג בשבת לפני ט"ו בשבט בכדי לשבות עם מורנו הרב שליט"א. היה זה קיבוץ גדול יותר מזה שנערך בחנוכה שנה שעברה, המלון היה בתפוסה מלאה ואנשים שלא השיגו מקום ישנו על שמיכות בדשא בחוץ. אף, שנהוג שהתלמידים באים לרבם לט"ו בשבת, הפעם הרב זירז את כולם לבוא דווקא לפני שבת, ואמר לקו כנישתא חדא שיודיעו לכולם שאלו הימים שיקראו דברים גדולים בעניין הגאולה. למעשה, משך כל אותו השבוע דיבר הרב על הרודפים ועל מזימותיהם, ואמר שבגלל החתונה שהוא עורך הם ינסו לעצור אותו, ואף שלא הצליחו בפעמים הקודמים, ה' מכביד את ליבו, כמו פרעה. "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם". החתונה של אחת ממשפחות הקהילה הייתה אמורה להתקיים ביום ראשון ליל ט"ו בשבט, אך, הרב אמר להם להקדים אותה לפני שבת, משום שהוא ידע בדיוק מה עתיד להתרחש. 

הרב שליט"א ערך תפילת קבלת שבת מדהימה באוהל שנישאר במקום מהחתונה, ובשעה 23:00 פרש עם משפחתו לדירת האירוח שבמלון בכדי לקיים את סעודת השבת. אך, אווירת הקדושה הופרה ברגע, כאשר חצי שעה אח"כ בעיצומה של שבת קודש, הגיחו לפתע עשרה ניידות של היחידה המשטרתית המיוחדת. המצב היה מסוכן, 60 שוטרים לבושי שחור עם נשקים שלופים, הסתובבו בין החדרים וחיפשו באמוק את מורנו הרב. די היה להביט בפניהם בכדי להבין כי כוונתם אינה לשלום. סכנת חיים ריחפה שם, ואכן אחד מהילדים ששהה עם משפחתו הפסיק לנשום כתוצאה מהפחד והיו צריכים לפנות אותו לבית החולים במהלך השבת. המלון כולו היה מגודר סביב, ולמעשה, על פי דרך הטבע לא היה לרב שליט"א הרבה סיכויים להינצל מידם האכזרית.

המלון בו שהו הרב והקהילה בנוי מווילות, שני חדרים למטה ושניים למעלה. השוטרים עברו מווילה לווילה וחיפשו בדקדקנות. והנה, הם מגיעים לווילה של הרב שליט"א ומיד סורקים את 2 החדרים של הקומה התחתונה ובאים לעלות מעלה אל חדרו של הצדיק, כמו שעשו בכל שאר הווילות. הרב יושב ולומד בחדרו בשלווה עם דלת פתוחה וכל התלמידים עוצרים את נשימתם. השוטרים כבר עומדים ליד גרם המדרגות ולפתע, בלי שום הסבר, הם ממשיכים הלאה בלי לעלות. ואם לא די בזאת, לאחר כמה דקות הרב יוצא מחדרו, אחד מהשוטרים עומד מולו, מסתכל עליו, אך לא רואה כלום! ה' עוור את עיני השוטרים וכמו בכל ההיסטוריה של היהדות, הרשעים, אף, שהשתדלו בכל כוחם ללחום בשורש הקדושה, הצדיק, שעליו כל העולם עומד, ניצל לבסוף, "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע (משלי י בכא)." 

(דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים אֲזַי הוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלקֶת עָלָיו כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלא בִּימֵי שְׁלמה (יְבָמוֹת כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּענִי וָדחַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נ''ד) : ''מִי גָר אִתָּך בַּעֲנִיּוּתֵך'' וְכוּ (שָׁם בַּגְּמָרָא) וְעַל כֵּן  בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת לא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת  וגו' (ליקוטי מוהר"ן רכח)

                                               האדמו"ר מקאליב על הרב שליט"א
רק מקצת מהייסורים, אשר קיבל על עצמו מורנו הרב שליט"א, להצלת עם ישראל, ידועים לרבים. אנו רק יכולים לשער עד היכן מוסר הרב את נפשו בכדי להמתיק דינים מעל העם. המאורעות הקשים רודפים אחד את השני וחלק מאתנו כבר הספיק לשכוח שרק לפני זמן קצר ריסק הרב את רגלו ונזקק לניתוחים מסובכים בכדי לאחות את השברים. עם זאת, ידוע שצער הגלות והריחוק מארץ הקודש הוא ממש בנפשו של הרב, ואם לא די בכך, נוספים רודפים על הדרך שרק תורמים לסבל העובר על הרב שליט"א.

בשבוע האחרון התוודענו לדבריו המרטיטים של כבוד קדושת האדמו"ר מקאליב שליט"א, אודות מורנו הרב. "מי שנוגע אפילו בשערה אחת באדם הצדיק הזה לסוף יקבל ירחם ה'.., הרב ברלנד אדם צדיק ואני יכול להעיד הכרתי אותו, ראיתי אותו, אדם ישר!". ידועה האהבה בין האדמו"ר הצדיק רבי מנחם מנדל טאוב מקאליב לבין קדושת מורינו הרב שליט"א. וכן, ידועה מסכת החיים הקשה שעברה על קדושת האדמו"ר. הוא ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ אחרי עינויים וייסורים רבים, ולמרות זאת המשיך בקודש ואף חיזק רבים אחרים. כך המשיך השבוע והתבטא על מורנו הרב שליט"א: "צריכים לעשות הכל ואני מבקש רחמים מאותם אנשים, לא רק אירגונים שהם מחויבים.., הרמב"ם פוסק להציל נפשות, אני מבקש אפילו מאותם שהם נגד הדת! הם צריכים לדעת אם הם יעזרו להוציא לאור את רבי אליעזר בן עטיא אז יש להם זכות של עולם הבא"!!

ואני מבקש שבכל התלמודי תורה, צריכים בסיעתא דשמיא כל אחד על מקומו, שיגידו פרק תהילים אחד עם הילדים כדי להציל את האדם היקר הזה שרבים צריכים לו, אשרי חלקו מי שיעזור יראה נחת בכל החיים שלו".

                                                           חיידק טורף
"אני ממש מבקש ממך לכתוב, שלא הוספתי מילה מיותרת בסיפורי. כיון שהסיפור הזה נשמע הזוי, אני מאריך, אך, מדייק מאוד בפרטים. אני לא איש שמתרגש מכל שטות.
שמי יצחק ריצ'רד ואני אברך ליטאי שגדל וצמח בישיבות ובעולם הליטאי. יש לי חבר שהתקרב לברסלב, וביקש ממני באחד הימים שאעשה איתו סדר על ליקוטי מוהר"ן. הסכמתי, אך, לא משום שהספר עניין אותי, אלא בבחינה של 'דע מה שתשיב לאפיקורוס'. הכוונה, שאם יגיע איזה ברסלבר ויכנס איתי בדברים, אדע מה לענות לו. יש לי ב"ה בקיאות טובה בהרבה מספרי המוסר וכן בתניא, ועתה נפלה לידי אפשרות להשלים גם את החור הזה.
באחד הימים שאני יושב ולומד איתו, פנה אליי אחד הלומדים בבית המדרש והציע לי שאבוא איתם לאומן לר"ה. לפני שהוא מסדר לי את הכרטיס שאלתי את אשתי שענתה שמבחינתה וודאי שאני לא נוסע, אלא שאעשה מה שאני רואה לנכון. הלכתי לסדר דרכון לנסיעה וגיליתי שאני בכלל לא ישראלי, אמנם, נולדתי בישראל, אך, נחשב אזרח צרפת. אחרי סיפור בכלל לא פשוט ובעזרת חבר טוב הצלחתי להוציא דרכון חירום מהקונסוליה הצרפתית.
ב"ה הגעתי לאומן, לציונו הקדוש של רבי נחמן, נתתי פרוטה לצדקה ואמרתי תיקון הכללי. מרגע זה הרגשתי שהכול היה שווה, שאני יהודי. בליל שבת שהיה לפני ר"ה נכנסתי לקלויז, ובחכמתי הגדולה הצלחתי לראות את הרע שבכל אחד. התפללתי לה' יתברך שיציל אותי מהרע שבי, אח"כ הלכתי לציון והתפללתי שיזכה אותי לראות את הטוב שבכל אחד. היה לי קשה עם זה, משום, שבעברי הייתי גם תלמיד חכם ובעל בטחון, ולדוגמא, אם ראש הישיבה שלנו היה חסר הייתי מחליף אותו. ועם זה הייתי גם חברמן שאנשים אוהבים אותו. פתאום, אני מגיע לציון של רבנו ומראים לי שאני לא יכול להמשיך ולשרוף ככה את העולם. לא ידעתי מה לעשות, עד שהלכתי לאיזו פינה ונתתי שאגה אדירה שהשם יושיע אותי.
לפני התשליך הרגשתי שאני לא ברסלבר. כולם באחדות, ואני, כזה חכם עצום שמצליח לראות רק את הרע שבכל אחד. אמרתי לעצמי, 'אתה ממש מסריח, אתה פשוט לא יכול להמשיך כך'. אני יורד לתשליך ובדרך ניגש אלי ילד קטן ששואל אותי אם אני יכול ללוות אותו. ותוך כדי הליכה הוא שואל אם אני ברסלבר. לא יודע, אני בדיוק מתלבט בשאלה הזו. מה אתה אומר? לא! אז מה אני צריך לעשות בשביל להיות ברסלבר? קודם, אתה לא יכול להיות ברסלבר בסוד, הוא זורק לעברי. הרגשתי מעין התרוממות, שפתאום מגיע ילד ואומר לי את הרגשות ליבי.
בר"ה השתדלתי להתחזק באמונה ובטחון, לזרוק את השכל וללכת בדרך שהשם מוביל אותי. הדבר התבטא בין השאר בזה שבדירה לידנו נמצאו חבר'ה מאשקלון שלא הלכו להתפלל. ביררתי איתם את הסיבה לכך, והם ענו שגם בבית הם לא מתפללים, כעת הם עושים את אותו הדבר, רק ליד רבנו. המשכתי ושאלתי, במידה ואסדר פה מניין האם הם תבואו להתפלל? הם אישרו. זו הייתה ממש מסירות נפש עבורי, להימצא באומן ולא להתפלל בציון, ואכן המניין הלך וגדל. הרגשתי בתוכי שהמסירות הזו תזכה אותי בהארה מהי"ת, וכך הסתובבתי בציון וחיכיתי לאור הזה, מחפש ולא יודע מה. תוך כדי הליכה נכנסתי לקלויז וראיתי חסיד מבוגר מתפלל, ופשוט לא הצלחתי להפסיק להסתכל עליו. מעולם לא ראיתי דבר כזה, הוא היה מאיר, ממש משהו כביר. כשהסתיימה התפילה שאלתי לשמו ואמרו לי שזה הרב שמשון ממאה שערים.
בחזרה מאומן ישבו לידי שניים שכל הדרך סיפרו לי סיפורים על הרב ברלנד שליט"א. נכספתי לראות אותו, ולשמחתי התברר שאחד מהם בקשר עם הרב שליט"א, ובנוסף גר ליד הורי בשערי חסד (אני עצמי גר בשכונת קטמון). קבענו שאבוא אליו ויחד נתקשר אל הרב. הגעתי לבית הורי עייף מהדרך, עם זאת, לא התאפקתי מלספר על החוויות שעברו עלי. לבסוף, כבדרך אגב, התחלתי לספר על סיפורי הניסים ששמעתי אודות הרב. עוד אני מדבר אבא שלי, שחשש לעתידי אמר לי, זה רב מוזר, הרבה עלילות, תתרחק. אני גוזר עליך אתה לא מתקרב אל הרב הזה. עכשיו אתה מוחק את הטלפון של זה שרצה להפגיש אותך איתו. אמרתי לעצמי בטח עוד רב הזוי. מחקתי, ולא יודע מה הפסדתי.

באמצע החורף הייתי בתקופה של מוחין דקטנות, ופתאום דופקים לי על הדלת שני ברסלברים, נחמן ניסים ועוד אחד שאני לא זוכר את שמו. אורו עיניי, משום, שאני רוצה להתבודד, רוצה להתקרב להי"ת ושום דבר לא הולך. אני שואל לרצונם והם עונים שהם באו לזכות אותי בהוראת קבע לשובו בנים. 'הופה', אני אומר לעצמי, בטח משוגעים יושבים אצלי בסלון. אני מספר להם בהתלהבות על הרב שמשון שראיתי באומן, ואחד מהם מספר לי שהוא זה שהחזיר אותו בתשובה. 'הייתי חילוני גמור כשהרב שמשון פגש אותי ברחוב וישב איתי כל הלילה, קובע עובדות בשטח'. ואז הוא זרק את הפצצה - 'אתה יודע? הרב שמשון הוא תלמיד של הרב ברלנד שליט"א'. חטפתי שוק וניסיתי לעקל את משמעות הדברים. לבסוף אמרתי לעצמי שאני לא מאמין להוריי בנושא הזה, ולא לאף אחד אחר. אני יודע שראיתי אדם מתפלל כמו שלא ראיתי בחיי, ואם הוא תלמיד של הרב ברלנד, אף אחד לא יבלבל אותי. חתמתי להם על הוראת קבע, ולמעשה ברגע שהתחלתי לתת כסף לצדיק, נקשרתי עימו. הצדיק מתחיל לעבוד איתי.

באותה תקופה הייתי הולך לשול דחסידי ברסלב במאה שערים, ומצטרף לטנדר שנוסע משם בשתיים בלילה לשדה. כמה לילות הסתובבתי וחיפשתי בתיבות הדואר את השם של הרב שמשון. אשתי לא הבינה מה קורה איתי, הייתי יוצא לחלון בבית ומבקש מהשם שיזכה אותי למצוא אותו. בחג השבועות, לאחר שנכספה נפשי להגיע שוב לאומן, נסעתי לציון הקדוש. זכיתי לעבודת קודש ליד רבנו וזכיתי גם לפגוש אותו. הרגשתי שאני הולך להתעלף. לא העזתי לדבר עם הרב שמשון מילה, רק הלכתי אחריו במשך שעתיים לכל מקום שהלך. אחרי מעריב של יום טוב ראיתי את הרב שמשון שוב והייתי בטוח שאין לו איפה לערוך קידוש, מה שבדיעבד התברר כטעות, הרי הוא שהה עם משפחתו באומן. אך כשהצעתי לו לבא אלינו לקידוש הוא התבטל להצעתי ובא מיד.

בדרך לא יכולתי יותר להחזיק מעמד ושאלתי אותו: הרב, מה הסיפור עם הרב ברלנד? הוא נעצר ואני רואה שהוא מתעבר בחרדת קודש רגע לפני שצעק, 'הרב זה מסירות נפש, אין לנו השגה בגודל מעלתו וקדושתו של הרב'. הרב שמשון התחיל לדבר כאלה דיבורים נוראיים בגודל קדושתו ומעלתו של הרב שליט"א, הרגשתי שאני נדלק וחייב לראות את הרב. אחרי הקידוש לא ראיתי אותו, עד ליום בו הרב שליט"א ביקש להגיד ב'שובו בנים' את כל התהילים. משם הלכתי לישיבת 'חוט של חסד', ואחד החסידים שם לקח אותי לביתו של הרב שמשון. חשבתי שהוא יהיה מופתע לראות אותי, אך מיד שראה אותי אמר, 'אתה רואה, מי שרוצה בסוף מוצא. הוא חיזק אותי מאוד לבוא לעצרות שעושים בחצות לילה עבור הרב שליט"א, ובעניינים רבים בעבודת השם.

היה לי רק דרכון חירום אותו הוצאתי בשנה שעברה ושפג תוקפו בדיוק בר"ה. ניסיתי להוציא דרכון חדש, אך לא הצלחתי. שאלתי את הרב שמשון מה לעשות, והוא יעץ לי לערוך שש שעות התבודדות בכותל. עשיתי זאת, וסיימתי בתפילת שחרית בעתיקה, שם התפרצתי בבכי. אמרתי להשם: איפה אתה רוצה שאהיה בר"ה, בשערי חסד?! אח"כ הלכתי לרב שמשון וכשהוא ראה אותי אמר, כל הכבוד, כאילו שהוא ידע שהתפללתי. שתהיה נסיעה טובה, נראה אותך באומן, הוסיף. שבוע לפני ר"ה עדיין לא הצלחתי להשיג דרכון, אך השלכתי יהבי על השם וקניתי ארבעה כרטיסים באלף דולר כל אחד, לאבי, לשני אחיי ולי. בדרך לשדה התעופה אמרתי כמה תיקונים הכלליים להצלחת הרב, ונכנסתי לביטחון בנתב"ג. הבחור שואל אותי: 'אחי, מה אני אעשה עם הדרכון הזה'? תסתדר עם זה, זה מה שיש, אני עונה לו. אני לא יכול בשום אופן להעביר אותך, הוא הולך לשאול את הממונה עליו וחוזר אומר לי כנס. אני ממשיך לצ'ק אין ועובר גם כן, ממשיך לביקורת דרכונים וגם שם לא שמים לב. אני עולה למטוס עם דרכון בלי תוקף.

אוקראינה, מעבר הדרכונים, ואני נופל על הפקיד הבכיר והקשוח ביותר. הוא שולח מבט מהיר בדרכון: 'זה לא טוב'! הוא קובע. זה מצוין, אני עונה. כל החבר'ה סביבי אומרים, כנראה שאתה הולך לעשות ר"ה בשדה תעופה, משום, שהגענו בערב ר"ה. אך, חבר שלי מתערב ואומר, תראה יש לו יומיים תוקף והוא חוזר מחר. הפקיד חתם.

זכיתי לר"ה אצל רבנו, אך, בחזרה לא נותנים לי לצאת. כולם עברו ואני נשארתי באוקרינה, בלי דולר, בלי בגדים ובלי טלפון. הפקיד קורע לי את הכרטיס מול העיניים ואומר לי 'מיסטר גו' (לך). מתחילים להגיע טנדרים של החוזרים מאומן ואני בלית ברירה מתחיל לעשות שנור. בנס היו איתי ארבע מנות חמות עימם שרדתי בימים הבאים, וכן הטלפון של עסקן מוכר. התקשרתי אליו והוא נתן לי כתובת של הבית כנסת בקייב. הייתי בטוח שיש שם אנשים שיקבלו אותי, בדיעבד התברר שהמקום נעול, חושך ואין אף אחד. אחרי זמן מתוח פתח לי מישהו חלון אליו טיפסתי בשארית כוחותיי. הייתי מותש, אחרי כמה ימים ללא שינה, עד שהקאתי שם. למחרת, בצום גדליה נסעתי לקונסוליה הצרפתית, אחרי יום מתיש של סידורים חזרתי לבית הכנסת ללא אוכל, ללא בגדים וללא מקלחת. בלית ברירה לקחתי חדר במלון, אך, אע"פ שעשו לי הנחה משמעותית, עדיין לא היה לי כסף לשלם. יום חמישי הגיע ואומרים לי שעדיין אין אישור מהקונסוליה הישראלית.

המצב קשה, אפילו שיחה של ראש התאגדות כל הקהילות היהודיות בצרפת עם הקונסול לא קידמה את העסק. משום, שלהוציא דרכון קבוע ולקבלו בקייב לוקח חודש וחצי. נפלתי ברוחי, לכן, התקשרתי לרב שמשון וסיפרתי לו על הגזירה. מה פתאום, זה הכול מתנות מהשם, תגיד שלוש ארבע תיקונים הכלליים על הרב ותראה ניסים, הוא ענה.

אני אומר ארבע תיקונים לזכות הרב אליעזר בין עטיא ויורד לשתות קפה בלובי, פתאום, הנייד שלי מצלצל. אישה שאיני מכיר פונה אליי ואומרת לי כי אולי היא יכולה לעזור. גדולים ניסו, עניתי לה, חצי מיואש. האישה חוזרת אליי אחרי שעה ואומרת, בשעה שלוש בדיוק תהיה בקונסוליה, הדרכון שלך מוכן. קניתי כרטיס ליום ראשון וחזרתי לארץ. 

בסוכות הלכתי בעצת הרב שמשון ליארצייט של רבנו בשובו בנים. היה לי קשה, למרות זאת, נשארתי עד הבוקר. לאחר מכן, בהקפות שניות, קיבלתי כיסופים לקנות את ההקפה של יצחק אבינו, אך התלבטתי, לכן, שאלתי בליבי את הרב. באותו רגע יוצא מישהו מהמעגל ומסתכל אליי וצועק, יצחק, יצחק, למה אתה לא קונה? מסתבר שהוא פנה לחבר שלו שהיה לידי, אך, באותו הרגע לא הבנתי זאת. קניתי עליה והכנסת ספר תורה, ובדיעבד התברר שהממון לישיבת הרב שליט"א פעל כפדיון ושמר אותי מכל החולקים שבאו עלי ברגע ששמעו כי התקרבתי לרב שליט"א.

באותו הזמן אשתי הייתה במצב ולצערנו גילו בעיה במוח של העובר. התקשרתי לרב שמשון והוא אמר לי לדבר עם נתן סולומון הגבאי בכדי שיעביר שאלה לרב שליט"א. הייתי בטוח שהרב יאמר לי לתת פידיון, אך, הרב אמר, 'אם הוא רוצה שייתן פדיון, הוא לא חייב'. נכנסתי למלחמה עם היצר עד שלבסוף השלכתי את השכל ונתתי סכום מכובד לפדיון. למחרת אשתי מתקשרת אליי ומבשרת לי בשורות טובות אודות העובר. מזל טוב למשפחת ריצ'רד להולדת בנם הבכור.

בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ (אִיּוֹב ל''ז) כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ רַק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקורָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק כִּי עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל כָּך כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶך רַק עַל יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם וגו' (ליקוטי מוהר"ן קמ)
 הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם כִּי  ''הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה'' (דְּבָרִים כ) וְהִנֵּה  עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשׂאִין אֶת הָעֵץ וְ הַמַּחֲלקֶת נִקְרָא מַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ''ח) : ''סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד'' (ליקוטי מוהר"ן קיד)
  
                                                 פנינים מהרב שליט"א על המגילה
מסביר החידושי הרי"ם את הגמרא במגילה שאומרת אולי המוקפים בכלל לא יעשו פורים. למה? אם אדם גר בחומה אז הוא לא יהודי?! שואלת הגמרא. אלא, שאלו שגרו במוקפים רצו למות על קידוש ה'. מוקפים זה רחמי, אלו הערים הגדולות שהיה שם תורה. במפורזים היו עמי הארץ שרצו להינצל, אבל, בערים הגדולות המוקפות חומה ישבו תלמידי חכמים שחיכו למות [על קידוש השם]. פתאום, באו כמה חבר'ה והתחילו להרוג את העמלקים, הם שיבשו להם את כל התוכנית. הם [התלמידי חכמים] לא ידעו אם זה רצון ה' בכלל להלחם בעמלקים, אולי רצון ה' זה שנמות על קידוש ה? אם אדם מת על קידוש ה' בשנייה אחת הוא עושה תיקון של 100 שנה. לכן, הצדיקים חיכו שיהרגו אותם, בסוף באו כמה שבבניקים כאלה עם קשתות וחיצים והרגו את כל העמלקים. מי אמר שזה בכלל היה רצון ה'? לכן, היו צריכים לחכות עד שיתגלה ברוח הקודש, והצדיקים הבינו שכן היה רצון ה' שיישארו בחיים וזה הקידוש ה'. יש קידוש ה' שאדם נשאר בחיים ויש קידוש ה' שאדם הולך לההרג זה גם קידוש ה'.


צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה

בעלון מס' 44 הזכרנו את דבריו הקשים של הרב שליט"א אודות המצב הקשה בו אנו שרויים. "אנחנו באינתיפאדה חדשה, אינתיפאדה נוראה שמתפשטת על כל כדור הארץ, אי אפשר לעצור את זה.., האינתיפאדה הזו היא בעידודו של כל העולם, כל העולם מוחא כפיים על כל יהודי שנרצח ונהרג, כל העולם מדרבנים את האינתיפאדה הזו, כל המדינות מצטערות שהיטלר לא גמר את העבודה, כולם מקללים את היטלר למה לא גמרת את העבודה, הם עכשיו סומכים על הישמעאלים, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל. 
באותה העת כתב הרב שליט"א מכתב בו הוא ציין כי הדרך לעצור את האינתיפאדה הנוכחית היא ע"י הפסוק 'כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם', לתת חיים לתושבי ירושלים והארץ ע"י תרומה כמניין "לחיים" 98 ₪, ולהתפלל על כל יושבי ארץ ישראל ובפרט על היושבים בירושלים שלא יאונה להם שום רע וכו'. אמנם, ההיענות לקריאתו של הרב הייתה גדולה, עם זאת, נוכח הגזירות הנוראיות שבאות עלינו חדשים לבקרים, ולצערנו רק מתגברות, באנו להזכיר את דברי הרב שליט"א ולחזק את תוקפם: "אחרי הרציחות הנוראות בסיוע האחוד האירופי ועידודו, שהיו מיום ראשון של סוכות ועד עכשיו ואינן נפסקות לשניה, ודם ישראל ניגר כמים לשמחתם של כל אומות העולם ללא יוצא מהכלל, כי עלה המוות בחלוננו, ומתפשט בכל רחבי העולם לדקור כל יהודי באשר הוא יהודי, וקמו כל אומות העולם עלינו פה אחד אשר לא יזכר שם ישראל עוד.., כל דקה ודקה שומעים וקוראים על נפגעים חדשים, ואין פוצה ומצפצף. להיפך, כולם מאשימים את עם ישראל ואומרים שהם גרועים מהנאצים, והמשימה הראשונה של כל אומות העולם היא להכחיד את זרע ישראל מעל פני האדמה. ואין שום יהודי כיום שהוא בטוח בנפשו, לא בארץ ישראל, ולא בכל ארץ אחרת. ולכן החלטנו פה אחד שעל כל יהודי ויהודי בכל מקום ומקום לתרום 98 שקל כנגד הפסוק 'כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם'”. 
דברי הרב הם חזקים וברורים, אך, לאחר שהרב שליט"א ראה כי תוקף הדינים רק הולך וגדל, המשיך ואמר, כי מי שייתן 98 ₪ כל חודש עבור פדיון בזכות זה הוא וכל משפחתו יינצלו. לשון הרב: "כל זמן שהאינתיפאדה ממשיכה, כל אחד חייב לתת. כל יהודי בכל מקום בעולם, ואפילו גויים, חייבים לתת 98 שקל שזה 26 דולר או 25 יורו כל חודש כל עוד שזה ממשיך. בכל מקום בעולם יש פיגועים, מי שרוצה להינצל מהאינתיפאדה החדשה שכוללת את כל כדור הארץ עכשיו - חייב לתת. כל מי שנותן את הפדיון ינצל מכל פיגוע ומכל מכשול מכל חטא ומכל עוון. ולהעביר הכל ל- שובו בנים אינטרנשיונל", עד כאן לשון הרב. ניתן לשמוע במוקד התרומות.
את התרומה ניתן לשלם בכרטיס אשראי
בין השעות 10-18:00בטל'  058-410-9337
ובין השעות 16:00-22:00 052-677-5148
או לשלם דרך האתר shuvubanimint.com  בלחיצת כפתור "תרומות"
כמו"כ ניתן להפקיד בבנק:
עבור: עמותת שובו בנים אינטרנשיונל ע"ר 580608610
בנק: דיסקונט סניף  067
מספר חשבון:  81373 
או לשלוח צ'ק ל:
שובו בנים אינטרנשיונל | ת.ד. 57078 ירושלים 915700 


       
.

יום שלישי, 8 במרץ 2016

תפילה למולד חודש אדר ב' תשע"ו מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

תפילה למולד חודש אדר ב'

בְּמוֹלַד חוֹדֶשׁ אֲדָר ב' שֶׁיִּהְיֶה בְּלֵיל רְבִיעִי 9:10 15 חֲלָקִים, שֶׁאָז מַתְחִיל הֶאָרַת הַפּוּרִים, הֶאָרַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, כִּי אָז נִכְרַת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי, וּמַלְכוּתָא דְּרוֹמִי רַבְּתָא תִּפּוֹל וְתִמָּחֵק מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזוֹהַר סוֹף בָּלָק ריב: בְּהַהוּא יוֹמָא יִפְּלוּן ג' שׁוּרִין עִלָּאִין בְּהַהִיא קַרְתָּא דְּרוֹמִי, וְהֵיכָלָא רַבְרְבָא יִפּוֹל, וְשַׁלִּיטָא רַבְרְבָא יָמוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב וְדָרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב", בְּהַהוּא יוֹמָא יָקוּם כּוֹכָבָא רַבְרְבָא בִּמְצִיעוּת דִרְקִיעָא, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל תִּזְדַעֲזַע מ"ה מִילִין מִסַחֲרָנָהָא, וּמְעַרְתָּא חֲדָא דְתַחְתָּא דְּבֵית מַקְדְּשָׁא תִּתְגַלֵי, וְתִפּוֹק אֶשָּׂא תַּקִּיפָא מִתַּמָּן לְאוֹקְדָא כָּל עַלְמָא, וְכָל מַלְכֵי עַלְמָא יִתְכַּנְשׁוּן עַל מַלְכָּא דִּמְשִׁיחָא, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּעַקְתָא בָּתַר עַקְתָא, וּכְדֵין אִיתְעַר הַהוּא רוּחָא דִּמְשִׁיחָא בְּחֵילָא תַּקִּיפָא וְיִתְגַּבֵּר עַל כָּל מַלְכֵי עַלְמָא, וְכָל אַרְעָא דִּשְׂעִיר יוֹקִּיד בְּנוּרָא תַּקִּיפָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה", וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אוֹיְבָיו, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל", וְעַל הַהוּא זִמְנָא יִּתְאֲמַר "יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל" "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ"קּ". כִּי עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא יוֹמָא לְאַחֲיָיּאָה מֵתַיָּא, כְּמוֹ שֶׁהֶחֱיָה רַבָּה לְרַבִּי זֵירָא בְּאוֹתוֹ יוֹמָא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן", שָׂשׂוֹן דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שָׂשׂוֹן דָּא צַדִּיק, דְיִּתְגַלוּ בְּהַהוּא יוֹמָא לְעַלְמָא, וּמִיּוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל לְגָלוּתָא לֹא הֲוֵי שָׂשׂוֹן קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל הַהוּא יוֹמָא אִתְאֲמַר "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן" דָּא צַדִּיק, "מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" דָּא אַבָּא וְאִמָּא, דְּיְסוֹדוֹת דְּאַבָּא וְאִמָּא מִתְלַבְּשִׁין בִּיסוֹדוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין וּמַלְכוּת, שֶׁהֵם מָרְדְּכַי [גִמַטְרִיָא רָחֵל וְלֵאָה] – וְאֶסְתֵּר, וּמֵאוֹרוֹת הַיְּסוֹד שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא נִשְׁמַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן תִּכָּחֵד כָּל מַלְכוּת אֱדוֹם וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כּוּלָהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה. וְלָכֵן עָרִים הַמוּקָפוֹת חוֹמָה מִיְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן עוֹשׂוֹת בְּט"ו שֶׁאָז זְמַן הַגְּאוּלָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "צַהֲלִי וָרוֹנִי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָּדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל", שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְמֵי הַפּוּרִים, שֶׁאָז זְמַן מְחִיַּת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" [מִשְׁלֵי כד ג-ד], שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" [מִשְׁלֵי ב' ו'], כִּי כָּל אֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַמַּתָּנוֹת [פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹף ג'] יִתֵּן ה' לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְדַוְקָא בְּפוּרִים שֶׁאָז זוֹכִין לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'" [גִמַטְרִיָא 1650], גִמַטְרִיָא "וַתְּהִי [אֶסְתֵּר] נוֹשֵׂאת חֵן

בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ [גִמַטְרִיָא 1650].

וְאָז בְּפוּרִים יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, וּבְדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" [מִשְׁלֵי ג' י"ט-כ'], בְּסוֹד "וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה", סוֹד שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, קָדְקֹד דְּאָדָם קַדְמוֹן, כִּי פּוּרִים תְּחִלַּת כָּל הַהַתְחָלוֹת, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, יּוֹבֵל הַגָּדוֹל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר 'מִסִּיטְרָא דְיוֹבְלָא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', סוֹד "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", כִּי אָז בְּשׁוּשַׁן פּוּרִים הָיְתָה מַכַּת חֹשֶׁךְ [שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי מַכַּת בְּכֹרֹת], וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָה כְּלֵי כֶסֶף וּשְׂמָלוֹת", וְאָז רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחוֹרִין וּבַסְדָקִין, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְרָאוּ אֲפִילוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַכַּדִּים וְהַמִּסְתָּרִים, שֶׁאָז אָדָם יָכוֹל לַחֲדוֹר לְכָל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל נִבְכֵי לְבָבוֹ וּלְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִכָּל הַחוֹרִין וְהַסְּדָקִים, כִּי כָּל הַשָּׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים נִצּוֹל אֲפִילוּ

מֵחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ.